fbpx

שלום לתמימות

שלום לתמימות

סערה מתחוללת בעולם האופנה: דוגמניות בשנות העשרה המוקדמות מדגמנות תנוחות וביגוד פרובוקטיביים, ואפילו עירום, בחסות בתי אופנה ומגזינים יוקרתיים ביותר. כל זה בזמן שפדופילים מרימים ראש ברשת. איזה מסר מועבר לילדות בדרך הזו, ואיך נוכל להגן עליהן מפני הסערה?


כמו רכב שאיבד את בלמיו, תעשיית האופנה שועטת בשנים האחרונות במהירות שיא לעבר מטרה לא ידועה מראש, כשהיא אינה בוחלת באמצעים. בניסיון העיקש שלה לאתגר ולחדש היא לוכדת לתוכה ילדות-נערות, בגיל שבו הן עדיין אמורות לשחק בבובות, או לכל היותר להתאפר מול המראה ולמדוד את נעלי העקב של אמא. בטח שלא לדגמן בחצי ערום עבור שערים של מגזיני אופנה נחשקים ברחבי העולם. לא מדובר בשער חד פעמי או באירוע יחיד, אלא בתופעה שהולכת ומתרחבת (למרבה המזל, בארץ עדיין לא מיישרים קו עם התופעה. נותר לנו רק לקוות שכך גם יישאר). מדובר בטרנד אופנתי מטריד ביותר – טרנד הלוליטות.

[fancy_box]

ילדה אסור ילדה מותר

ענת זפרני, מרצה לפסיכולוגיה ומנחת קבוצות הורים, עם תשובות לשאלות בוערות מעולם היופי

מה עושים אם הילדה רוצה לנעול נעלי עקב למסיבות?

“עוזרים לה למצוא בגד שיתאים לגילה, למבנה גופה ולאישיותה. החשוב הוא לעודד ולא לבקר, ולנסות לייעץ מתוך פתיחוּת. עם זאת, יש לשים גבול מסוים כשרצון המתבגרת חורג ממה שמקובל עליכם כהורים. למשל, אם אתם מתנגדים נחרצות לעניין העקבים, תוכלו להגיע לפשרה שרק עקב עד גובה ארבעה ס”מ יעבור את סף ביתכם”.

“כולן בכיתה מתאפרות, למה רק אני לא”? (במילים אחרות, איך נתמודד עם הלחץ החברתי?)

“חשוב להקשיב לקול הפנימי. נכון שהיית רוצה שבתך תרגיש כמו חברותיה, אבל צריך לבחון האם זה תואם גיל. האם ילדה בת 11 באמת צריכה ללכת לבית הספר עם סומק על הלחיים? האם בנות צריכות להדביק ציפורניים מלאכותיות בגיל חטיבת ביניים?
“מניסיוני, רוב הבנות לא מגיעות לבית הספר מאופרות או עם ציפורניים מודבקות, המכבש של ‘כולם’ הוא יותר פיקציה מאשר מציאות.אני מציעה לבדוק עם האמהות של החברות מהן עמדותיהן- לא פעם תצאו מופתעות”.

איך נוכל למתן את המסרים שמועברים לבנותינו בכלי התקשורת, בסדרות, במגזינים, בפרסומות וכו’?

“צריך להסביר לילדים על מה שעומד מאחורי הקלעים. על ‘נפלאות’ תוכנת הפוטושופ,על כך  שהרבה קליפים ביוטיוב מראים מודל לא אנושי של היופי הנשי –פרי מוחם של מתכנתי מחשבים. “בד בבד, חשוב לחזק את התכונות היפות, הפנימיות והחיצוניות, הקיימות בילד/ה במקום לנסות להיאחז במחשוף, עקבים או איפור כמתלה לדימוי עצמי גבוה”.

מתי צריכה להידלק להורים נורה אדומה? כלומר, שהילדה מטמיעה מסרים מעוותים?

“כשמזהים אצל הילדה התנהגויות נוספות מלבד פריקת עול וגבולות שקשורים למראה החיצוני. למשל: חוצפה, שוטטות מרובה בחוץ, הסתודדויות, שינה מרובה או חוסר שינה, תיאבון ואכילה מוגברים או מופחתים – סביר להניח שיש כאן פריצת גבול זועקת לעזרה.
“גם אם הילדה לא התאפרה או התלבשה בצורה פרובוקטיבית או דרשה מותגים ופתאום כמו הופכת להיות ‘מישהי אחרת’ – יש לתת לה הדרכה מתאימה וגם לבחון את מקור ההשפעה עליה (אולי חברה לא מתאימה), כדי שלא תתלה היכולת שלה להיות מקובלת רק בסממנים חיצוניים.במידת הצורך יש לפנות לעזרה מקצועית”.
ומה בכל זאת כדאי שאפשר לבנות שלנו במציאות הקיימת היום?

