שנים חיכיתם לרגע הזה. הרגע שבו שעות הערב יתפנו לזוגיות, שתוכלו להרפות מהאינטנסיביות הכרוכה בגידול ילדים, שתצפו מהצד בילדיכם – עצמאיים יותר ותלויים בכם הרבה פחות. והנה זה מגיע. עכשיו, מה עושים עם זה? חיה דור עם הסוד שלה להתנהלות זוגית ומשפחתית נכונה
“עכשיו נשארנו לבדנו בקן
אבל אנחנו ביחד.
חבקי אותי חזק תגידי לי כן,
אל תדאגי ביחד כיף להזדקן”
(מתוך “עוף גוזל”, אריק איינשטיין)
פתאום הבית ריק. רק את והוא, וכבר אין על מה לדבר. אין מה לתאם. אין מה לנהל. שקט, דממה! לאן נעלמו כולם? האמת, ימים ולילות פנטזתי על הרגע הזה. הרגע שבו אוכל לנוח. להירגע מהמטלות והריצות האינסופיות. והנה זה הגיע, אבל יחד איתו נוצר גם מין חלל כזה. אף אחד לא הכין אותנו לזה. רק לפני רגע היו פה ילדים שהפעילו אותנו 24/7. איפה הם? לאן התאדתה האינטנסיביות הזו, של יום רודף יום ונדמה שאין זמן לנשום. עד אתמול עוד היה תלוי על המקרר לו”ז שבועי עמוס מטלות – להסיע לחוגים, משחק כדורגל, יום הורים, יום הולדת לחברים, הצגת ילדים, מסיבת סיום, ליווי לטיול שנתי. פתאום – הלוח ריק!
ביחד – אבל באמת
לא, זה לא קרה ביום בהיר אחד, ברור. אבל נדמה שלא השכלנו לעצור מפעם לפעם כדי להתבונן בתהליך. קצב ההתרחשויות האיץ בנו לאורך כל הדרך, וגם אם ידענו באופן אובייקטיבי שכבר לא מתרוצץ לנו בבית אף אחד עם טיטול, וגם לא עגלת בובות, לא הפנמנו את העובדה שהילדים גדלים מהר ומוטב שניערך ליום שאחרי – היום שבו יתפנו לנו שעות אחדות במהלך היום והדאגות יוחלפו באחרות. לפעמים בלי שליטה מלמלנו “שיגדלו כבר”, “שיסתיים כבר הסיוט הזה של שיעורי הבית, ימי ההורים ומה שביניהם”, ולא קלטנו שהנה זה כאן. הילדים גדולים, צריכים אותנו פחות (או אחרת) – הגדול בגיבוש לשייטת, הסנדוויץ’ בקורס מד”צים והקטנה הלכה לסרט עם חברה ותישאר לישון אצלה בלילה. נכון שבסוף כולם חוזרים הביתה, אבל בינתיים אנחנו שנינו…
איך ממשיכים מכאן? פעם היינו חולמים על ערב לבד, כעת איננו יודעים מה לעשות איתו. מה נוכל לעשות כדי לשמור על החיבור הזה בינינו ולא להגיע למצב ששנינו יחד אך כל אחד לחוד?
תקשורת וביטחון
שני מושגי המפתח בזוגיות טובה, כזו המאפשרת את ה”ביחד” הזה, הם תקשורת וביטחון. איך נממש כל אחד מהם? בתקשורת אנחנו משמיעים ומקשיבים האחד לשנייה מתוך הבנה שבכל אחד מאתנו קיים הצורך להפעיל את שתי המיומנויות הללו. כדי לאפשר זאת חייבים להתקיים תרבות דיבור, התחשבות, אכפתיות, רגש חיובי וכמה שפחות “אגו”. גם לשתוק יחד זו מיומנות, והיא לגיטימית כל עוד היא מגיעה ממקום חיובי ומתוך הידיעה שאנחנו יודעים גם לשוחח (להשמיע ולהקשיב). לביטחון בזוגיות נחוצים לנו שלושה מרכיבים: אחריות, מחויבות, תמיכה. הידיעה שאנחנו מיישמים את הזוגיות שלנו באופן אחראי ומתוך הכרה בגודל ההתחייבות שלנו – אף היא מקנה לנו ביטחון. כשאנחנו מבינים שאפשר, צריך ויש על מי לסמוך, וכשאנחנו שותפים בעול הזוגי (כן, “עול” זו מילה לגיטימית ואפילו אמיתית) – אנו ממלאים את המחויבות שלנו. היציבות הזו היא שמעניקה לנו קרקע בטוחה להתנהלות זוגית ומשפחתית.
