fbpx

קייטנות בימי קורונה: איך ילדים מרחבי העולם מעבירים את החופש הגדול

טושים מהבית, אלכוג’ל בתיק ובדיקות קורונה בכניסה: יצאנו לבדוק איך קייטנות במדינות שונות בעולם נערכו למשבר הקורונה  

למרבה הצער הקורונה עדיין איתנו, אבל עבור מיליוני ילדים ברחבי העולם בכל זאת הגיע החופש הגדול והרצון לפרוק מתחים ולטעון מצברים לקראת שנת הלימודים הבאה – במיוחד לאור התקופה המורכבת שבה אנחנו נמצאים. בניגוד לישראל, ישנן מדינות שמאז מרץ לא פתחו את המסגרות, או שפתחו במתכונת מאוד מצומצמת, והילדים כבר משוועים לחברה ולפעילויות מחוץ לבית. עם זאת, אי אפשר להתעלם מהחששות המוצדקים של ההורים, שכן קייטנות הן לא בדיוק המקום לשמור בו על בידוד חברתי ומרחק של שני מטר. בגלל השאלות וההתלבטויות של הרבה הורים מסביבנו בנוגע לשאלה האם לשלוח לקייטנות השנה או לא, החלטנו לבדוק איך הורים מכל רחבי העולם התמודדו עם הסוגיה הזו, לגלות אלו פתרונות יצירתיים מצאו בעלי הקייטנות וכמובן לשמוע איך הילדים הסתגלו לשינויים.

הבריאות הנפשית חשובה לא פחות מהבריאות הגופנית

אני אמא ליונתן (יוני) בן 12.5 ולמיה בת 11 ואנחנו מתגוררים בעיר שנקראת ברומפילד. השנה, בגלל הקורונה, לא התכוונתי לשלוח את הילדים לקייטנות. בעלי ואני עובדים מהבית והילדים מספיק גדולים להעסיק את עצמם. וכמובן שהיו לי הרבה חששות, אבל הבריאות הנפשית שלהם חשובה לא פחות מהבריאות הגופנית. אחרי חודשים בבידור הם היו זקוקים לחברה אנושית. כשהם בבית, למעט בסופי שבוע, בעלי ואני לא יכולים להקדיש להם הרבה זמן או תשומת לב. בעלי נמצא בשיחות כל היום ואני עובדת (אפילו התחלתי עבודה חדשה במהלך הקורונה – דיקאן בקולג’ מקומי) ועושה דוקטורט.

בכל שנה הם הולכים לקייטנה של חב”ד שנקראת “קמפ גן-איזי”. הקייטנה מיודעת לגילאי 13-5 והיא נמשכת ארבעה שבועות (הרישום הוא על בסיס שבועי – אפשר להירשם לשבוע אחד או לכל הארבעה) ופועלת מתשע בבוקר ועד שלוש וחצי אחר הצהריים. כל שבוע עולה 200 דולר לילד. בעבר, הקייטנה נערכה בבית הספר המקומי וכמעט בכל יום היה טיול שמתאים לגילאי הילדים. זה כלל בריכות, פארקי מים, מוזאונים, לונה-פארקים, טיולי טבע ואפילו ראפטינג לילדים הגדולים יותר. לא ראיתי איך אפשר ללכת עכשיו לקייטנה כזו, אבל אז הרבנית של חב”ד התקשרה וביקשה שאשקול לשלוח אותם, לאור ההתאמות שנעשו. בין השאר הקייטנה עברה לשטח פתוח, הוזמנו אוהלים גדולים לכל קבוצת גיל, הקבוצות הוגבלו לעשרה ילדים, כל הטיולים בוטלו (בגלל שהכל סגור ובגלל שאין אפשרות להסיע את הילדים באוטובוסים), הוזמנו שירותים וכיורים ניידים, כל ילד עבר בדיקת חום בכל בוקר ונדרש להביא מסכת פנים כדי להיכנס לבניין עצמו, ולכל ילד ניתנו שולחן וכיסא משלו.

למען האמת, לא חשבתי שהילדים ירצו ללכת לקייטנה כזו. כששאלתי את מיה אם היא רוצה שארשום אותה לשבוע, יוני ביקש שארשום אותו לארבעה שבועות. הוא ממש התחנן. מאוד הופתעתי מכיוון שלא הגבלנו אותו במשחקי מחשב (כי שנינו עובדים). כנראה שפשוט נמאס לו להיות בבית, מאז תחילת הבידוד החברתי באמצע מרץ. לאור זאת, רשמתי את שניהם לשבוע אחד, אחר כך לעוד אחד ולבסוף לכל ארבעת השבועות.

