fbpx

המעבר לחטיבת הביניים עבור תלמידים עם הפרעת קשב וריכוז

המעבר לחטיבת הביניים עבור תלמידים עם הפרעת קשב וריכוז

 

יותר תלמידים ויותר מורים, יותר רעש ולעתים גם יותר אלימות, יותר מטלות לימודיות ויותר דרישה להישגיות. לתלמידים בעלי הפרעת קשב, עם או בלי ליקוי למידה, קשה במיוחד לצלוח את כל השינויים הללו, הכרוכים בדרך כלל במעבר לחטיבת הביניים. איך נוכל כהורים לעזור להם?

 

המעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים הוא ללא ספק מורכב, כל שכן עבור תלמידים עם ליקויי למידה ו/או הפרעת קשב. המעבר מסביבת למידה אינטימית, מגוננת ומוכרת היישר אל מערכת גדולה וזרה, מזמנת למתבגרים אתגרים לא מעטים בגיל מאתגר ממילא. ואם התלמיד לקוי למידה או קשב, כאמור, הקשיים הללו נחווים ביתר עוצמה. אחרי הכול, ריבוי מקצועות הלימוד ומספר המורים לצד הרחבת הדרישות הלימודיות, מצריכים מיומנויות התארגנות חדשות ומורכבות שלא תמיד מצויות בקרב ילדים עם קשיי קשב וריכוז. אם נוסיף לכך את התביעה להישגיות, את הלחץ לעמוד במבחנים ולהתמודד באופן עצמאי עם חומרי לימוד פחות מעובדים, ואת הצורך למצוא את מקומך בחברת ילדים חדשים רבים – מובן מדוע עלולה להיווצר אצל הילד הצפה שתוביל לירידה דרסטית ברמת ההישגים. הקשיים של התלמיד עלולים לבוא לידי ביטוי, בין היתר, בבעיות התנהגותיות בבית הספר. המפגש עם מספר רב של מורים מקשה על הילד בפיתוח קשרים קרובים עמם, ומכאן קצרה הדרך לבעיות משמעת והיעדר מוטיבציה ושיתוף פעולה. הסיבה לכך היא שתלמידים עם הפרעות קשב וריכוז נוטים לייצר בעיות התנהגות במצבים של גבולות שאינם נשמרים ומיעוט קשר אישי, ולרוב הם גם מתקשים לתפקד בסביבה רועשת ופרועה. לחטיבות הביניים בארץ ובעולם ישנן מגבלות מציאותיות רבות: רוב הכיתות בחטיבות הן עמוסות יותר מבתי הספר היסודיים, ולרוב ישנה גם ירידה בשעות מתן סיוע ומוטיבציה נמוכה יותר בקרב התלמידים. יחד עם זאת, ישנם כמה דברים שנוכל לעשות כדי לסייע לילדינו להתגבר על הקשיים ולעבור את חטיבת הביניים בשלום.

בצעו אבחון מקיף

הפרעת קשב וריכוז, עם או בלי ליקוי הלמידה, היא כותרת לקשת רחבה של קשיים, ומטבע הדברים, כל אחד מהקשיים על פני הקשת יזדקק לצורת התערבות ולסיוע שונים. האבחון ממפה קשיים, כישורים וסגנונות למידה, ובוחן את הילד ביכולתו לקלוט את המידע, לעבד אותו ולהפיק ממנו תוצר לימודי. סביר להניח שילדכם מוסח הקשב או לקוי הלמידה יזדקק לאבחון לקראת קבלת התאמות לבחינות הבגרות, ולכן מומלץ לבצע אבחון כבר לקראת ההרשמה לחטיבת הביניים. כך תוכלו להסתמך על תוצאותיו גם בבחירת החטיבה. מעבר לכך, אם נעשה אבחון מעל יותר משנתיים כדאי לחדשו לקראת המעבר לחטיבת הביניים. אבחון טוב יחשוף את נקודות החוזק של הילד לצד הקושי נכון לאותו רגע, ולכן אבחונים שנעשו בגיל צעיר אינם יכולים לתאר במדויק את המצב הנוכחי. אם כבר קיים אבחון, לרוב אין צורך לחזור עליו במלואו, אלא רק להפגיש את המאבחן עם הילד פעם אחת לצורך עדכון האבחון. כך או כך, חשוב להקפיד שבאבחון יינתנו המלצות, דרכי טיפול הולמות ודרכי עבודה מומלצות לצוות החינוכי של בית הספר, ולאו דווקא ‘פטור’ מהתמודדויות.

