התבגרות מיוחדת, חלק ראשון: במלוא העוצמה

בעיות קשב וריכוז ולקויות למידה עשויות לבוא לידי ביטוי בתסמינים קיצוניים של גיל ההתבגרות ובקשיים חברתיים. מתבגרים אלה אף מוּעדים, יותר מאחרים, להתמכרויות ולהתנהגות עבריינית. תפקיד ההורים והמורים הוא להיות שם בשבילם כל העת

[fancy_box]

מהי התבגרות מיוחדת?

השתוללות הורמונלית, תנודות ופגיעה בדימוי העצמי, צורך למרוד והתחבטות בשאלות פילוסופיות וקיומיות – אלה הם רק אחדים מהמרכיבים בתהליך ההתבגרות שילדינו חווים, אם כי אצל חלקם הם נחווים בעוצמה רבה יותר מאשר אצל אחרים.
שינויים גופניים ורגשיים אלה אינם פוסחים ברובם על מתבגרים בעלי צרכים מיוחדים, הגדלים עם לקויות שונות. לא אחת שינויים אלה אף מערימים על המתבגרים הללו קשיים ניכרים, משום שהם מתווספים להתמודדות היומיומית והתמידית שלהם עם הלקות או המוגבלות.
המונח “צרכים מיוחדים” מתייחס לטווח רחב מאוד של לקויות ואיננו מתיימרים להתעמק בכולן. לכן בחרנו לפצל את הנושא לשני פרקים עיקריים:
בפרק זה נעסוק בקשיים נפוצים יותר – בעיות קשב וריכוז (ADD ו-ADHD), קשיים בוויסות החושי ולקויות למידה. בפרק הבא נבחן את חוויית ההתבגרות בעיקר בקרב ילדים עם שיתוק מוחין, הפרעות תקשורתיות או הפרעות קוגניטיביות (על ספקטרום האוטיזם והפיגור). בכל המקרים האלה נברר עם מומחים כיצד ניתן להקל על המתבגרים ועל ההורים, על מנת שיוכלו לעבור בשלום ובהנאה את תהליך ההתבגרות, המשמעותי כל כך בחייהם.

[/fancy_box]

אין ספק כי גיל ההתבגרות מתחיל כיום בשלב מוקדם יותר מאשר בעבר, אולם אצל ילד עם בעיות קשב וריכוז יכולים להופיע סימנים של מתבגר גם בשלב מוקדם עוד יותר, בשל הקושי שלו בוויסות רגשות. “ילדים צעירים עם קשיי קשב, שאינם מתבגרים עדיין, עשויים להראות סימני התבגרות אפילו בגילאי הגן”, אומר ד”ר איתי ברגר, נוירולוג ילדים בכיר בבית החולים האוניברסיטאי הדסה הר הצופים בירושלים.

אז מה מאפיין את חוויית ההתבגרות אצל ילדים עם קשיי קשב וריכוז?
“מתבגר כזה מאופיין לרוב באימפולסיביות בולטת, בטווח קשב קצר ובסף תסכול נמוך. הוא מתקשה להמתין לתורו, לשתף אחרים או לעכב תגובות, ועלול להיחשב בעיני הסביבה כחוצפן ובוטה”, מפרט ד”ר ברגר. “קשיים אלה יגרמו למתבגר חיכוכים רבים עם בני גילו, כמו גם לנטייה להסתבך במריבות ובקטטות ובמקרים קיצוניים אף לדחייה חברתית”. לדברי ד”ר ברגר, חוויית הקושי החברתי והמיעוט באינטראקציות חברתיות חיוביות עלולים להוביל את המתבגר המיוחד לתחושת ערך עצמי נמוכה ואף לדיכאון וחרדה.
ד”ר רונית פלוטניק, פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית, מוסיפה כי מתבגרים עם ADD (בעיית קשב ללא היפראקטיביות) מאופיינים בנטייה להסתגרות ולהימנעות מקשר עם הורים וחברים. היא מונה קשיים נוספים, האופייניים גם למתבגרים עם ADHD (בעיית קשב עם היפראקטיביות): שיבושים בשעון הביולוגי ובתהליכי יקיצה ושינה, קשיים בניהול זמן ובארגון סדר היום, קושי במעברים מהבית לבית הספר, מוסחוּת, קשיים במיקוד ובפיצול הקשב ופגיעה במערכות הזיכרון ובשליטה העצמית.