במהלך הקייטנה הם נהנו במיוחד ממתקן מתנפח עם מגלשות מים שהביאו להם, על פי חלוקה לקבוצות ותוך שמירת מרחק והגבלה של שני ילדים על המתקן באותו זמן, משיעורי בישול שבו כל אחד עבד עם חומרים משלו, בשולחן משלו ומגש אפיה עם נייר אפייה משלו, מזמן יצירה וממשחקי חפש את המטמון.

איילת צור-נייברג, קולורדו, ארה”ב

קייטנות בימי קורונה: איך ילדים מרחבי העולם מעבירים את החופש הגדול

לא יכולתי לקחת ממנה גם את הקייטנה

יש לי שלושה ילדים – בת 10, בן 4 ובן שנה. בשוודיה הגנים ממשיכים לעבוד כל הקיץ. בין החודשים ינואר-מרץ מקבלים מהגן טבלה עם תאריכים לחודשים יוני-אוגוסט ומבקשים מההורים כבר אז לתכנן את חופשת הקיץ. על פי כמות הילדים שנרשמים, יקבע האם תהיה חופשה מרוכזת לכל הגננות למשך שבועיים-שלושה ואז הגן יעבוד במתכונת של צהרון (קייטנה). יש לציין שעל פי החוק, אם ההורה עובד, הילד רשאי להיות בגן, אבל אם ההורה בחופש – הילד צריך להישאר איתו. בדרך כלל אנשים לוקחים חופש החל מאמצע חודש יוני ועד אוגוסט, כי גם ככה אין בתי ספר, ויוצא ששוודיה לכאורה מושבתת. עם זאת, בזמן הזה הצהרונים בבתי הספר עובדים כרגיל. כלומר בית הספר פתוח כל הזמן והתלמידים מגיעים לבית הספר במתכונת של מעין קייטנה (שוב, גם כאן ההורים מודיעים מראש אם הילד יהיה בצהרון ובאלו שבועות).

מהשנה השנייה בבית הספר, יש מחנה קיץ של העירייה שנמשך מחמישה ימים ועד לשבועיים. את הבת שלחנו פעמיים למשך חמישה ימים ובכל פעם והיא התלוננה שזה קצר לה מידי. השנה, כשקיבלנו את הטפסים בדצמבר, נרשמנו לשבועיים על פי בקשתה, וכאשר קיבלנו את ההודעה שהיא קיבלה מקום, כבר התחילו דיבורים על הקורונה.

שוודיה מעולם לא הייתה בפאניקה מהקורונה ואנחנו, כהורים לשני ילדים במסגרות, קיבלנו הודעות יומיומית איך מתנהלים בינתיים. עד שמצאו איזושהי צורת התנהלות עבור הילדים במסגרות, כולנו כבר אימצנו אותה כדרך חיים – הפכנו ממושמעים להנחיות ואנשים נשארו בבתים מבחירה (כלומר לא נפגשו עם המשפחה והחברים) במשך חודשיים לפחות. כאב לי על הבת שלי שלא חגגה יום הולדת 10 עם החברים והמשפחה, אז לא יכולתי לקחת ממנה גם את הקייטנה. בעלי ואני הגענו למסקנה שמאחר והשבדים מאוד ממושמעים ולא שולחים ילדים חולים למסגרות (ולראיה אף אחד לא היה מקורר או חולה במשך שלושה חודשים) נשלח אותה למחנה קיץ. וברגע שהחלטתי – התפוגגו החששות.

מחנה הקיץ נערך בבקתה בטבע (יש כמה בקתות באזור מאלמו, כאשר הבקתה שהבת שלי בחרה מרחק של שעה נסיעה) עם מדריכים צעירים. בדרך כלל יש להם פעילויות כמו רחצה בים, תחרויות שחיה ומשחקי חברה ספורטיביים. השנה לצערנו נפלנו על מזג אויר גרוע והמדריכים נאלצו למצוא פתרונות בתוך הבקתה, שכללו הכנת מזון יחד ופעילויות חברתיות שונות בתוך הבית. בערבים, אחרי ארוחת ערב, עושים להן פעילות כיפית כמו קריאה יחד, צ׳יזבטים לילדים הגדולים, דיסקו ואפילו משחקי לונה פארק עם תחנות שהבנות עושות אחת לשנייה. הקבלה לקייטנה היא על בסיס הגרלה והמחיר מסובסד: על שבועיים שילמנו כ-1500 קרונה שבדית. כמובן שיש גם קייטנות פרטיות של מספר ימים בודדים והעלות יותר יקרה. יש גם מחנה קיץ מאוד גדול של הקהילה היהודית בשוודיה שהוא מאוד פופולרי בקרב חברי הקהילות היהודית ומאוד מאוד יקר, אבל השנה למיטב ידיעתי הוא סגור בגלל הקורונה.

