fbpx

על לקות, זוגיות והורות

על לקות, זוגיות והורות

מבוגרים עם לקויות למידה ובעיות קשב וריכוז חווים קשיים ניכרים במערכת היחסים הזוגית שלהם, ולעתים גם בקשר שלהם עם ילדיהם המתבגרים. מה גורם להם לקשיים האלה, ובאילו דרכים הם יכולים להקל על עצמם ועל בני משפחתם? תקשורת קשובה


היכולת להגיע לאינטימיות היא תנאי מרכזי בזוגיות, הן בשלב עיצובה והן בהמשך הדרך – בשלבי העמקתה ושימורה. יכולת רגשית זו תלויה בראש ובראשונה בפיתוח תקשורת כנה וזורמת בין בני הזוג, וקשורה באופן ישיר לתחושת אמון בסיסית ביניהם. כל המרכיבים האלה לוקים בחסר אצל בוגרים הסובלים מליקויי למידה ומבעיות קשב וריכוז – וזאת לא כתוצאה ישירה מהליקויים הנוירולוגיים שלהם, אלא בשל השלכותיהם המשניות. השלכות אלה באות לידי ביטוי ב’תקלות’ רגשיות משמעותיות, המשפיעות באופן דרמטי על סגנון החיים כולו.
המוטיבים הרגשיים העיקריים שמתפתחים אצל לקוי הלמידה והופכים את השותפות הזוגית ההרמונית לבלתי נגישה, או לנגישה באופן חלקי בלבד, קשורים לפני הכול בהסתרת הלקות ובהפיכתה לסוד חבוי (לעתים בעל הלקות מכחיש אותה אפילו בפני עצמו). הצורך בהסתרה נבנה מילדות, והוא נובע בעיקר מחוסר הבנה וקבלה של הליקוי – בשל תכונותיו המתעתעות – על ידי המערכת החברתית כולה.
מוטיב חסימה רגשי אחר קשור כאמור להפרעות בתקשורת, הנובעות גם ממעטה הסודיות שצוין וגם מקשיים אובייקטיביים ביכולות המילוליות. הקשיים האובייקטיביים הללו מאפיינים חלק נכבד מהסובלים מבעיות בלמידה ובקשב, והם משפיעים, מן הסתם, לא רק על האינטימיות ועל היחסים הזוגיים אלא גם על אופי ההורות של בעל הלקות.

מורידים מסך ומתנתקים

ליקוי הלמידה, המיתרגם נפשית במשך שנים לתחושת נחיתות מבזה ולחוסר אמון עצמי, גורם להסתתרות של הלוקה בו מאחורי אינסוף מסכות, לתחושת זיוף ורמאות, ובסופו של תהליך – להקמת קירות מגן עבים המנתקים את בעל הלקות מכל אפשרות של מגע אינטימי אמיתי עם זולתו.

צ’ מספר: “המחסומים של ההסתרה שבניתי לעצמי כל השנים הם כנראה בלתי ניתנים לפריצה. ברור לי שכל זמן שלא אוכל להסתכל למישהו בעיניים ולהודות בכך שיש לי שגיאות כתיב, שאני לא יודע כלום באנגלית ועוד כמה ‘פאקים’ כאלה, לא אוכל גם ליצור קשר אמיתי ששווה משהו”.


השלכה נוספת של המודעות התמידית לכשלי הנחיתות המוסתרים, היא בחירת בן/בת הזוג מתוך “ברירת מחדל”, או זלזול בו/בה בשל עצם הסכמתו/ה לקשר.

ש’ תיאר זאת כך: “כאילו איזו טמבלית את, מה, את לא רואה מי אני באמת? ואם את רואה, איך את נשארת? ואם את נשארת למרות מה שאת רואה, מה את כבר יכולה להיות שווה…את לא שווה, אז מותר לי להתעלל בך…”.

