תוצאות מחקר פיזה האחרון מצביעות אמנם על שיפור מסוים בהישגי התלמידים ביחס לשנים קודמות, אך עדיין ממקמות אותנו מתחת לממוצע. המחקר הבינלאומי (PISA – Program for International Student Assessment) בודק תלמידים בגיל 15 מרחבי העולם באוריינות קריאה, מתמטיקה ומדעים, כשבשנה האחרונה הושם דגש מיוחד על אוריינות הקריאה. המחקר נערך על ידי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), שאליו הצטרפה ישראל רק לאחרונה, והוא מתקיים במחזוריות של אחת לשלוש שנים.
בישראל נוהל ובוצע המחקר על ידי הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ”ה), כשהוא מלווה בוועדת היגוי שכללה מומחים מהאקדמיה מתחומי השפה, המתמטיקה והמדעים, מומחים למדידה והערכה, ונציגי משרד החינוך. המחקר כלל מדגם מייצג של 5,761 תלמידים (ילידי שנת 1993) מתוך 176 בתי ספר שונים בארץ. מהתוצאות עולה, כי באוריינות קריאה מדורגת ישראל במקום ה-36 מבין 64 המדינות שהשתתפו במחקר. אוריינות קריאה מוגדרת כך: “היכולת של הפרט להבין, להשתמש ולהעריך באופן ביקורתי טקסט כתוב, על מנת להשיג את יעדיו של הפרט, לפתח את הידע והפוטנציאל שלו ולתרום לחברה”.
על פי המחקר, בישראל התלמידים טובים יחסית בהיבט של “הערכה וביקורת”, לעומת “מתן פרשנות” ו”אחזור מידע”, ונמצא כי הם מתמודדים מעט טוב יותר עם “טקסטים רציפים” (פסקאות וקטעי מלל) מאשר עם “טקסטים לא רציפים” (לוחות, תרשימים, מפות ואיורים). משאלון שעליו השיבו התלמידים בתום המחקר, עולים הממצאים הבולטים הבאים: יותר משליש מהתלמידים בישראל דיווחו כי הם אינם קוראים כלל להנאתם. מבין הקוראים, שיעורים גבוהים דיווחו על כך שהם קוראים עיתונים (75%), ופחות מכך קוראים כתבי עת (39%), סיפורת (30%) וספרי עיון (26%). כמו כן, פחות ממחצית התלמידים בישראל (45%) ציינו כי המורים מעודדים אותם להביע דעה על טקסט, שואלים שאלות מאתגרות (46%) ומבקשים הסבר לגבי משמעות של טקסט (41%), ורק כרבע (26%) ציינו כי המורים ממליצים להם על ספר או על סופר שכדאי לקרוא.
בשלושת התחומים הנבדקים (קריאה, מתמטיקה ומדעים) נמצאו פערים משמעותיים בין המגזרים ובין מעמדות חברתיים-כלכליים: הישגי התלמידים דוברי העברית גבוהים במידה ניכרת מהישגי התלמידים דוברי הערבית, וכמו כן תלמידים מרקע חברתי -כלכלי גבוה הגיעו להישגים גבוהים יותר מתלמידים מרקע חברתי-כלכלי בינוני ונמוך.