בדרך כלל הורים לילדים שנשארים מעל לשבוע יכולים לבוא לבקר, אבל לצערנו הרב בגלל הקורונה אסרו על ההורים להגיע השנה ובנוסף ביקשו שרק הורה אחד יגיע לנקודת האיסוף ביום היציאה וביום החזרה, כדי להימנע מהתקהלות. בגלל הקורונה גם שינו את ההתנהלות בחדר ובנוסף ניקיון השירותים יהיה פעמיים ביום.

לילדים מותר להגיע עם סכום קטן מאוד של כסף במידה והם רוצים לרכוש ארטיק מסובסד במחנה, אבל אסור להגיע עם אמצעי אלקטרוני, קרי נייד או אייפד. יחד עם זאת יש תמיד אפשרות ליצור קשר עם הילד, המדריכים זמנים עם נייד ישיר ומרשים לילדים ליציר קשר עם ההורים בכל זמן נתון ויצא שביתי התקשרה אליי כמעט כל ערב שני בערך.

לבת שלי היו ימים לא קלים שבהם היא חשה געגועים הביתה וכמובן התקשרה אלינו בערבים ודיברנו איתה. אבל בכל פעם שבעלי הציע שנבוא לקחת אותה, היא צעקה עלינו שהיא לא מעוניינת כי היא עלולה לפספס את כל הכיף. ביום החזרה הביתה היא כבר התחילה לדבר על שנה הבאה.

אלינור מגנוסן, מאלמו, שוודיה

היו חייבים לעשות בדיקות קרונה

אני אמא לארבעה ילדים (28, 25, 23 ו-16) וכעת נמצאת יחד עם כל בני המשפחה במחנה קיץ, כשכולנו על תקן המדריכים. בדרך כלל הקייטנות, שהן בעצם מחנה עם שינה, נמשכות 4 או 7 שבועות. השנה היתה בחירה בין 3 ל-5 שבועות. גם העלות היא בדרך כלל 12 אלף דולר לכל הקיץ והשנה, בגלל המשבר, זה ירד. זה מחנה מאוד יקר, יהודי אורתודוכסי פרטי, ויש בו תנאים שאין הרבה בהרבה מחנות.

אני ראש ועדה שעובדת עם ילדות שעולות לכיתות ב’ עד ד’, שזה אומר להיות אמא לעוד 14 בנות, פלוס ארבעה מדריכים מתבגרים. השנה, בגלל הקורונה, הרבה נהלים השתנו: שבוע לפני ההגעה למחנה כולם, ללא יוצא מהכלל, היו חייבים לעשות בדיקות קרונה ואז להיכנס לבידוד עד תחילת המחנה. בזמן ההגעה למחנה, שוב היה צריך לעשות בדיקה – ומי שיצא חיובי כמובן שלא היה יכול להיכנס. היתה למשל משפחה שנסעה מפלורידה, נסיעה של 20 שעות, ושעה לפני ההגעה הם קיבלו הודעה שלאחד מבני המשפחה יש קורונה והם נאלצו לחזור אחורה.

במהלך הקייטנה הם עושים כמה שיותר פעילויות בחוץ, כמו משחקי כדור, אומנות, פיינטבול, ספורט ימי באגם וכדומה.  

ענת עצמון, פנסילבניה, ארה”ב

קייטנות בימי קורונה: איך ילדים מרחבי העולם מעבירים את החופש הגדול

נהנים לחזור לסוג של שגרה

אני אמא של עמית (17) עדי (15) וגיל (9). אנחנו חיים באירלנד כבר 4 שנים. בתי הספר נסגרו ב-12 במרץ ולמעשה מאז הילדים ללא מסגרות. כשהתחילו ההקלות, הגדולים חזרו להיפגש עם חברים עצמאית, אך שני הצעירים יותר עדיין שוועו למסגרת. היה לי ברור שברגע שיאשרו קייטנות אני אשלח את הילדים. הממשלה באירלנד החלה בהקלות בצורה מאד איטית ומשרת בטחון והיה לי ברור שאם מאפשרים לקייטנות להיפתח, יש לכך בסיס מדעי ראוי.

