כולנו מוצאים עצמנו מתמודדים עם חוויות ורגשות מעיקים בימים מורכבים אלו. לפניכם כמה תרגילים טובים וכיפיים שיתאימו לכל אחד ואחת, ילדים ומבוגרים. בואו נוריד קצת מהמתח
חשוב להדגיש שממש לא צריך להיות ״אמן״ או ״לדעת לצייר״ כדי להשתמש בכלים האלה שיעזרו לנו להרגיש קצת יותר טוב. היצירה היא מרחב נטול שיפוט וביקורת ומלא בחופש ושקט. קבלו מגוון תרגילים המתאימים לכל רמות הניסיון ולמצבי הרוח והנפש השונים, מגובים בהסברים שיעזרו לנו להבין איך כל זה עובד ועוזר לנו להרגיש טוב יותר.
רגע לפני שמתחילים, סדרו לכם שולחן נקי מהסחות דעת, דף נייר וצבעים. ולמי שתוהה – איזה דף? ואיזה צבעים? דפים חלקים מכל גודל/סוג שהוא. גם החלק הפנימי של קרטון משומש במצב טוב של אריזת קורנפלקס יכול להתאים. ואיתם כל צבע שיש בבית, צבעי עיפרון/טושים/פנדה.
נתחיל בלשאול את עצמנו:
– איזה רגש מרכזי רוחש בתוכי כעת?
– איזה סוג של מחשבות מעסיקות אותי?
– ומה קורה עם הגוף: איך הנשימה, המתח בשרירים, עד כמה אני אנרגטי?
כשאנו מפנים קשב לאיכויות שונות של החוויה שלנו, אנו עוברים לעמדה מתבוננת וסקרנית לגבי החוויה הפנימית. לכן, זוהי כבר חצי הדרך להרגיש קצת יותר טוב.
חווים בלבול, חוסר שקט וחוויה כללית של חוסר וודאות? זה עשוי להתבטא כתחושת ניתוק או עוררות יתר.
הצעה ראשונה: להדפיס מנדלה מוכנה ולצבוע אותה
למנדלה גבולות גזרה מוגדרים. ברור לנו מה ‘מצופה’ מאיתנו – פשוט לצבוע בתוך הקווים. כשמסיימים עולה תחושת סיפוק כי התוצאה היא אסתטית וידועה מראש. במהלך הצביעה תיתכן שתושג גם תחושה מדיטטיבית ומרגיעה כתוצאה מהצביעה השיטתית והשימוש בצבעים.
הצעה שנייה: לצייר ולצבוע מנדלה אישית
שרטטו מעגל בעזרת צלחת שקוטרה קטן יותר מגודל הדף. בתוך המעגל תנו לעצמכם חופש לצייר ולצבוע ככל העולה על רוחכם, בלי הצמדות לתכנון מדוקדק. יצירת מנדלה כזו מסייעת לחוויה של מרכוז, שקט וחופש פנימי, ועשויה לסייע בהעלאה למודעות את הצרכים שלנו, את החוויה הנוכחית שלנו וקבלה שלנו את עצמנו, כמו שאנחנו.
חווים פחד, חרדה, כעס ועצב? מה שעשוי להתבטא במתח גבוה ועצבנות.
מציאת דימויים ויזואלים המתאימים לתחושות שלנו עוזרת לביסוס חוויה מאוזנת וחיובית יותר, בגלל אלמנט ההרחקה מעצמנו. כשאנו יוצרים דימוי – אנחנו במרחק ידידותי מהחוויה: “‘זה שלנו אבל זה לא אנחנו”.
שלב ראשון: נתחיל בנשימות, בעיניים פקוחות.
נשים דגש על הוצאת אוויר איטית וחיבור לתחושת ההתרוקנות מאוויר ואיתה הרפיית השרירים. ניתן גם לכווץ חזק כל פעם קבוצת שרירים אחרת למשך 5 שניות ולהשיג תחושת הרפייה גדולה יותר.
שלב שני: ננסה לצבוע מטאפורה מעולם הטבע (סערה, מערבולת, רעידת אדמה, פרח נבול, עץ נטוע) או פשוט לתאר את התחושה הפנימית כסוג של חומר/צבע (גוש מתכתי, אפור ודחוס). בהמשך לתת שם לדימוי, לנהל איתו דיאלוג ולשאול אותו מה הוא צריך ממני.
העצב, הפחד או הכעס עוצמתיים?
נסו שרבוט, סקוויגל:
שלב ראשון: טיילו עם עפרון על גבי הדף, בעיניים עצומות, מבלי להרים את היד, למשך זמן מה. לאחר מכן פקחו עיניים, התבוננו בדף. אפשר גם לסובב ולהפוך כיוון, עד שמתחילים לגלות דימויים שונים בתוך הצורות שנוצרו.
שלב שני: כשמזהים צורה שנראית כמו דימוי כלשהו, סמנו את הגבולות שלה עם צבע אחר. ניתן לצבוע את השטח שלה ולהוסיף פרטים ככל שרוצים להשקיע.
שלב שלישי: מסתכלים על הדימוי/ים שנוצרו על גבי הדף המשורבט. ניתן להוסיף פרטים או להשאיר כך. טיפ: אפשר גם לגזור את הדימויים שנוצרו, להעבירם לדף אחר ולהמשיך לעבוד על הציור החדש.
זכרו, כל החוויות והתחושות שלנו הן אנושיות, לגיטימיות ונורמליות. כשיוצרים וחולקים אותן, זה מקרב לבבות ומעלה את האנרגיה גבוה למעלה.
הכותבת היא מטפלת באמנות בשילוב טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. לעמוד הפייסבוק של רעות
