fbpx

החבר נשאר לישון

sexuality, teenagers. shutterstock

“נועה בכיתה י”א, בת רבע לשבע עשרה. לפני כמה חודשים התחבר איתה יוני, בחור שסיים כיתה י”ב וטרם התגייס. אפשרנו לו לישון אצלה בחופשות ובחגים כי אנחנו מבינים שמוטב שזה יהיה המקום ולא איזו חורשה. אני גם בוטחת בה ויודעת שברגע שהיא תרצה לקיים יחסי מין, היא תבוא אליי ונלך יחד לרופא. ואכן, היא כבר ביקשה. לאחרונה יוני נשאר לישון אצלנו גם בימי לימודים, והעניין מפריע לי כיוון שחשוב לי שנועה תישן טוב בלילה כשהיא צריכה להיות מרוכזת וערנית למחרת. ולדעתי, גם רמת הלחץ שלה עולה עקב כך. אתמול, כשקלטתי שהוא שוב נשאר לישון אצלה בזמן לימודים, ניגשתי לשוחח עם אבא שלו בטלפון. היא עברה לידנו ושמעה, ופשוט אמרה: ‘אני לא אקשיב לך’. אשמח אם תייעצו לי כיצד לנהוג בהמשך”. 

 

[credit] מאת: לימור בנדל, 18.11.15 [/credit]

אמא יקרה, אני מוצאת את היכולת של בתך לגשת אלייך ולשוחח איתך באופן גלוי ופתוח – כמו לבקש ללכת יחד לרופא כדי להתאים גלולות – כדבר נפלא ומבורך. יש בכך כדי להעיד על אופי התקשורת ביניכן ועל הפתיחות שאת מביאה למערכת היחסים שלך איתה. זהו סימן מובהק לכך שהצלחת ליצור ערוץ תקשורת פתוח ולגרום לה להבין שהיא יכולה לסמוך עלייך ולבטוח בך. לצערי, ברגע שעשית מעשה ללא ידיעתה – גם אם היה מלב טהור וכוונה טובה – כמו ללכת לשוחח עם האב של החבר – שברת את האמון שעבדת עליו כל כך הרבה שנים. כעת היא כבר מתקשה לסמוך עלייך שאת ‘לטובתה’ וייתכן והיא מפחדת שמא תפגעי במערכת היחסים שלה עם החבר.
בשלב הזה של החברות ביניהם טבעי שהם ירצו לבלות האחד עם השנייה כמה שרק אפשר. והגבולות שלך מצוינים – החלטת שהלינה אצלכם בימי השגרה פוגעת לה בערנות, בריכוז, בלימודים ובהרגשה הפנימית ואת צודקת במאה אחוזים. כנערה היא עדיין אינה יכולה לראות בצורה בריאה את הפגיעה, ומחובתך כהורה להציב לה גבולות ברורים. שבי איתה וקיימו שיחה פתוחה וכנה. הסבירי לה מה את חושבת (היא יכולה לנסות להתנגד, זה בסדר גמור). הבהירי לה שאת בעד הקשר, פרגני הרבה לבחור כדי שהיא תבין שאת “בעדו”. ויחד עם זאת, קבלי החלטה ברורה, רצוי יחד עם בן זוגך, כמה פעמים בשבוע בזמן הלימודים את מסכימה שהחבר יישאר אצלכם לישון. אם את מוכנה לפעם אחת בלבד והיא רוצה כל השבוע, הגיעו לפשרה. תוכלו גם לקבל החלטה שיומיים לפני בחינה (או כל דבר אחר) הוא לא יוכל להישאר לישון. בעתיד היא תודה לך על כך.
צפי להתנגדות. ייתכן כי בשלב הראשון “תזכי” ממנה לפסטיבל פרצופים לאורך כל היום ולגינוני מרד. הכול בסדר, נשמי עמוק. הזכירי לעצמך כי מותר, ואף רצוי, שתציבי לבתך גבולות שאת מאמינה בהם גם אם אינם מוצאים חן בעיניה כרגע. אם היא כועסת מאוד, בצעי הרגעה עצמית ושיחות פנימיות עם עצמך. אמרי לעצמך: “אני יודעת שהיא אוהבת אותי, אני יודעת שהיא אינה מסוגלת כרגע לראות שזה לטובתה, אך בעתיד היא בטוח תודה לי על כך”. בלי רגשות אשם פולניים – קבלי החלטה פנימית שקטה ושלווה ובצעי אותה. בהצלחה!

המשיבה היא מחנכת למיניות בריאה ויועצת לזוגיות. לאתר של לימור

 לישון עם החבר – האם בכלל להסכים לילדה או לא?

מה העניין הזה של שרבוב השפתיים ב”סלפי”?

הקלות הבלתי נסבלת של מין בגיל צעיר

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.