גיל הולך לקייטנת כדורגל המיועדת לילדים בני 10-7. השנה, בניגוד לשנים קודמות, הקייטנה סגורה והילדים מביאים אוכל מהבית. קבלנו הוראות על כך שאסור לכבד ילדים אחרים אפילו במים, אסור להלוות כפפות שוער לילד אחר וחייבים להביא אלכוג’ל. מלבד לדברים אלו, אין הרבה שינוי ביחס לשנים קודמות.

עדי הדריכה בקייטנה בקהילה היהודית. למרות מזג האוויר ההפכפך, הקייטנה התקיימה כמעט לגמרי באוויר הפתוח. אחד השינויים הבולטים היו שבקשו ממנה ומהילדים להפסיק עם החיבוקים – הוראה לא פשוטה עבור מדריכה לילדים בני 6. היא בעצמה גם השתתפה במחנה מוזיקה שמיועד לבני נוער. זו פעילות של שבוע שבסופה מופק קליפ מקצועי. המחנה מחולק לקבוצות של 6 ילדים שמהוות קפסולה, כשאין אינטראקציה בין קפסולות שונות. במקרה שלנו עדי שרה והיו איתה מתופף, קלידנית וגיטריסטים. אחד האתגרים היו לשיר עם מסכה ורק עדי הייתה רשאית להחזיק במיקרופון. ביום האחרון צולם הקליפ. מכיוון שלא היה ניתן לצלם את כל הלהקה יחד (בגלל הקורונה), השיר צולם 6 פעמים, כאשר בכל טייק צולם חבר להקה אחר. בעריכה יחברו את הטייקים על מנת שכל הלהקה תופיע בקליפ.

הילדים (וגם אני ובן זוגי) מאד נהנו לחזור לסוג של שגרה. לקום בבוקר עם שעון, לדעת מה עושים היום ומתי חוזרים. וכמובן שהם נהנו גם מאינטראקציה יומיומית עם בני גילם.

אורלי, אירלנד

שעות של מסכים גם כן לא בריאות

יש לי שני ילדים, בן 6 ובן שנה וחמישה חודשים, הקייטנה היא מגיל שנתיים עד 14 ומחולקת לפי קבוצות. פייפר, בן השש, הולך לקבוצה בגילאי 5-7. בדרך כלל רשמנו אותו לקייטנות מדע ותכנות, אבל השנה הן לא נפתחו והיתה אפשרות לבחור בין קייטנת כדורגל לבין מולטי ספורט. אנחנו רשמנו אותו ליומיים שלמים, שזה משעה 10 בבוקר ועד שלוש בצהריים במחיר של 40 פאונד ליום (יש אפשרות להירשם גם לחצי יום).  

פייפר חזר לבית הספר לפני חודש, אז במובן מסוים החשש פחת מאז – הוא כבר היה בחברת ילדים ואנחנו היינו חייבים להתערבב עם ההורים ובכלל, הרגשנו ששעות בבית של מסכים גם כן לא בריאות עבורו. למרות זאת, בעקבות הקורונה נעשו כמה שינויים: יש קבוצות קטנות יותר והם צריכים לשבת רחוק אחד מהשני, יש חיטוי ידיים וחיטוי כדורי המשחק.

הילה בר קרופניק, לונדון, אנגליה

קייטנות בימי קורונה: איך ילדים מרחבי העולם מעבירים את החופש הגדול

שטיפת ידיים כל שעה

אני אמא לשלושה ילדים (12, 9 ו-4) ואצלנו בית הספר פתח קייטנות בחינם, זאת לאחר שלא היו לימודים במשך חודשיים בגלל הקורונה. בהתאם, ההגעה לקייטנה הייתה בתלבושת האחידה של ביה”ס. בגלל ההוראות, הקייטנה התקצרה לשבועיים במקום חודש, מכיוון שהיו צריכים לצמצם את מספר התלמידים בכל קבוצה ולכן חילקו לשני מחזורים. בנוסף, כל כיתה הייתה במשך כל היום רק עם עצמה (כלומר לא ערבבו תלמידים מכיתות שונות בשום פעילות). הילדים היו חייבים להיות כל היום עם מסיכות, וכל שעה הוציאו את הילדים בקבוצות קטנות לשירותים לשטיפת ידיים. האכילה נעשות בקבוצות קטנות ועם מרווחים בין אחד לשני. גם לא הייתה שום פעילות ספורטיבית, והעסיקו אותם בעיקר במשחקים, חידונים, יצירות ועבודות במחשב.