“הכול תלוי בעולם הערכי של הבית. בגדול – אם הילדה שעירה וסובלת מכך, אין סיבה לחכות עם הסרת השיער כי יש היום דרכים מגוונות להקל עליה. מבחינת לבוש ואופנה, רוב בתי הספר אוסרים בזמן הלימודים להגיע עם גופיות ומכנסונים או עם לק בציפורניים, כך שלפחות בזמן בית הספר צריך להיות ברור שמצייתים לכללים. בחופשותאו אירועים מיוחדים אפשר בהחלט להניח לילדה המתבגרת לקחת חלק מסוים במשחק הזה, שנקרא ‘להיות גדולה'”.

[/fancy_box]

בת עשר וכבר מדגמנת עירום

הלוליטה אינה תופעה חדשה בתרבות. היא מלווה אותנו מאז ספרו המופתי של הסופר הרוסי ולדימיר נבוקוב, שטבע את המונח, וממשיכה בסרטים שערורייתיים כמו “הלגונה הכחולה” (ברוק שילדס בת 13 בערום, זוכרים?). אבל עד לאחרונה, נדמה היה שבשונה מעולם הספרות והקולנוע – שעשו שימוש בדמות הלוליטה כדי לשקף את המציאות ולבקרה – עולם האופנה הציב לעצמו גבולות אדומים. לא עוד.

בין הדוגמניות הבולטות תמצאו כיום ילדות בנות 10 ונערות בנות 14, שחלקן מולבשות באופן פרובוקטיבי לא פחות מאשר הדוגמניות הבוגרות. המבט שלהן, שמופנה למצלמה, אינו משתמע לשני פנים. הן ללא ספק נדרשות להעביר לקהל מסר של פיתוי ומיניות,המעורר אצל רובנו דיסוננס גמור עם גילן הצעיר.
גיליון של מגזין “ווג” מלפני חודשים אחדים עורר סערה גדולה במיוחד, בעקבות צילום השער הפרובוקטיבי והפקת האופנה בעמודים הפנימיים שבהם נראית תיילין בלונדו, דוגמנית בת עשר, כשגופה העליון חשוף וניצני שדיה הבוסריים מככבים לעיני כול.
עד כמה נמוך הגבול התחתון של עולם האופנה יכול לרדת? לא ברור. הדוגמניות בגיל הרךעדיין לא נדרשות – למרבה המזל – להצטלם בבגדים או בתנוחות פרובוקטיביות, לפחות לא למגזיני היוקרה.אבל זה מכבר התבשרנו על רשתות של חנויות המציעות לילדות בנות שלוש עד חמש נעלי עקב ובגדים “של גדולות” (בעיקר בהשראת סורי קרוז, חובבת נעלי העקב הצעירה בעולם ובתם של הזוג ההוליוודי – טום קרוז וקייט הולמס).

עירום תמים – יש דבר כזה?

המושג “לוליטה” נטבע לראשונה כאמור בספרו של נאבוקוב, שבו מתוארת אהבה של גבר מבוגר לנערה בת 12. אולם בדומה לסרטים מה”ז’אנר”, היה בו גם מוסר השכל או לקח. “הלקח היה שמדובר בדבר אסור”, אומרת ד”ר דיאנה לוצאטו, סוציולוגית ואנתרופולוגית במכללה האקדמית תל אביב-יפו,”הוא בא להדגיש את מה שמותר ומה שאסור, אבל מהזמן ההוא ועד היום הותרו גם האיסורים והלקחים הללו”.
יש האומרים: “לא צריך לעשות סיפור, הילדות האלה בכלל לא מפותחות, אז מה אם הן ערומות?”
“בעבר ילדים היו מתהלכים ערומים, ויש חברות שבהן זה נהוג עד היום. ההבדל הגדול הוא בכך שלעירום לא הייתה משמעות מגונה, להפך – הוא דווקא גילם איזושהי תמימות.
“אנחנו לא צריכים להסתכל על העירום עצמו, אלא על המשמעות התרבותית שלו. ובתרבות שלנו, עירום מקבל בהכרח משמעות ארוטית ומינית, ולכן לכל התופעה הזו יש משמעות של פורנוגרפיה פדופילית”.
ד”ר לוצאטו מוסיפה כי מבחינה חוקית, שימוש בגוף של נערה מתחת לגיל ההסכמה הוא פדופיליה לשמה. “ואם יוצאים מהמשמעות החוקתית, הרי שברגע שיצרנו תקדים ונערה כבר נראתה בעירום,  זה לא משנה אם היא תהיה לבושה בעתיד. מאחורי הלבוש תמיד יישאר גופה העירום שכבר נחשף, ואותו אנשים יוכלו לחפש ברשת האינטרנט”.
האם החברה המודרנית כשלה, נרדמה בשמירה?
“החברה, לצערי, כשלה וכרגע לוקחת חלק בגזילת הילדות וגיל הנעורים מאותן נערות. כאשר חברה מציבה כל פעם רף חדש וקיצוני יותר, זה כבר מסוכן. לא מדובר בחומר שצורכים רק פדופילים, אלא שאנשים שאינם פדופילים מקבלים ומורגלים למסרים מיניים וארוטיים שרק מורידים בהתמדה את סף הגירוי המיני – וכך יש לנו פדופיליה במסווה”.

