לאור משבר הקורונה והלמידה מרחוק, האחריות להצלחה בבגרויות נופלת בעיקר על התלמידים. אבל עם קצת תמיכה והכוונה נכונה, וגיוס המרחב האינטרנטי לטובתנו, נוכל לעזור להם לצלוח את הבחינות בקלות
בשבועות האחרונים התוודענו לשגרת חיים כמעט דמיונית: ההורים נמצאים בין קירות הבית עם הילדים, עם העבודה ואולי עם הסטטוס החדש של אבטלה. כל אלו לא מקלים על התפקיד החדש שהתווסף להם: הורה שהוא גם מורה. והילדים/התלמידים? מצד אחד מאוד שמחים על ההזדמנות לשבת ליד המחשב ובצידו הסמרטפון -דבר שהיה בבחינת איסור מוחלט בכיתה. אך בצד זאת הם מתמודדים עם שיטת לימוד שאינם מורגלים אליה ויותר מכך, שגם סביבתם אינה מורגלת אליה: המורים ברובם אינם מיומנים בהוראה מרחוק ובשימוש בכלים הטכנולוגיים ותפיסת ההוראה החדשה, ואלו ההורים נדרשים לסייע לילדיהם, להבין, להכיל, להסביר ולתווך- תפקידים שאינם נוחים להורה שלא הוכשר להיות המורה של הילדים שלו.
האתגר משמעותי במיוחד עבור תלמידי התיכון הנדרשים השנה לעשות בחינות בגרות, למרות צמצום החומר, סגנון הלמידה החדש, ההיבחנות בקבוצות קטנות ושגרת החירום. על מנת להבין איך להתמודד עם המצב החדש, צריך לחשב מסלול מחדש מתוך הנחה והבנה שדבר משמעותי אחד שינה את כללי המשחק והוא שקהל התלמידים כבר אינו קהל שבוי.
תלמידים בני חורין
התלמידים הפכו להיות סוג של בני חורין, או במילים אחרות – הם הפכו להיות הם עצמם. הם מתנהגים בטבעיות הנובעת מהמצב בו הם לומדים מהבית ולא מוחזקים בכיתה בכוח החובה. הילדים/תלמידים מוצאים את עצמם קשובים רק ובעיקר למה שמעניין אותם, הם יכולים להתעסק במשחק בטלפון או ברשת החברתית בזמן שיעור הזום והם גם מבינים שאין מקל או גזר שיחייב אותם להיענות למשימות שניתנות להם. ומי עומד כנגד? ההורה.
ההורה רואה את כל זה, אך בהתמודדויות הרבות בהם הוא מצוי, לא יכול, לא יודע ואף לא צריך לקבל את תפקיד המורה, ובודאי לא בתנאים בהם הוא וכל בני הבית נמצאים. מתוך כך ניתן לצאת למספר תובנות:
תובנה ראשונה: למידה מרחוק לא דומה להכנת שיעורי בית. למידה מרחוק זו הלמידה עצמה ולכן האחריות לקיומה מוטלת על הילד ולא על ההורה.
תובנה שניה: גם אם הילד היה רוצה, ברב המקרים הוא לא יודע להתמודד עם עומס המשימות וסדר היום שאין בו שגרת יום או שגרת לימודים. היום הפך ללילה והלילה ליום והבית אינו קפסולה של שקט וקשב – בלשון המעטה. על אחת כמה וכמה לילדים עם הפרעת קשב שמרגישים בתוך כאוס גדול.
תובנה שלישית: יש לקחת בחשבון שהמורה, שלעיתים בעצמו הורה, נמצא גם הוא בסדר יום מורכב וגם בחוסר אונים מול “אי-ציות” התלמידים להגשת כל המשימות שנתנו. מתוך התפקיד של הוראה מרחוק שלא הוכשר אליו, המורה לא יכול להשתמש בסנקציות שעבדו אולי בכיתה.
תובנה רביעית: לתלמידים חשוב להצליח! גם אם זה לא תמיד נראה לעין. כשמדובר בהכנה לקראת בחינות הבגרות הדבר תקף עוד יותר, ולכן עבור תלמידים אלו המשמעת העצמית והמוטיבציה הפנימית והחיצונית יכולה לסייע להצלחתם. גם המורים שמכינים לבגרויות בדרך כלל ממוקדים יותר בחומר הלמידה ומאפשרים למידה מאורגנת יותר.
מתוך כך אני מציעה שתפקיד ההורה יהיה facilitator – הורה שמאפשר סביבת למידה עוטפת ומאורגנת ככל האפשר עבור ילדיו. להלן כמה המלצות איך לקדם סביבת למידה שכזו:
- עריכת מערכת לתורנות בעבודה על המחשב – במידה ויש מחשב אחד על שני ילדים או יותר. כמובן, כאשר אחד הילדים מתכונן לבחינת הבגרות תאפשרו עדיפות לשעות הערות שלו.