תחפושות מתחלפות

מאפיין נוסף הבא לידי ביטוי בעוצמה רבה בייחוד בקרב מתבגרים בעלי קשיי קשב וריכוז הוא המסע לגיבוש זהות עצמית. את המסע הזה מדמה ד”ר פלוטניק למסע תחפושות. “הופעתו החיצונית וההתנהגות הגלויה של המתבגר הן מסע תחפושות ממושך, כשכל תחפושת כזו מאפשרת לו להתנסות בפן אחר בזהותו”, היא מתארת. באמצעות אותן תחפושות, המתבגרים יכולים לתרגל תפקידים חברתיים תוך בחינת התגובות מצד סביבתם: המשפחה, המורים והחברים.
“מתבגרים עם לקות למידה או קשיי קשב וריכוז נוטים להיות מוקצנים ומוחצנים ומעדיפים להיצמד ל’תחפושת’ מזעזעת בעוצמתה, המשרתת אותם כמנגנון להסוואת מצוקתם האישית. הם נוטים לבחור בתחפושות המסוות רגשי נחיתות או מעצימות תכונות חיצוניות ייחודיות, כמו: ‘הדיכאוני’, ‘הפרובוקטיבי-מיני’, ה’ערס הכוחני’ ועוד”, מסבירה ד”ר פלוטניק. “לכל תחפושת מוקצב מסע זמני ביותר, אך היא מופיעה בכל רגע נתון בעוצמה רבה, כאילו היא מוחלטת וטוטאלית”.

כמו כן, נמצא זה מכבר כי התמכרות לסמים ולאלכוהול ועבריינוּת שכיחות יותר בקרב מתבגרים ומבוגרים עם בעיות קשב. לקשר בין הדברים ישנם נימוקים שונים, חלקם נוירולוגיים וחלקם רגשיים.
חברת נוירוטק, המפתחת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים לאבחון ילדים ומבוגרים הסובלים מקשיי קשב וריכוז, מציגה נתונים רלוונטיים: “ילדים שאובחנו בילדותם כסובלים מ-ADHD הם בעלי סיכון גבוה יותר לצרוך בעתיד כמויות גבוהות יותר של אלכוהול, טבק וסמים לא חוקיים, לעומת בני גילם שאינם סובלים מהבעיה. כמו כן, 25-45 אחוז מהילדים הסובלים מ-ADHD עלולים להיות עבריינים. עוד נמצא כי חוסר טיפול עלול להביא לפגיעה בביצועים בבית הספר (36 אחוז לא מסיימים תיכון), לפגיעה בקשרים החברתיים ולביטחון עצמי נמוך. ממצאים אחרים מראים כי מבוגרים הלוקים ב-ADHD מעורבים כנהגים בתאונות דרכים פי ארבעה מאשר מבוגרים אחרים”, מציינים בחברה, ומוסיפים: “מחקרים אחרונים מראים גם על קשר בין ADHD להפרעות מנטליות, כמו השמנת יתר, אנורקסיה ודיכאון”.
ד”ר ברגר סבור אף הוא כי בעיית קשב שאינה מטופלת מהווה גורם סיכון חמור להתמכרות לסמים ולאלכוהול בקרב מתבגרים, ואף מוסיף כי ישנם מחקרים המצביעים על סיכון גבוה יותר לניסיונות התאבדות בקרב אוכלוסייה זו.