מיניות מעוותת, הפרעות אכילה

ד”ר מריאלה פורשפן, פסיכיאטרית ילדים ונוער בת.ל.מ– רשת ארצית לאבחון, ייעוץ וטיפול פסיכולוגי, טוענת כי הבנות של היום, שמתפתחות והופכות לנערות לנגד עינינו, מושפעות משני תהליכים המתרחשים במקביל. “האחד הוא ההקשר החברתי, שנמצא בכל תחום ובכל מקום ומשדר נשיות ופתיינות: באופנה, בסגנון החיים, בטלוויזיה, בפרסומות. התהליך השני שאנו צופים בו בשנים האחרונות הוא ירידה בגיל ההתפתחות המינית. בנות מקבלות וסת בגיל צעיר יותר, המוח מפריש הורמונים הקשורים למיניות בהתאם – וכך נוצרת הלימה בין הגירויים לבין היכולת לקלוט אותן”.
אז מה בעצם הבעיה, אם בנות מתבגרות מוקדם יותר?
“הסכנה הגדולה נעוצה בכך שההתפתחות החיצונית אינה מותאמת להתפתחות הרגשית. כלומר, נערות צעירות נאלצות להתמודד עם חשיפה לתכנים של גיל מבוגר בהרבה, בזמן שהן עדיין לא מוכנות לכך רגשית”, מצהירה ד”ר פורשפן. “הסכנות האלה באות לידי ביטוי בהתפתחות מינית לא תקינה, בהפנמה ובלמידה שקשרים חברתיים נוצרים דרך מיניות – בגיל שזה לא אמור להיות כך, בנתינת מקום מרכזי למראה החיצוני ולמיניות מבלי להתייחס למגוון הרבדים באישיות, ועוד. מעבר לכך, המצב הזה מעודד התפתחות הפרעות אכילה – שהיקפן בשנים האחרונות הולך וגדל”.
אם זה מצב חברתי קיים, איך אנו כהורים יכולים לגונן על הבנות שלנו מפני העיוות שנוצר?
“התשובה קשורה בסמכות הורית. חשוב שלא להיכנע ללחץ החברתי, ולעמוד על כך שבכל גיל ולכל שלב התפתחותי ישנהמקבילה שמתאימה לו.
“בגיל ההתבגרות אנו מספקים לילדים שלנו כלים להתמודדות בחיים, אך אם נפיל על נערות צעירות תפקיד של ‘נשים קטנות’ניצור אצלן עומס שלא תמיד ניתן להתמודד עמו. במילים אחרות, זה המקום לצייד אותן בכלים שישרתו אותן בחייהן מתוך העצמה אישית ונשית“.

הגבול התחתון בהיסטוריית היופי

בעידן שבו היופי הוא ערך עליון, וניתוחים פלסטיים ובוטוקס הפכו לדבר של מה בכך, הולך ועולה הרף של מה שנחשב ‘יפה’ בזמן שהולך ויורד הרף שקובע באיזה גיל צריך להתחיל.
ההפנמה של המסרים הללו מחלחלת לחיי היומיום, בייחוד עבור בנות צעירות שנמצאות בדיוק בגיל שבו ישנה חשיבות מכרעת להשתייכות ולהשתלבות חברתית – ולכן קל להן להחליק לתוך המשחק של “נשים קטנות”.
גם חנויות הבגדים לילדות ונערות מיישרות קו עם ציווייהאופנה החדשים: גזרות נמוכות, חולצות שחורות עם נצנצים והדפסים מנומרים הם מראה שגרתי – ואת הבגדים האלה (את נעלי העקב כבר הזכרנו) נראה על הרבה ילדות-נערות. במקביל, תעשיית היופי מציעה היום אפילו טיפולים קוסמטיים לילדות בנות שש. המסקנה היא חד משמעית: הנשיות מעולם לא דפקה בדלת בשלב כל כך מוקדם.

הילדים שלנו מכורים למסכים! איך גומלים אותם?

להתבגר עם בעל חיים. למה כדאי לנו להגיד כן לכלב?

בלוג: איך אוכל לצפות מבתי לשמוח במחזור שלה, אם גם עבורי זה היה דיכאון?


commentIcon

תגובה אחת

  1. והיכן ההורים?
    הרי יש להם חלק מאוד מאוד משמעותי בהתנהלות הזו.
    מרביתם מעודדים, תומכים ואפילו דוחפים אחרת זה לא היה גולש למקום כה קיצוני.

    הפדופילים הם אלן הניזונים מהתוצאות… 🙁
    עצוב
    ומסוכן.

סגור לתגובות.

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.