התוצאות של השלכות רגשיות מהסוג הזה מוליכות למצב של בדידות קשה, לצד געגוע וירטואלי הולך וגובר לשותפות זוגית אמיתית והיתקלות חוזרת במעצורים ובחוסר נגישות בדרך אליה. לאורך זמן, התוצאה היא תסכול כרוני, כעס ומרירות מופנמים ומוחצנים, התנגשויות מילוליות חריפות עם הסביבה, וחזרה להתכנסות מבודדת-מנותקת.

ק’ מכירה זאת על בשרה: “בשנים האחרונות אני רוב הזמן לבד, כי אני לא מאמינה שיש תקווה לעניין גם משום שאני לא סומכת על הבחירה שלי. במקום זה אני מחליטה לא לבחור בכלל. אני מתנתקת, מסתייגת, נמנעת… אני מורידה מסך ונעלמת לגמרי. אני סוגרת הכול סביבי, פיזית ונפשית – חלונות, דלתות, הכול… אבל לפעמים אני כל כך לא רוצה להיות לבד…”.

קשיים אופייניים ביצירת דיאלוג

לקוי הלמידה מתקשה לקיים דיאלוג גם בשל מחסום הסודיות הסובייקטיבי שהוא פיתח וגם בגין תקלות נוירולוגיות בשליפת המילים, ארגונן ולעתים אף הגייתן. עקב כך הוא נקלע לעתים קרובות למצב שבו בן שיחו מתקשה להבינו למרות המאמצים הכבירים שהוא עושה. כתוצאה, התגובות המילוליות של בן השיח אינן מותאמות והמשך השיחה נפגם.

בניסיונות של לקויי למידה לקיים תקשורת מילולית עם זולתם, ניתן לזהות כמה דגמי התבטאות אופייניים המפריעים ליצירת דיאלוג תקין:

  • היתפסות לפרטים שוליים במסר, מול ציפייתו של השומע לדו-שיח ממוקד.
  • היגדים חסרים, בלתי מוגדרים ובלתי מדויקים.
  • תגובה מאוחרת לנאמר, הנגרמת כתוצאה משליפה איטית וקליטה איטית של קודים מילוליים.
  • תקלות רבות ברצף ההבעה, הנובעים מנתקים חוזרים בקשב ובזיכרון.
  • אימפולסיביות: מילים טעונות הנאמרות בתמימות עניינית עלולות ליצור אצל בעל הלקות  תגובות אימפולסיביות קשות, בשל האסוציאציות שהן מעוררות בו. כמו כן, אצל חלק מהלוקים קיים קושי לקרוא בדרך נכונה הבעות פנים וגוף, ולפענח באופן קוהרנטי סוגי אינטונציה שונים.
  • הימנעות מדיבור על נושאים מסוימים, בשל התגובות הרגשיות הקשות שהן מעוררות. הימנעות כזו יכולה להתרחש אצל כל אחד מבני הזוג: אם מניסיון של בעל הלקות המבוגר לשמור על סודיות ה”כתם”, ואם מתחושת הייאוש והעייפות כתוצאה מניסיונות התקשורת הכושלים של בן השיח ה’נורמטיבי’.

ניתן אמנם לומר שכל התקלות שתוארו כאן, והצורך במאבק מודע נגדן כדי להגיע לאיזון בחיים המשותפים, נכונים גם לחיים הזוגיים של בוגרים שאינם לקויי למידה. אלא שגם בנושא הזה, כמו בנושאים אחרים המטרידים את השתלבותם של הלקויים בעולם הנורמטיבי, ישנה משמעות למינון. כלומר, הכמות מהווה מרכיב איכותי קריטי המחזק את תחושות העלבון, חוסר הערך העצמי, הכעס והחרדה הקיימים מראש בעוצמות חריגות בבוגרים עם לקויות.