בריחה מהכאב ומהקושי

ד”ר פלוטניק אומרת כי חוויית הפער בין ההישגים הלימודיים והחברתיים שהמתבגרים שואפים אליהם לבין הישגיהם בפועל היא שמעצימה את הקשיים. “בעיית הוויסות אצל מתבגרים עם ADHD מובילה לכך שהגורם השולט בהתנהגותם ובבחירותיהם הוא הדחף המיידי, ולא ביקורת המציאות”, היא מסבירה. “הקשיים בתחום החברתי דוחפים את המתבגרים הללו להשתייך לחבורת מורדים סוערים, והימצאותם יחד מסכנת אותם עוד יותר. השתייכות כזו מאפשרת להם בריחה מהכאב אל סביבות המספקות ריגושים בעוצמה אדירה, וכך גם לשימוש בחומרים מרגיעים זמנית, כמו אלכוהול וסמים, הממתנים את הכאב הנלווה ללקות. התנהגויות פרועות ואנטי חברתיות הן ביטוי לתחושת אי השייכות של המתבגר, במטרה להשיג לכאורה ‘שליטה במצב'” .
“על אף האמור”, ד”ר ברגר מבקש להרגיע, “טיפולים מתאימים, רגשיים-התנהגותיים, חינוכיים ותרופתיים, בעיקר אם החלו לפני גיל ההתבגרות – מפחיתים מאוד את כל הסיכונים שאוזכרו”.

התפקיד של ההורים

ד”ר ברגר מציין כי התסמינים אצל מתבגר עם בעיית קשב משפיעים על בני משפחתו. “מצבי רוח, התנהגות סוערת, ירידה בלימודים והתנהגות מסוכנת משליכים על כל הדרים בבית. כמו כן, התוקפנות וההתנהגות הלא מתאימה מכוונות לעתים כלפי בני המשפחה הקרובים”, הוא אומר.  

כיצד ניתן לסייע למתבגר עם בעיות קשב ולבני משפחתו?
ד”ר פלוטניק מציינת כי מבוגרים רבים נוטים להיבהל ולהיתפס ל’תחפושת’ הזמנית של המתבגר כסופית וטוטאלית. “כל תחפושת מאפשרת פן אחר בהזדהות, אך אין זה אומר שהמתבגר יאמץ אותה. אחת הדרכים החשובות למנוע הידרדרות היא לא להתייחס לכל תחפושת כאילו היא מוחלטת. אם נזדעזע או נתפעם מפן אחד, מתחפושת מסוימת, אנו עלולים לתקוע או להסלים את ביטויי המרד”.
עוד מוסיפה ד”ר פלוטניק כי כהורים, מורים ואנשי מקצוע תפקידנו הוא לאפשר מרד בגבולות של שמירה. “באמצעות הגבול, המבוגר מזמין את הנער להתפרץ עליו, אך בכך הוא גם יוצר מרחב חיכוך ערכי שבו מתקיים ערוץ הידברות עם המתבגר. באופן כזה הוא מגביר את נוכחותו כמבוגר משמעותי וכמושא להזדהות. באמצעות ויסות הנער אנו מסייעים לו לבנות גבולות פנימיים, שינחו את דרכו בעתיד”.
אסנת דרי, מנכ”ל עמותת ביחד ומנחת קבוצות הדרכה להורים, סבורה כי הקפדה על שלושת העקרונות הבאים תסייע רבות להורים ולילדיהם: הקפדה על גבולות, אי הימנעות מעימותים, והקניית אסטרטגיות של ניהול זמן וסדר יום מול המטלות הרבות המצופות מהמתבגר בתחומים שונים.
“אי שקט, תסכול ותחושת נחיתות גורמים למתבגר לפרוק את תסכוליו בעוצמה רבה בבית. עובדה זו מעצימה את הקשיים של ההורים ויוצרת מערכת רגשית טעונה מאוד. הדרכת הורים קבוצתית או פרטנית עשויה לסייע באופן משמעותי להצבת גבולות החיוניים לביטחונו ולהתפתחותו של המתבגר”, היא מפרטת. “העימות מול המתבגר הכרחי וחיוני להתפתחותו התקינה, בעוד הימנעות מעימות מותירה אותו תלוש ומוחלש. למעשה, העימות פותח ערוץ הידברות בנושאים טעונים ומאפשר למתבגר לעבד את הקונפליקט מול המבוגר ולבנות בעתיד גבולות פנימיים מווּסתים”.

