שירי ומשפחתה עשו רילוקיישן לפני 8 שנים. הבחירה הזו מזמנת לכולם חוויות רבות ואתגרים רבים. פעמים רבות יש גם סתם געגוע, במיוחד בליל הסדר
לפני עשרים שנה נסענו אני ובעלי בפסח לדרום ספרד. לא ידענו שבאותו הזמן חגגו בספרד את סמנה סנטה (איסטר).
באחד הימים טיילנו בסביליה, הרחובות היו עמוסים, המסעדות היו סגורות ולא מצאנו מקום לישון. המטוס חזרה לישראל התקלקל ונאלצנו להעביר לילה במלון דרכים בלי מזוודה.
למרות החוויה הלא נעימה התאהבנו בספרד בנופים, באוכל, בקצב החיים הרגוע ואמרנו שיום אחד נחזור.
לפני שמונה שנים החלטנו לארוז שלוש בנות, 12 מזוודות וכלבה ולעבור לברצלונה. את ההחלטה לעבור קיבלנו בביקור בברצלונה ביום ההולדת שלי שחל בחג הפסח, את ליל הסדר הראשון שלי חגגתי בגיל יומיים בבית חולים תל השומר.
געגוע לשולחן עמוס מאכלי חג
החיים ברילוקיישן מזמנים חוויות רבות אבל הריחוק ובמיוחד בחגים מציף לפעמים געגועים למשפחה, לחברים, למאכלים לריחות וטעמים. זהו בעיקר געגוע למוכר, לאיזו שגרה שבחרנו במודע לא להיות חלק ממנה.
ליל הסדר הוא ערב שבו כל המשפחה יושבת יחד סביב שולחן חגיגי, עמוס במאכלים מיוחדים לחג, לכל משפחה יש את הסדר שלה.
במשפחה שלי קוראים את ההגדה בסבב עד שולחן עורך ורק אז אוכלים מרק עוף עם קניידעלך, גפילטע פיש עם חזרת, ועוגת מצות לקינוח.
אין אפילו חנות כשרה
נולדתי יומיים לפני ליל הסדר ולכן זו תמיד הייתה גם הזדמנות לחגיגה כפולה. בווטס אפ המשפחתי שלחו כל שנה תמונות של המשפחה חוגגת יחד בעוד שאנחנו לפעמים מצאנו את עצמנו לבד. ברחובות אין אוירה של חג, ובקהילות קטנות אין גם חנות כשרה לקניית מוצרים מתאימים.
בשנה הראשונה בברצלונה הרגשתי תחושת הקלה שאני לא צריכה לדאוג לחשבונאות הישראלית הידועה של עם מי נחגוג את החג והדאגה מה יהיה עם שאר בני המשפחה.
בזמן שבני המשפחה בישראל היו עסוקים בהכנות לחג אני לימדתי עברית בהתנדבות בבית הספר היהודי.
בהתחלה אכן שמחתי שאני משוחררת מההכנות לחג אבל אז זה בכל זאת הגיע ממקום לא צפוי – הבנות שאלו אותי עם מי נחגוג? מה, נהיה לבד בחג? כשחברה ישראלית התקשרה והזמינה אותנו לחגוג איתם את ליל הסדר, שמחנו מאוד על ההזדמנות לא להיות לבד ולחגוג איתם.
זה היה מוזר לנסוע ברחובות העיר הריקים ולא לראות עוד אנשים בדרך לחגוג את החג.
אמה של החברה שהייתה גננת הגיעה מישראל לביקור, ערכה שולחן חג חגיגי, הכינה פרחים מנייר ובישלה אוכל טעים. היה ערב מקסים ומרגש, קראנו את ההגדה בעברית, אנגלית וספרדית (היו גם אורחים מקומיים) שרנו שירים, ולא עמדנו בפקקים….
בוואטסאפ המשפחתי שלחו תמונות וגם אנחנו שלחנו בחזרה תמונות שלנו מארוחת החג, הרגשנו רחוקים אבל לא בודדים.
סדר במסעדה הודית, פחות עבד לנו
עברה שנה והחלטנו לנסות משהו אחר. לקחת את הבנות בפסח לטיול באי הספרדי מיורקה, שכרנו רכב וטיילנו באי הקסום. לערב ליל הסדר הזמנתי מקום במסעדה הודית והצטיידתי בהגדות שהבאתי איתי במזוודה.
הגענו למסעדה לבושים חגיגי. הבנות התאכזבו מהמסעדה, לא פתחנו את ההגדות שהבאתי איתי למסעדה ובסוף הערב הן אמרו שהן מעדיפות לחגוג את החג עם חברים ישראלים ומאכלים של פסח. מאז גיבשנו לנו מסורת מקומית ואנחנו משתדלים לחגוג את ליל הסדר בבית, מזמינים חברים ישראלים וגם מקומיים. חג שמח.
הכותבת היא בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד, תואר שני בתרפיה בדרמה וסיפור, תעודה של הנחיית קבוצות בנושאים משפחתיים והסמכה בניתוח התנהגות. הייתה מורה לחינוך מיוחד ומנתחת התנהגות. כיום היא מפתחת תוכניות התערבות מותאמות אישית למשפחות, לצרכים האישיים ומייעצת למשפחות שיוצאות ונמצאות ברילוקיישן בנושאי הורות וחינוך. לאתר של שירי