- תבדקו מה סביבת הלמידה המועדפת על כל ילד. תוכלו יחד אתם לארגן ולעצב אותה מחדש. חשבו כיצד לגרום לסביבה להיות שקטה. ניתן להיעזר באזניות שקט או אזניות עם מוסיקה-לאלו שהמוזיקה מהווה עבורם רעש לבן.
- עריכת מיפוי של מקצועות הלמידה עם הילד: בררו יחד עם הילד מהם החוזקות ומהם החולשות שלו: מהם המקצועות שהוא רתום אליהם ומעניינים אותו מה המיומנויות הקשות לו. ובהתאם לכך תוכלו לבדוק איזו עזרה חיצונית ניתן לאפשר לו. יש היום אתרים של מורים פרטיים כדוגמת Spitball.
- ניתן ורצוי לארגן את המשימות באמצעות מערכת אישית. ללומדים לבגרות ניתן להיערך מראש עם ארגון החומר ואפשרות לפזר את הלמידה על פני מספר ימים. לשם כך העזרו במורים ובקשו מהם לארגן עבור כלל התלמידים בכיתה את הלו”ז ללימוד לבחינה מבעוד מועד (על פי הערכות לא תהייה למעלה מבחינת בגרות אחת לשבוע).
- זה הזמן הנכון לאפשר לגיטימציה גם ללמידה אחרת, בעיקר לילדים עם קשיים בלמידה: למידה מתוך סרטוני יוטיוב, ניתן לחפש קורסי העמקה והעשרה בתחומים מגוונים באתר קמפוס ישראל.
עבור ילדים עם קשיים בקריאה, יש אפשרות ואף רצוי לאפשר להם לקרא את החומר באמצעות תוכנת הקראה בעברית “עלמה רידר 2”. בתכנת ההקראה ניתן גם להמיר את הכתוב לקובץ קול MP3 ולהאזין. רצוי לפני כן להסתגל לתוכנה, להתאים את הקול המועדף ואת קצב ההקראה. התשלום לתוכנה הנו חדשי ובמחיר יחסית סמלי. ילדים עם קשיים בכתיבה, או אלו שמקבלים התאמות של הקראה לבוחן, יכולים להתאמן בהבעת החומר בע”פ על ידי הקלטת החומר או באמצעות הקלדה קולית (לדבר והדיבור מומר לכתיבה).
מוצעות כאן מספר אפליקציות שניתן להשתמש בהן:
ניתן לארגן את חומר הלמידה באפליקציות ייעודיות לכך, כגון מערכת שעות המארגנת את הלמידה, על פי המקצועות. להלן קישור עם הסברים.
עבור בני הבית והילדים הבוגרים ניתן להשתמש באפליקציית google keep שמאפשרת גם שיתוף משימות עם כל בני הבית
על מנת לאפשר תחושה של שליטה בזמן ניתן להשתמש בטיימרים שונים. להלן המלצה על תוסף כרום של “מתזמן משימות” בו ניתן להזין את המשימות ולציין זמן קצוב עבורן.
לסיכום, הלמידה מרחוק היא מאתגרת. תקופת הבגרויות היא תקופה שמכילה בתוכה מתחים רבים, וכיום השהיה בבית עם ההורים והאחים והאיסור להפגש עם חברים מקשים עוד יותר. בצד זאת, ניתן לראות זאת כהזדמנות לבחון מחדש את תפקידם של ההורה, התלמיד והמורה בעיניים של המאה ה-21 ולקדם למידה אחרת. וזכרו: היו ההורים של הילדים שלכם ולא המורים שלהם.
הכותבת היא ראש התכנית לתואר שני בטכנולוגיה בחינוך, סמינר הקיבוצים. מומחית בתחום הפרעות בקשב ובלמידה וטכנולוגיות המסייעות לאוכלוסיות אלו.
תגובה אחת
סליחה, אבל… עם כל הכבוד (שאין לי) לבגרויות –
לא הוגן לתת את הבמה רק למי שניגש אליהן.
ובמיוחד כשיש ילדים/תלמידים נוספים בבית.
אין שום סיבה להתחשב רק בשעות הערות של המתבגר, למשל. יש לנהל שיחה, לברר צרכים ורצונות ולתעדף בהתאם.
ואם אפשר להיות רק “זבוב על הקיר”, ולתת לילדים לנסות לנהל את השיחה הזאת בעצמם (כשאנחנו בעיקר מקשיבים) – מה טוב.