fbpx

צבע אדום

צבע אדום

נירית נזכרת במחזור הראשון שלה, ומציעה לאמהות להתאזר בסבלנות

“הילדה משגעת אותי”, היא מספרת לי על כוס קפה שאיכשהו הצלחנו להגניב באמצע היום, “היא קיבלה מחזור, ומאז היא מוציאה אותי מדעתי”.
“איזה יופי, מזל טוב”, אני מברכת.
“איזה מזל ואיזה טוב?”, היא עונה באנחה, “בכל חודש, כשמגיע זמן המחזור, היא נעשית פשוט מגעילה. היא עצבנית, מרירה, מחפשת דרכים לריב איתנו, וכל היום יש לה טענות”.
“אל תתרגשי, זה יעבור לה. את לא זוכרת איך אנחנו היינו בגילה?”, אני שואלת.
“אני קיבלתי מחזור בגיל 13, ואני חייבת להגיד לך שמאוד שמחתי”, היא נזכרת. “רוב הבנות בכיתה שלי כבר קיבלו מחזור, ורציתי נורא שזה יקרה גם לי”.
“טוב, אצלי המצב היה שונה לגמרי, אפילו הפוך”, אני מספרת לה.
בראשי חולפות תמונות המזכירות סרטים משנות ה-80. שעת צהרים, הגיבורה, כלומר אני, תקועה באמבטיה המשפחתית אחרי שגילתה לחרדתה שהיא קיבלה את המחזור הראשון. שִמחה גדולה מצד הגיבורה לא הייתה שם. להפך, אפילו נגיעה בעצב. אני נזכרת איך סירבתי לצאת מהאמבטיה, ואיך מרוב שנשארתי שם הרבה זמן אמא שלי דפקה שוב ושוב על הדלת כדי לברר מה קורה איתי. בסוף, בלית בריה, פתחתי לה את הדלת.
“קיבלתי מחזור”, לחשתי, והקול שלי רעד כי הייתי על סף בכי.
“יופי, בשעה טובה”, היא צהלה , “זה מאוד משמח”.
“משמח?”, שאלתי אותה מתוסכלת לגמרי, בטוחה ששוב היא לא מבינה מה עובר עלי, “זה ממש לא משמח”!

מה חתונה עכשיו?

“זה בהחלט משמח”, היא התעקשה, “עכשיו את יודעת שהכול בסדר איתך, וכשתתחתני ותרצי ילדים הכול יהיה נהדר”.
“להתחתן?”, צרחתי, הייתי בסך הכול בת 12 וחצי ולא הבנתי מה היא רוצה מחיי.
“כן”, היא אמרה, “עכשיו את נעשית אישה וזה נפלא”.
רציתי לשים לשיחה הזו קץ, אז רק ביקשתי: “תבטיחי לי דבר אחד, אל תגלי לאף אחד”.
היא הבטיחה, ובמשך שלושה ימים חייתי בהרגשה שאף אחד בעולם, חוץ מאמא שלי כמובן, אינו יודע את הסוד שלי. במהלך שלושת הימים האלו לימדה אותי אמי כל מה שצריך לדעת כדי להסתדר עם כאבי הבטן (אקמול), עם הדימומים (תחבושות), ועם העצבנות (אוכלים שוקולד).
אט אט קיבלתי תחושת ביטחון שהכול יהיה בסדר – תחושה שנרמסה כליל ביום הרביעי, כשסבתא שלי הגיעה לבקר.

“מזל טוב!”, היא צרחה מפתח הדלת כשראתה אותי.
“על מה מזל טוב?”, שאל אחי בהתעניינות.
“על כלום”, קפצתי מיד, “סבתא סתם צוחקת, זה חוש ההומור שלה”, ולסבתי סימנתי שלא תפתח את הנושא.
סבתא שיתפה איתי פעולה וגררה אותי לחדרי. “אמא ספרה לי את הבשורה הנהדרת”, היא אמרה כשהיא מחבקת אותי, ואחרי שנאמה לי במשך חצי שעה על חשיבות המחזור והצטרפותי לנשות המשפחה בפרט ולנשות העולם בכלל, היא הוציאה מתנה. “זה בשבילך”, אמרה כממתיקת סוד, פתחתי את העטיפה וגיליתי סט מהודר בצבע אדום (כמה סמלי) לטיפול בציפורניים. סבתא שלי הביטה בי בהתרגשות ואני רציתי להיקבר באדמה.

עניין של זמן

“עזבי אותה”, אני אומרת לחברתי, “פשוט תני לה את הזמן שלה. זה שינוי משמעותי ועם הזמן היא תתרגל ותלמד לחיות עם זה. אם לא תציקי לה יכול להיות שהיא אפילו תלמד לחיות עם זה בשלום, ולהבין שבעצם זה הדבר הכי טבעי שיש בעולם”.

לפוסט הקודם של נירית: בסך הכול קמפינג

הרפואה הסינית מציעה פתרונות לתופעות שלפני ובזמן המחזור החודשי

רוצים לדבר על זה? פורום הורים למתבגרים בתפוז / פורום הורים לילדים ביסודי בתפוז

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.