הרבה דובר על החינוך שקיבל ארטיום דולגופיאט, כמודל להצלחה. אבל אסור לשכוח שאין מתכון אחד להצלחה ובכלל, כדאי לשאול את עצמנו מה הוא הדבר שאנו קוראים לו “הצלחה”
צפיתי השבוע בראיון שנערך עם אולג, אביו של המדליסט האולימפי החדש שזכה במדליית זהב, ארטיום דולגופיאט. אולג נראה נבוך ובהלם גמור. הוא נשאל את השאלה המתבקשת, מדוע בעצם לא לקח יום חופש מהעבודה. התשובה הייתה קצת פחות טריוויאלית, שלא לומר מתמיהה: “לא רציתי לקחת, פשוט יש מלא עבודה”. חברו לעבודה שהצטרף לשיחה הוסיף: “כל דבר מתחיל מחינוך, זה החינוך… הרצינות, ההתמדה…זה מהאבא, לא משום מקום אחר”. נדמה לי שאם יש משהו שהתחרויות באולימפיאדה הבהירו יותר מכל הוא שההבדל בין הצלחה לכישלון דק כחוט השערה. זכייה במדליה אולימפית היא הרבה פעמים תוצאה שתלויה גם במזל, והיא מלחמה של עצבים וכוח נפשי, יותר מכוח פיזי.
ומה עם המתחרים שכמעט השיגו מדליה?
מה נגיד על החינוך של כל שאר המתחרים שכמעט והשיגו מדליה? האם הם קיבלו חינוך פחות טוב? מובן שלא. ברור גם שמתחרים מכל העולם, שמגיעים מרקעים שונים מקבלים חינוך שונה על פי תרבותם, ולכן לא ניתן לדבר על “החינוך” שקיבלו כמקשה אחת. מה גם, שלרוב, הספורטאים האלה מתגלים בגיל צעיר ובשלב מוקדם עוברים “לגור” באולם האימונים תחת חסות המאמנים שלהם, אז מי אמר שההורים הם דווקא אלו שאחראים להצלחה?
ילדים הם לא עוגה
לטעמי, הגורם המשותף לכל הספורטאים האולימפיים הוא מבנה אישיות שדוחף אותם כל הזמן קדימה, חוסן נפשי המקנה להם אפשרות להתמודד עם החרדות והכישלונות שבדרך, וכן יכולת עמידה בכל הלחצים והציפיות הן שלהם מעצמם והן מהסביבה.
הטענה כי החינוך שספג ארטיום בבית הוא מקור הצלחתו באולימפיאדה הזכירה לי את הספר האחרון שהוציאו מיכל דליות ושרון פאר: “המתכון לגידול ילדים מוצלחים”. ראוי להתעכב על שתי מילים בכותרת הפופוליסטית: מתכון והצלחה.
ילדים הם לא עוגה ולא ניתן לגדל אותם לפי “מתכון”. יש דרכי חינוך טובות יותר או פחות, ומודל הורי של התמדה, מסירות והשקעה (כפי שתיארו את אולג, אביו של ארטיום דולגופיאט) הוא בוודאי לא דבר רע. אך בשום אופן לא ניתן לדבר על מתכון. ילדים מושפעים מסביבתם לא פחות משהם מושפעים מהוריהם והם מתפתחים על סמך כשרונותיהם, המטען הגנטי שלהם ונסיבות חיים אקראיות. כמו כן, לא ניתן לגדל ילדים “מוצלחים” כמוצר שלם, כי הצלחה ניתן למדוד בתחום ספציפי ואין אדם “מוצלח” באופן גורף.
מהי הצלחה?
ובכלל, מהי הצלחה בחיים? איך היא מוגדרת? ומי הם אלו שקובעים אם אדם מוצלח או לא?
כהורים, מוטלת עלינו החובה לגדל ילדים בריאים בנפשם, שיגדלו להיות אנשים מתפקדים ותורמים לחברה, שיהיו מוקפים באנשים שהם אוהבים ויהיו אהובים על ידם, ושיחושו סיפוק והנאה מהדברים בהם יבחרו לעסוק. אך לא הכל מוטל את כתפינו, כפי שטוענת האמרה “צריך כפר שלם כדי לגדל ילד”. אמנם כובד המשקל והאחריות הם בראש ובראשונה עלינו ההורים, אך לעיתים קרובות גם אנו זקוקים לתמיכה חברתית וקהילתית. ל”הצלחה” הורים רבים!
הכותבת היא יועצת חינוכית ומדריכת הורים, בוגרת מכון אדלר
