מיומנה של יועצת חינוכית לנוער בסיכון – קרוב רחוק

הם פגעו בה היום,

התלמידים,

במורה לאנגלית.

לחצו לה על הנקודות הכי כואבות

הם, שמזהים בחושים החדים שלהם כל חולשה,

כל נקודה לחיצה –

אלופים,

דוקטורנטים של החיים.

היא

עלבה באחד מהם,

השפילה לעיני כולם:

“טיפש”, היא קראה לו,

מתוך מצוקתה,

“אפס”

וגם “לא שווה את המאמץ”.

והם

כבר לא בודדים,

אלא מאוחדים –

נגדה.

כמה כוח יש לקבוצה!

רובם חוו השפלות בעבר,

ולכן יעשו כל מה שצריך –

כדי להביא אותה למקום הנמוך הזה,

שאותו הם מכירים כל כך טוב…

והיא

מהמקום המושפל הזה, שאותו חוותה היום,

יכולה להתבונן פנימה,

לתוכה,

וללמוד שיעור חשוב!

היא יכולה ללמוד:

מה מרגיש תלמיד כשמעליבים אותו לעיני כולם,

היא יכולה ללמוד

איך זה מרגיש לילד להיות מושפל,

איך מרגיש “אפס”

וכזה ש”לא שווה את המאמץ”,

היא יכולה להרגיש

את הזעם,

את חוסר האונים,

ואת הרצון לפגוע במי שפגע –

ללא ספק שיעור חשוב!

הם מגלים התנגדות לשינוי,

בודקים אותנו,

מנסים…

רוב התלמידים שלנו ישתמשו בהתנגדות

בכל הזדמנות שתיקרה בדרכם,

הם יבחינו בכל המוזרויות הקטנות ביותר שלנו, המורים,

בהופעתנו החיצונית,

באופן הדיבור,

בטעויות הקטנות

ובגדולות –

שקי אגרוף לעתים

אנחנו, המורים…

וכל סימן של כעס או עלבון מצידנו –

רק יאריך את תקופת ההתנגדות שלהם לשינוי,

ויעצים את התגובות.

כל סימן מצידנו של התגוננות,

של חולשה,

יחריף ויסלים את עמדתם –

ילדים שעולמם חסר יציבות,

שחוו מציאויות קשות,

מורכבות,

עם אפס כלים להתמודדות.

ילדים שלמדו לשרוד,

שרדניים,

עובדה שהם איתנו פה,

למרות הכל!

ואם הייתי צריכה לבחור

מילה אחת שיכולה,

מילה אחת שמשפיעה…

הייתי משתמשת במילה האחת:

קירבה!

איזו מילת קסמים זו –

“קירבה”

ברגע שהם מרגישים קרובים,

אהובים,

רצויים,

נחוצים,

שכמעט אי אפשר בלעדיהם,

ברגע שנוצר הקשר –

המחויבות,

הדאגה,

רק אז תוכל להתקיים גם

למידה

פשוט

ק י ר ב ה

לפוסט הבא של היועצת החינוכית: האח הגדול