חשפו מידע

הורים רבים מתלבטים האם לחשוף בפני הצוות החינוכי של בית הספר את קשיי התלמיד. התשובה  היא חיובית באופן חד משמעי. אם הילד שלכם לקוי למידה או קשב, הדבר “יתגלה” על ידי הצוות החינוכי לפני תום השליש הראשון – ואם הצוות רגיש פחות אז עד ישיבת המחצית. זכרו כי המטרה הכללית שלכם היא ליצור עבור ילדכם סביבה מכילה ומותאמת, ואילו הסתרת המידע רק תיצור נזק לילד – היא תפגע בקצב ההתקדמות ובתחושת הערך שלו, ובעיקר תבזבז זמן יקר ותחבל בקשרים האישיים שלו עם מוריו.

אל תפסיקו טיפול תרופתי

אין זה המקום להתייחס אל יתרונותיו וחסרונותיו של הטיפול התרופתי, אך חשוב לציין כי אם ילדכם קיבל טיפול תרופתי בבית הספר היסודי אין זה הזמן לבצע שינוי עם הכניסה לחטיבת הביניים. כאמור, המעבר לחטיבת ביניים מזמן לילד קשיים אובייקטיבים רבים, ולכן אין זה הזמן להערים על ילדכם קושי נוסף והסתגלות נוספת ולמנוע ממנו תרופה שסייעה לו בעבר.

הפעילו שיקולים מתאימים בבחירת בית הספר

ישנם כמה שיקולים הכרחיים בבחירת בית ספר (מיקום גיאוגרפי, חברים, מקצועות לימוד ייחודיים), אך במקרה הזה חשוב במיוחד לכלול במערכת השיקולים גם את ייחודו של הילד הפרטי שלכם. כך למשל, ילד שמתקשה ביצירת קשרים חברתיים והצליח למצוא לעצמו כמה נערים שהוא חש עמם בנוח, עלול לחוות קושי רב בניסיון להשתלב חברתית בבית ספר שאף אחד מחבריו לא ילמד בו. מנגד, אם ילדכם סובל מדחייה חברתית, ייתכן כי זו הזדמנות מצוינת עבורו להירשם לחטיבה רחוקה ולהתחיל “דף חדש” (כמובן בזמן שתצטיידו אותו במיומנויות חברתיות כדי שיוכל לצלוח את השדה החברתי החדש); אם לילד שלכם יש קשיי התארגנות, לא כדאי לשלוח אותו לבית ספר פתוח מדי (כמו דמוקרטי) מכיוון שהקשיים שלו עלולים להכשילו בתהליך ההשתלבות והלמידה. מעבר להיכרותכם העמוקה עם הילד, אני ממליצה להתייעץ גם עם מחנכת כיתה ו’. פעמים רבות היא מכירה היטב את חטיבות הביניים ואת ילדכם, ולכם תדע להמליץ לכם מה מתאים לו.

תקשרו עם הצוות החינוכי

להיות הורה לילד לקוי קשב ו/או למידה זו משימה לא פשוטה, ובעיקר מורכבת מבחינה רגשית. הורים רבים נעים על הציר שבין הזדהות עם הילד וכעס על המערכת לבין הזדהות עם המערכת וכעס על הילד. כדי להימנע מהמצבים הללו, כדאי לקבוע פגישה עם היועצת החינוכית של השכבה בחטיבת הביניים המיועדת, עוד לפני ההרשמה, על מנת שתוכלו לקבל ממנה מידע על מערכת הלימודים, מערכת ההערכה, מנגנוני הסיוע, דרכי ההתקשרות ביניכם לבין הצוות, איש הקשר שלכם ועוד.מעבר לכך, חשוב ליידע אותה בקשיים בוויסות הרגשי או קושי התנהגותי אחר של הילד, ולשמוע ממנה כיצד המערכת מתמודדת עם הקשיים הללו. על פי התשובות שתקבלו, תוכלו לבחון מהי היכולת של הילד שלכם להשתלב בהצלחה בבית הספר. הביאו בחשבון כי למוסד חינוכי יש את היכולת, בייחוד עבור ילדים עם קשיי קשב וריכוז, לאפשר חוויה מתקנת של בניית הערך העצמי, ומנגד – חוויה הרסנית של רמיסת הערך.

