fbpx

איך לחנך את הילדים לא לשנוא את האחר?

האם זה אפשרי? כן, ואפילו הכרחי כי אש השנאה מכלה את כולנו. פחות חדשות, פחות הכללות, יותר שפה נקיה ודוגמה אישית ואנחנו בדרך לשם

המדינה בוערת, ובערים שבהם כבר שנים, חיים זה לצד זה, אזרחי ישראל הערבים והיהודים, התחושה היא שהכל בוער. כל-כך קל להיגרר לשנאה. היא שומרת עלינו, היא מאפשרת לנו למצוא אשמים, והיא מאפשרת לנו לחוש שליטה, אבל הבעיה עם שנאה היא שהיא מייצרת אש שלא נגמרת, שמכלה גם את מי ששונא. ולכן, עדיף לנו ללמד את הילדים שלנו לא לשנוא.

בימים רגילים, שאינם המצב הנוכחי, לא הייתה לאף הורה שקורא את המאמר הזה עכשיו שום התנגדות ללמוד איך לחנך ילדים לקבלת השונה והאחר. להפך, זה אפילו ערך נעלה בעיני רובנו, אבל המצב הקיצוני שהגענו אליו, הוא זה שגורם לנו לחשוב מחדש אם אנחנו באמת רוצים לקבל את האחרים, כשאנו חווים אלימות כלפינו.

איפה להתחיל?

כמו תמיד, בעצמנו. שנאה, כמעט תמיד, מקורה בפחד ממשהו שזר לי ולא מוכר לי. זה נכון לדתות אחרות, לנטיות מיניות אחרות, לצבע עור אחר ולתרבות אחרת. על כל זה מתלבשות דעות קדומות וסטריאוטיפים, ומפה הדרך לשנאה כללית נגד יהודים או ערבים או אתיופים או רוסים, קצרה ביותר.

הסיבה לכך, ברמה הביולוגית היא שיותר קל לנו לחשוב בסטריאוטיפים כי הם חוסכים לנו “כח מח” של חישוב הנתונים. ברמה הפסיכולוגית, לבני אדם יש נטייה להימנע מאי וודאות והם מבקשים לייצר וודאות גדולה ככל האפשר, וגם שם סטריאוטיפים מייצרים לנו וודאות (אומנם מוטעית ומוטית, אבל וודאות).

כדי לפרק את זה, צריך לזכור ולהזכיר לכולנו, שאין דבר כזה “כל הערבים” או “כל היהודים” או “כל הלהט”בים” או “כל החרדים”. נכון שיותר קל לנו לחשוב בהכללות, אבל כדי לא ליפול לשנאה צריך לזכור שאנשים הם מורכבים.

אני מכירה ערבים ימניים ודתיים שמאלניים, אני מכירה להט”בים צנועים וימנים דתיים שהחברים הכי טובים שלהם הם ערבים שמאלניים. תזכרו, העולם מורכב מיותר צבעים מאשר שחור ולבן, ולכן, כשעוברת לנו המחשבה על “כל ה….” – זה הזמן לעצור. הרי יש בכל העולם אנשים שהם ערבים/ יהודים/ שמאלנים/ ימנים/ דתיים/ חילוניים/ חרדיים שהם משהו אחר. כלומר,  לא כולם כאלה.

זה מסר, שאם נצליח להעביר אותו לילדים שלנו, בכל המגזרים, החברה הישראלית העתידית תהיה טובה יותר.

צמצמו צריכת חדשות

המטרה של חדשות היא למכור לנו עוד חדשות. בעיקר רעות. חדשות טובות לא משודרות ולא מוכרות. וכשאנחנו צורכים הרבה חדשות רעות, כולל תמונות, אנחנו הופכים להיות קהים רגשית. הסכנה של קהות רגשית היא כפולה: ברמה החברתית, החדשות הופכות ליותר דרמטיות, יותר מזעזעות ועם תמונות יותר קשות לצפייה וברמה האישית, אנשים שקהים רגשית עלולים להיות יותר אלימים.

אז צמצמו חדשות, והמנעו מלחשוף ילדים צעירים לחדשות. אם אצלנו הסכנה הנפשית היא גבוהה, אצלם היא עוד יותר גבוהה, בשל הרגישות הגבוהה שלהם.

הקפידו על שפה נקייה ליד הילדים ולא רק לידם

אחד הדברים הגרועים ביותר שקרו לשיח הישראלי בשנים האחרונות זה ששכחנו איך להתווכח. הרשתות החברתיות והבריחה אל מאחורי המקלדת עזרו לנו לעשות את זה, ולעיתים, אנחנו כותבים ברשת דברים שלעולם לא היינו אומרים לאדם בפניו.

הילדים שלנו לומדים את זה מאיתנו, אבל, בניגוד אלינו, שיודעים לעשות את ההפרדה בין מקלדת לאדם בשר ודם העומד מולנו, הם מתקשים לעשות את זה.

מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מצביעים על קושי גובר ביצירת קשרים חברתיים לא אמצעיים אצל ילדים, והעברה של הסביבה החברתית אל המרחב הוירטואלי. הסכנה של זה לשלמות הנפשית של הילדים שלנו היא אדירה, ואנחנו צריכים ללמד אותם לדבר עם אנשים, באמת.

לא להטיח האשמות, לא להשתמש במילים קיצוניות ולא להעליב, לשוחח, להתווכח, לא להסכים. תנו להם דוגמה בבית, כאשר אתם לא מסכימים, ותנו להם דוגמה בחוץ, כשאתם מדברים על המצב.

ימים של שקט ושלווה לכולנו, אמן.

הכותבת היא יועצת ומנחת הורים למתבגרים ולצוותי חינוך. לעמוד הפייסבוק של אלה, לאתר של אלה

המודעות היא ההתחלה לחברה טובה יותר

עושים שלום יפה

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.