יותר מבשנים קודמות, המשחקים האולימפיים השנה מלמדים אותנו עד כמה חשוב להתייחס ברצינות לבריאות הנפשית של הספורטאים. הקונפליקט המובנה בין השאיפה למצוינות לבין הוויתור על החופש חייב לקבל מקום
“אנחנו לא צריכים פסיכולוג ספורט, אנחנו צריכים פסיכולוג “ (או פסיכולוגית).
את המשפט הזה אמר השחיין האולימפי מייקל פלפס בראיון האחרון שלו כשהתייחס ללחצים שאיתם מתמודדים ספורטאים.
המשפט הזה מסכם כמעט את כל מה שאני חושבת על איך לגדל ילדים אלופים (ולא רק בספורט). ואני מוסיפה שכדאי שתהיה גם הדרכת הורים צמודה להורים שלהם.
האולימפיאדה האחרונה עומדת בסימן בריאות הנפש של הספורטאים. כולנו מבינים שהסרטים שרצים לספורטאי או לספורטאית בראש חשובים לפחות באותה מידה כמו הכושר הפיזי.
השיח על בריאות הנפש של הספורטאים הוא שיח שאי אפשר לנתק אותו ממגמות תרבותיות חברתיות ואפילו כלכליות שמתרחשות היום בעולם.
גדלים לתרבות שמקדשת הישגיות ואינדבידואליות
הספורטאים שמתמודדים היום באולימפיאדה הם ספורטאים שגדלו בתוך תרבות שמקדשת הישגיות ומיצוי עצמי אך באותה מידה גם מקדשת חופש ואינדיווידואליות. מדובר במושגים שיש ביניהם קונפליקט מובנה.
אם אתה רוצה להגיע לרמות גבוהות של הישגים בכל תחום אתה לא באמת יכול להיות חופשי ולעשות מה שבא לך.
מטפלים בתחום בריאות הנפש יודעים שהסיבה העיקרית שבגללה אנשים מגיעים לטיפול היא קונפליקט מייסר שהאדם לא מצליח לפתור בכוחות עצמו . הקונפליקט הזה מקבל צורה של דיכאון או חרדה לעיתים בעוצמות מאוד גבוהות, כמו שראינו במקרה סימון ביילס.
כמעט כל הורה שהילד שלו לא רוצה להמשיך בחוג כי המאמן צעק עליו או שהיום אין לו כוח כי חם בחוץ מכירים את הקונפליקט הזה.
לתת מקום להתלבטויות
הגישה של ההורים ואנשי המקצוע שסובבים את הילדים חייבת להיות גישה שמבינה את הקונפליקט הזה, לא מתעלמת או חלילה מזלזלת ולא כזו שלוחצת מעבר לקצה גבול היכולת.
מטפל/ת נפשית שמלווה את הילדים וההורים שרוצים להגיע להישגים גבוהים יתנו מקום לקונפליקט לא מתוך ידיעה מה נכון ומה התוצאה הרצויה. הם יתנו מקום לקונפליקט, יתנו מקום לנפש להתלבט, לכאוב ולהחליט ואולי גם לא להחליט.
זו הסיבה שמייקל פלפס אמר שהספורטאים צריכים פסיכולוג ולא פסיכולוג ספורט, מבלי להפחית גם בחשיבות התפקיד של פסיכולוג ספורט.
טיפול, כמו הורות צריכים להיות אובייקטיבי ולראות באמת את הילד/ה כך שגם אם יושב על הספה מולי אלוף עולם כלשהו אפשר יהיה להיות עם הנפש שלו ולא עם התואר שלו.
הכותבת היא עו”ס קלינית פסיכותרפיסטית ומדריכה מוסמכת. לאתר של הילה