תקשרו עם הילד 

שוחחו עם ילדכם והקשיבו לרצונותיו. למדו אותו להבחין בין קולות “רציונליים” לבין קולות הנובעים מתוך חשש. שתפו אותו בכל המידע שאספתם, קראו יחד את ממצאי האבחון והסבירו לו את הממצאים הללו בשפה שתהיה מובנת לו: חשפו בפניו את קשייו והדגישו בפניו את חוזקותיו; הבהירו לו בצורה ברורה, כי אתם סומכים על יכולותיו להשתלב במוסד החינוכי, וכי אתם סומכים גם על הצוות החינוכי שיודע את מלאכתו; שתפו אותו בדרכי הסיוע שהוא יקבל במקרים שבהם ייתקל בקושי; עודדו אותו לבקש עזרה כאשר הוא מרגיש צורך בכך; עברו על כללי ההתנהגות במוסד ועל דרכי האכיפה (חשוב שיכיר אותם וידע שהם נוסחו באופן כללי ואינם מכוונים אישית נגדו). ולסיום כמה מילות עידוד: החששות של הורים לילדם לקראת המעבר לחטיבה הם מובנים ביותר, בייחוד אם הוא מוסח קשב או לקוי למידה. אולם בתוך כך יש לזכור כי בסופו של דבר ילדים מכל הארץ ומכל העולם צולחים בשלום גם את התקופה הזו. לכן, אם תסמכו על ילדכם שהוא יעבור אותה בהצלחה ובתוך כך תשתדלו להעניק לו את הכלים המתאימים – אין לכם סיבה שלא להיות רגועים (ובכך שתהיו רגועים תתרמו כמובן להשתלבותו המוצלחת).

בהצלחה!

הכותבת היא מחנכת ומנחת הורים, מורים, צעירים ובני נוער להתמודדות עם קשיי קשב ודחייה חברתית. לאתר של שני 

לטור של שני נחשון: סיפורים מהקליניקה על ילדים עם קשיי קשב 

לכל הכתבות בנושא בעיות קשב וליקויי למידה ב”עשר פלוס” 

ד”ר מלי דנינו, מנכ”לית ניצן, במכתב נוקב למשרד החינוך 

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

2 Responses

  1. שלום, תודה על הכתבה הנהדרת.
    הבן שלי בן ה-12, היו לו תקופות טובות יותר ותקופות רעות אבל עכשיו אין לו אף חבר מהכיתה. הוא גם אומר שהילדים אומרים עליו שהוא שונה או עושה את הדברים בצורה שונה מהם.
    הוא בכיתה ה’, והבנים לא בקשר בכלל עם הבנות בכיתה. כמו כן, כל הבנים חוץ ממנו ללא יוצא מן הכלל משחקים בכדור רגל בכל ההפסקות והוא לא (מבחירה, הוא לא סובל את המשחק וגם לא טוב בו).
    יש לו שני חברים טובים מאוד מכיתות אחרות ובתי ספר אחרים. האם אני צריכה לקחת אותו לטיפול אצל פסיכולוג? ואם כן, איך אני אמורה למצוא אחד טוב?
    אמא דואגת

  2. אמא יקרה, אני מתרשמת מהדאגה שלך אבל מבקשת לעזור לך לחדד את הבעיה (אם קיימת). השאלה החשובה ביותר היא מה רוצה, חושב ומרגיש בנך.
    האם שני החברים מהכיתות האחרות מספקים אותו? האם “השונות” שחבריו מכנים אותו מפריעה לו והוא היה רוצה להשתנות? האם היה רוצה לאהוב כדורגל?
    בפנייה לאיש מקצוע, עלינו להגדיר מה מטרת הטיפול: שיפור התפקוד, הפחתת חרדות, סיוע בוויסות רגשי, שיפור מיומנויות חברתיות, וכיו”צ..
    על פי המטרה, יש לבחור את המטפל.
    כרגע נראה לי שנכון לשוחח עם הילד ולתת לו תחושה שאנו מכבדים מצד אחד את הבחירה שלו לשמור על ייחודו ומנגד ליידע אותו שבמידה והוא זקוק לעזרה בשיפור תחומים מסוימים נוכל לסייע לו לקבלה.
    בכל אופן, לא הייתי ממליצה לפנות לטיפול ללא הבעת רצון מצד הילד.
    בהצלחה, שני נחשון

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.