מה עושים מול תמרור “האט”?
הרעיון הוא לנהל את החיים שלנו לא כדרך אגב, אלא במודעוּת, בחשיבה, בשיחה, ומתוך רצון ללמוד לשפר ולהעניק לעצמנו חיים טובים יותר. לפני הכול, כדאי להפנים שלא הכול כסף! כן, הקלישאה הזו ש’כסף זה לא הכול בחיים’ היא אמת לאמיתה. אתם מכירים את המשפחות האלה שיש להם ממון בשפע והכל נראה אצלם זוהר ומבטיח? ייתכן שזה אכן כך אצלם. וייתכן שלא. כך או כך, “דברים שרואים מכאן לא רואים משם” או “לא כל הנוצץ זהב” (בחרו בביטוי האהוב עליכם), כי בסופו של דבר מה שחשוב הוא חיי הזוגיות והמשפחה שלכם והאופן שבו אתם בוחרים לעצבם. זה לחלוטין בידיכם!
כשאתם מרגישים שהחיים “משיגים” אתכם, כלומר הילדים מפנים לכם זמן ומקום ואתם עדיין לא יודעים מה לעשות עם זה, כדאי שתזהו כי עומד לפניכם תמרור “האט”. וזה בדיוק הזמן לפנות מקום למסע זוגי ולצאת לתקופה חדשה. תוכלו לראות בכך כניסה לשלב נוסף בחיי הזוגיות – שלב המחייב תקשורת מסוג אחר, שלב שבו תידרשו לזהות צרכים שונים האחד של השנייה. היופי בזוגיות, וגם האתגר, נעוץ בעובדה שהיא משתנה על פי תקופות. כל תקופה מעמתת אותנו עם התמודדויות אחרות, ובתוכן עלינו לאפשר לזוגיות להתפתח ולצמוח.
דמיון מודרך באמצע החיים
בואו נשחק משחק דמיוני קטן: עצמו עיניים, החזיקו ידיים – ממש כמו פעם כשהלב התרגש והילדים שלכם עדיין לא הגיעו לעולם. אתם שניים ולא צריכים יותר דבר. ויום אחד זה הגיע, הצורך הזה לחבוק עולל קטן משלכם – והחלום התגשם. מזל טוב! נסו להיזכר מה קרה אז לזוגיות שלכם? האם חל בה שינוי? האם האיזון הופר? המשיכו במסע בזמן – לגן הילדים, אח חדש, בית הספר, גן השעשועים, סופי השבוע, ההורים שלו, ההורים שלך. נסו לחוש בזוגיות המשנה צורה, במתחים, בחששות, בדאגות, בתקוות, באכזבות, בבכי ובשמחה – הכול מתערבב, נכון? לו רק אמרו לכם שכל זה ממש נורמלי ברגעים הקשים. המסע המכונן הזה של זוגיות ומשפחה מחייב עצירה מדי פעם – וכעת, כשהילדים כבר גדולים יותר, זה הזמן לעצור. לאחוז ידיים, לנשום עמוק, להביט אחורה יחד ולערוך סיכום ביניים של המסע הזוגי והמשפחתי שלכם. אבל גם להביט קדימה, אל האופק, לוודא שהשותפים במצב טוב – אפילו מחייכים – לתת ולקבל חיבוק לחיזוק ולהמשיך עד לעצירה הבאה. זהו בעיניי הסוד לזוגיות בריאה וארוכת שנים: תקשורת וביטחון.
הכותבת היא יועצת זוגית – הכנה לזוגיות וייעוץ נישואין, בעלת “שלוּבִים – ייעוץ זוגי”
לריב זה טוב? מריבות אינן מתכון בטוח לגירושים
משבר גיל ה-40 – יש גם נקודות אור
בעיות קשב וריכוז במערכת זוגית בוגרת