התפקיד של המורים

על מנת שתתאפשר התמודדות ראויה עם הבעיה, ד”ר ברגר ממליץ לערב אנשי מקצוע, ובכלל זה את מערכת החינוך. “בקרב הורים נפוצה הדעה כי המורים ‘מעוניינים רק בשקט’ ולכן לוחצים על מתן תרופות. אולם גילינו, במחקר ומהתנסות קלינית, כי על פי רוב ברגע שמשתפים את המורה/היועצת/הפסיכולוג ישנה היענות ונכונות לסייע. הקלות, התאמות וסיוע במישורים שונים נפוצים מאוד כיום, ואם זה לא אפשרי תמיד אפשר לחשוב על מסגרת אחרת, תומכת ומכילה, שמתאימה יותר למתבגר עם בעיות קשב. העיקרון הוא פשוט: האפשרות של ‘להניח לילד להתמודד לבד’ אינה קיימת במתבגרים עם בעיה מהסוג הזה. ככל שזה קשה, המבוגרים חייבים למצוא את הדרך המתאימה, לתמוך, ללוות ולא לוותר”.
באחרונה התקיים במרכז הרפואי ע”ש שיבא יום עיון של מכון ת.ל.ם (רשת ארצית לייעוץ, אבחון וטיפול) בשיתוף עם עמותת ביחד (עמותת הורים לילדים עם קשיי קשב וריכוז), שבמהלכו הוצגה תוכנית חדשה שפותחה על ידי העמותה יחד עם משרד החינוך. התוכנית, הנקראת “לגעת מבעד לשריון”, מיושמת כיום בכמה בתי ספר בארץ, ובמסגרתה מועברות למורים השתלמויות העוסקות בהבנת הלקות ומקור ההתנהגות (שאינם בשליטת הילד). למורים מוקנים כלים בתקשורת ובבניית תוכנית למידה ועבודה מעשית המתאימה לילד, וישנו דגש על העמקת הקשר שלהם גם עם ההורים. להורי התלמידים מאפשרת התוכנית להשתתף בקבוצת הדרכה, כשהמטרה היא הכוונה מקדמת של הילד והתנהלות נכונה בחיי היומיום.

אל תחכו שיעבור מעצמו

ד”ר ברגר מייחס חשיבות רבה לאבחון ולטיפול העקבי בבעיה. “זהו המפתח להתמודדות”, הוא קובע. “לפעמים נוטים לדחות את האבחנה מתוך הנחה כי ‘ממילא זה יעבור’, אך הגישה הזו הוכחה כמוטעית. אבחון מוקדם המוביל לטיפול מתאים יכול למנוע סיבוכים וצרות בעתיד. מתן הדרכה להורים ולילד יכולים להכין אותם להתמודדות עם קשיי הגיל ולעזור למנוע ‘נפילות מיותרות’. מומלץ מאוד לשתף בגישה הטיפולית גם בני משפחה אחרים, כמו אחים, אחיות וסבים”.
ד”ר מיכל מרום, ראש מחלקת מחקר אקדמי של חברת נוירוטק, מייחסת חשיבות רבה לטיפול חברתי קבוצתי עבור ילדים עם בעיות קשב וריכוז. “להורים מומלץ לשים לב להתנהגות חברתית, שהיא הבסיס להתבגרותנו בנבכי החברה ובמסגרות השונות. טיפול פרטני ו/או קבוצתי עם דגש על הבנת הפרט והחברה והשתלבות במסגרות חשוב לא פחות מכל טיפול אחר, בייחוד בגיל טרום הבגרות שבו ילדים רגילים מתחילים לבנות קשרים חברתיים וקשרים תועלתניים המקדמים אותם בחיים”, היא מסכמת.

כתובות להורים

עמותת ביחד – ילדים ומבוגרים עם קשיי קשב וריכוז ADHD
www.byahad.com/action4u//index.asp

ארגון קשר – מרכז מידע, ייעוץ והכוונה להורים לילדים עם צרכים מיוחדים ולאנשי מקצוע
www.horimbekesher.co.il

ת.ל.ם – רשת ארצית לטיפול פסיכולוגי, ייעוץ, אבחון והכשרה
www.telem.org.il

לחלק ב’ של הכתבה, העוסק בחוויית ההתבגרות בקרב מתבגרים בעלי מוגבלויות