עקרונות בתהליך ההתמודדות

המאבק של בוגרים הסובלים מליקוי למידה על יצירת זוגיות הרמונית ומערכת יחסים טובה עם ילדיהם אינו פשוט, אולם למרות הקשיים הרגשיים והממשיים חלק מהם מצליח לחוות הצלחה מרשימה.
הנה כמה עקרונות יישומיים שראוי ללוקה בסינדרום לאמץ לעצמו כדי להתקדם לקראת הצלחה כזו, גם אם הליקויים והשלכותיהם מורכבים ביותר:

  • מודעות והכרה בלקות: לאחר שמקבלים את הליקוי כעובדה, יש ללמוד להילחם על קבלת זכויות המאפשרות להתמודד איתו.
  • בנייה ותרגול: בניית מערכת מתרגלת יומיומית של תקשורת מילולית כנה וזורמת בין כל בני הבית.
  • עזרה מקצועית: חשוב מאוד להיעזר בתמיכה מלווה קבועה של איש מקצוע.

השפעת הלקות על ההורות

ליקויי למידה ובעיות קשב מקשים לא רק על האינטימיות אלא גם על ההתנהלות ההורית של הלקוי. הקושי ההורי מורכב משני סוגים של חרדה: האחת נובעת מתחושת חוסר היכולת של ההורה למלא כראוי את תפקידו, לקראת ובזמן גידול הילדים, כמעביר וכמקנה הווייה תרבותית; השנייה נובעת מהפחד שהטראומה שההורה חווה תחזור אליו בעוצמה מכאיבה, משום שילדו יירש את הגנטיקה הלקויה שלו.

ש’, הסובל מדיסלקציה, מתאר: “יש מחשבות שאני בורח מהן כל הזמן, למשל המחשבה שיהיה לי ילד ואני אצטרך להקריא לו סיפור ולא אדע מה לעשות עם זה”.

ו’ מתאר את הפחד שלו: “הפחד הכי גדול שיש לי, לגבי הילד, זה הפחד מהמעברים. אם עוד מעט אצטרך ללוות אותו ביום הראשון לבית הספר, מזה אני רועד. איך אני אקח אותו לבית הספר בבוקר? איך אעמוד במפגש כזה?”

אולם גם מול הקשיים האלה פיתחו הורים לקויים רבים גישות יצירתיות חיוביות, וזאת על אף דאגותיהם וחרדותיהם העמוקות, ואולי אף כתוצאה מהם. הבולטת בהן היא חיפוש ועיצוב גישה חינוכית שתקל על השתלבותם העתידית של ילדיהם במערכת הבית ספרית (במקרים מסוימים מתעבה תהליך יצירתי ספונטני זה לכדי השקפת עולם חינוכית כוללת).
מעבר לכך, מעניין להאזין ולבחון תגובות של ילדים לעובדה שאחד מהוריהם או שניהם לקויי למידה. בתגובות הילדים האלה בולטות הבנת הקשיים של הוריהם והיחלצות לעזרתם, ובנוסף מסתמנת מהן בגרות רגשית מוקדמת – הבאה לידי ביטוי בהתייחסות מקבלת ואמפתית לשונות בכלל, וברגישות אנליטית לגבי הזולת. כל אלה מתרחשים במשפחות שבהן מתנהל דיאלוג כן ופתוח ביחס לליקוי ולהשלכותיו, גם בין בני הזוג וגם בינם לבין ילדיהם.

ד”ר עמלה עינת תרצה ביום העיון “ביחד או לחוד” (של עמותת יחד בשיתוף עם יסוד הוצאה לאור), שיתקיים בחודש הבא, 12.09.11, במרכז הרפואי ע”ש שיבא (תל השומר). יום העיון מיועד למבוגרים עם לקויות למידה והפרעות קשב

הכותבת היא חוקרת מומחית ללקויות למידה, מחברת הספר “וכשאני לעצמי – מה אני” (הוצאת יסוד).

לתקשר עם המתבגר. כמה עצות להתמודדות עם גיל ההתבגרות

מפרקים את החבילה? איך משפיעים גירושי ההורים על ילדיהם המתבגרים

המורה ביקשה מכם לעשות לילד אבחון? מילון אבחונים

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.