קחו אוויר

במרדף היומיומי אחרי הישגים, גם המתבגרים שלנו שוכחים לנשום נכון. “אמנות הנשימה” הותאמה במיוחד בשבילם, לצורך הפחתת מתחים וכעסים והארכת ‘הפתיל הקצר’ המאפיין אותם

לצד שיטות מוכרות להפחתת מתחים וסטרס, כמו יוגה, מדיטציה ודמיון מודרך ישנה שיטה נוספת, שכבר הפכה לטרנד של ממש בארה”ב ובמדינות נוספות וזוכה להכרה רבה גם בארץ. השיטה  נקראת “אמנות הנשימה”, והיא מתאימה במיוחד למתבגרים ובני נוער, מכיוון שאינה מצריכה מהם יכולות ריכוז גבוהות מדי ומשתלבת היטב בתרבות הדינמית שבה הם מתנהלים. בארץ, ניתן למצוא גם סדנאות משותפות למתבגרים ולהוריהם.
מהי בדיוק “אמנות הנשימה” ומה ההבדל בינה לבין המדיטציה המוכרת? על כך בכתבה הבאה.

[fancy_box]

הארגון והחזון

“The Art Of Living”  על קצה המזלג

“The Art Of Living” הוא ארגון הומניטרי-חינוכי גדול המבוסס על מתנדבים, שהוקם בשנת 1981 על ידי שרי שרי ראווי שנקר, שראה בחזונו איך השיטה מפחיתה מתח ואלימות בחברה.
בישראל החלה פעילות הארגון בשנת 2003, באמצעות סדנאות הנערכות ברחבי הארץ ומונחות על ידי כ-3,500 מורים שהוכשרו לטכניקות של השיטה.
הארגון מקושר לארגון הבריאות העולמי מטעם האו”ם, והוא מוכר רשמית על ידי האו”ם כארגון לא ממשלתי הפועל בו.
הסדנאות לאמנות הנשימה מטעם הארגון פועלות בכל הארץ, והן נפוצות בעיקר מפה לאוזן. ברגע שמתארגנת קבוצה, ניתן לפנות לארגון דרך האתר:  www.artofliving.org.il
[/fancy_box]

שליטה בחשיבה וברגש

אמנות הנשימה מועברת לאנשים ברחבי העולם באמצעות סדנאות אינטנסיביות, המחולקות לפי קבוצות גיל. החלוקה היא לגילאים האלה: מתבגרים בגילאי 8-13, בני נוער בגילאי 14-18, ובישראל כאמור גם קבוצות המשותפות להורים ולמתבגרים. אורך הסדנה הוא שלושה ימים, ארבע שעות ביום, שבהם עובר המשתתף תהליך של ‘התנקות’ ולומד כיצד לתרגל את הטכניקות בעצמו, בבית.
דפנה פז, דוקטורנטית בהנדסה ביו-רפואית, היא בין הפעילים בארץ מטעם ארגון עולמי בשם “The Art Of Living” המפיץ את השיטה, והיא גם זו שיוזמת את המפגשים המשותפים להורים יחד עם ילדיהם.
אז למה בכלל צריך ללמוד לנשום?
“כולנו נושמים. יש הרבה צעירים שאומרים: למה בכלל אני צריך ללמוד לנשום, אני הרי נושם? אבל כשאנחנו נושמים בלי מודעות אנחנו רק מתחזקים את עצמנו”, היא מסבירה. “אם אנחנו רוצים יותר מאשר לשרוד – כלומר לחיות ממקום של שמחה, סיפוק ותחושות חיוביות – אנחנו צריכים להשתמש כראוי בנשימה שלנו ולשלוט באמצעותה בחשיבה ובמצבנו הרגשי. במקום לפגוע באחרים ובעצמנו מתוך כעס, אנחנו יכולים לחוות שקט בעזרת נשימה נכונה”.
ד”ר פז מסבירה כי בניגוד לדמיון מודרך ויוגה, אמנות הנשימה אינה מותאמת לילדים קטנים, מכיוון שהיא מצריכה עבודה עצמית רבה ומשלבת נשימה יחד עם שליטה בחשיבה וברגשות.

כמו לעשות פעילות גופנית

“את הידע המדעי שיש ברשותי שילבתי עם הטכניקה של אמנות הנשימה”, מספרת ד”ר פז, שהתוודעה לשיטה לראשונה בעת שהתגוררה בארה”ב. “באותו זמן הרגשתי שיש לי הכל – קריירה, משפחה, מצב כלכלי טוב, ועדיין היה חסר לי משהו. אף פעם לא היה רוגע, וכשחיינו בארץ קישרתי את חוסר השקט למדינה ולכל מה שקורה בה. בארה”ב, פתאום חיינו עם המון שקט מבחוץ, אבל עדיין היה חוסר מנוחה מבפנים. ואז הבנתי שבעצם השקט חייב לבוא מבפנים”.
מהם יתרונות הטכניקה של אמנות הנשימה על פני המדיטציה למשל?
“הדומה הוא שברגע שמשתמשים באחת הטכניקות האלה, ה’מיינד’ מגיע למצב מדיטטיבי. אבל בטכניקות של אמנות הנשימה זה קורה בצורה טבעית מאוד, ללא מאבק, וזאת בשונה מהמדיטציה שבה נאלצים לעבור בדרך הרבה מחשבות מטרידות ולחוות מאבק מסוים. מדיטציה מתאימה פחות למתבגרים, כי קשה להם לשבת בשקט זמן ארוך כשהם מורגלים כל כך להיות עמוסים בגירויים. “בטכניקות של אמנות הנשימה אתה הרבה יותר פעיל, כמו עושה פעילות גופנית. אתה אמנם יושב, אך משנה את הנשימה שלך בצורה מודעת, וזה כמו תרגול גופני. עם זאת, אנחנו משתמשים בשיטה גם ביסודות מתורת היוגה, בעיקר כדי להכין את הגוף”.

ארגז כלים למצבי סטרס

ד”ר פז מספרת איך נולד הרעיון להפעיל סדנאות משותפות להורים ומתבגרים. “היוזמה שלי נוצרה בעקבות דרישה מצד מבוגרים שרצו לחוות זאת יחד עם ילדיהם. ראיתי שזה עובד מצוין, שזו חוויה ייחודית ומקרבת מאוד. דרך השיטה, הקשר מתחזק וההורים וילדיהם מגלים האחד על השני דברים. בתוך כך הם מקדישים לעצמם זמן מיוחד ואינטימי, שהוא מעבר לסתם בילוי”.
אילו כלים מקבלים המשתתפים? האם הם יכולים ליישם את הטכניקות האלה גם כשהם נושמים בחיי היומיום, או רק בזמן תרגול?
“התלמידים מקבלים סט של תרגילי נשימה שעליהם לבצע פעם ביום, ואורכים כרבע שעה. התרגול היומי הזה משפיע על המצב המנטלי של המתבגרים, בכך שהוא ‘מאריך להם את הפתיל’: דברים שגרמו להם כעס מפסיקים להרגיז אותם. בנוסף על כך, הם מקבלים כלים המיועדים לאירועים אקוטיים של מתח או לחץ, כדי שיוכלו להתמודד איתם טוב יותר”. כדוגמה לאירוע אקוטי כזה היא מציינת את השריפה שאירעה בכרמל בחנוכה האחרון, ומספרת כי בעקבותיה הועברו סדנאות מהסוג הזה למתבגרים המתגוררים באזור ונאלצו להתמודד עם אובדן, בהלה ומתח.