יעל שר מלמד, סינגפור

קייטנות בימי קורונה: איך ילדים מרחבי העולם מעבירים את החופש הגדול

קייטנה ללא תשלום

אני אב לשלושה ילדים (18, 14 ו-10) מעיר קטנה בצפון מזרח שוויץ. חופשת הקיץ כאן קצרה ממה שמכירים במדינות הים התיכון – 5 שבועות בלבד. למעשה, לא כל שוויץ יוצאת לחופש באותו זמן, בין השאר משום שלא רוצים ליצור עומס בכבישים ומקומות הנופש. הגיוני. בנוסף יש הרבה מקומות נופש, על אף שלרוב (לא בקיץ קורונה זה) הם עמוסים בתיירים מרחבי העולם. וכמובן שמאוד נהוג פה שיש בתי נופש מסוגים שונים, שמאפשרים “קייטנה” משפחתית או בשיתוף של כמה משפחות ביחד.

עד כמה שאני יודע, אין כאן ממש “קייטנות” כמו שמכירים בישראל. תמיד יש שבוע מחנה צופים (או תנועת נוער אחרת, גם תנועות נוער יהודיות), אליו הולכים הילדים שהיו פעילים במהלך השנה. מחנות אלו התקיימו גם השנה למרות המצב. בדרך כלל באותו הזמן, מציעה הרשות המקומית גם מחנה משלה, בעלות נמוכה מאוד, כך שלילדים שלא הולכים לצופים יש אפשרות חלופית (מחנות אלו מתקיימים גם בחורף, עם סקי כמובן), אלא שאלו דווקא כן התבטלו השנה.

בנוסף, במהלך הקיץ יש תמיד כל מיני “מחנות” מסוגים אחרים, ולפעמים הורים שולחים ילדים למחנות ברחבי אירופה, רובם קשורים לספורט. יש לי למשל קליינטים שהילד שלהם מתאמן בהחלקה על הקרח. מאחר והם דוברי צרפתית, הוא כעת במחנה אימונים בצרפת (במשך 3 שבועות) וחלק מהחופשה המשפחתית הם יבלו בעיירה בה מתקיים המחנה.

הקיץ הזה גם קיבלנו הצעה ממערכת החינוך המקומית לצרף את הבן הצעיר (שסיים כיתה ה’) למין קייטנה במשך שבוע, שפעלה בתחומי בית ספר ללא תשלום. היינו צריכים להתחייב על כך שהוא מגיע ולהירשם מראש. והפעילות כללה גם הזנה מלאה מבוקר ועד אחר הצהריים, מה שלרוב לא קורה כאן.

מיכאל שטיינר, שוויץ

קייטנות בימי קורונה: איך ילדים מרחבי העולם מעבירים את החופש הגדול

המדריכים הסתובבו עם מסיכות

אני אמא של יואב בן ה-13, שירה בת ה-10 ואופיר בן ה-7 ואנחנו גרים בפרובנס. הבן הבכור שלי טס לישראל לבלות עם החברים והמשפחה, בת ה-10 לא רצתה ללכת לקייטנה ואילו בן ה-7 מאוד רצה ללכת. מדובר בקייטנה שמתפעלת העירייה, וזה מקביל לצהרון. הקייטנה מתקיימת כל יום מהשעה שמונה בבוקר ועד השעה שש בערב, אבל אפשר לאסוף את הילדים כבר מארבע. מחיר הקייטנה בהתאם לרמת ההשתכרות של ההורים, וזה נע בין 5 ל-23 יורו ליום, כולל אוכל.

לאור ההנחיות, כל ילד היה צריך להביא ערכת צבעים, כדי שהם לא יעבירו מהאחד לשני, ובקבוק אלכוג’ל. המדריכים הסתובבו עם מסיכות. בשנים רגילות הם נהגו לצאת המון לפעילויות חיצוניות, אבל השנה הם יצאו רק פעם אחת.

למרות זאת אופיר מאוד נהנה וחיכה כל יום לקייטנה, הוא הכיר חברים חדשים במגוון גילאים. הוא מאוד נהנה מהמשחקים ומהיצירות. הם עשו המון פעילויות מים ואין ספק שזה היה הפייבוריט שלו בקייטנה.

נורית גאון, פרובנס, צרפת

קייטנות בימי קורונה: איך ילדים מרחבי העולם מעבירים את החופש הגדול

הכתבה בסיוע קבוצת הפייסבוק מאמילנד גלובל – אמהות ישראליות בחו”ל

איך הורים בכל העולם מתמודדים עם שגרת הקורונה: פרויקט מיוחד של עשר פלוס

נער בן 15: “הלמידה המקוונת יכולה להיות הדבר הכי טוב שקרה למערכת החינוך”

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.