fbpx

ריקוד או פורנוגרפיה: מה מפחיד אותנו בטרנד הכובש “ריקוד על עמוד”?

 

תודו שגם אתם מרימים גבה לנוכח הספורט החדש שמקורו במועדוני החשפנות ומצליח לכבוש לא מעט נערות. אבל אירה יגורוב מאתגרת: האם לא הגיע הזמן להשתחרר מסטיגמות שמרניות ולפנות מקום לתחום אתלטי שאינו שונה בהרבה מהתעמלות אמנותית ומהתעמלות מכשירים?

 
אם יצא לכם להיתקל במערכת שעות של מכון כושר או סטודיו לריקוד ועיצוב הגוף ייתכן כי הבחנתם לצד חוגי האירובי והפיטנס בחוג יוצא הדופן בשם “ריקוד על עמוד”. לא טעיתם. מקור הריקוד, כשמו כן הוא, במועדוני החשפנות, אך בשנים האחרונות הוא מצליח להתפשט אל תרבות המיינסטרים ולגבש עצמו כטרנד פופולרי בעולם הכושר. למתעמלות הוא מוצג כ’ספורט אקרובטי חדש’ ומבטיח לתרום להן ליציבה, לפיתוח סיבולת לב-ריאה, לגמישות ולמודעות לגוף. באחרונה הוא אף מרחיב את עצמו גם לקהל הנערות, וניתן להיתקל בו למשל במסגרת “סדנאות ריקוד” המוצעות כתכנית הפעלה לימי הולדת של תלמידות חטיבת הביניים והתיכון. האמהות מצידן צופות בבנותיהן מהצד ותוהות, האם יש לראות בטרנד של “ריקוד על עמוד” פעילות גופנית לגיטימית או דווקא להוקיע אותו ולראות בו תופעה פסולה מבחינה חברתית ומוסרית?

“מיד חושבים שמי שרוקדת את זה היא זונה”

במהלך חיפושיי אחר תובנות ומסקנות בעניין ראיינתי נערות צעירות שמעולם לא התנסו בריקוד על עמוד. מטרתי הייתה לבחון את המשמעויות השונות והערכים – החברתיים והתרבותיים – שאותם מייחסות נערות מן השורה לסגנון הריקוד הזה. במסגרת הראיונות הראיתי לנערות שני קטעי וידאו: קטע מתוך תחרות בינלאומית לריקוד על עמוד ופרסומת מסחרית שבה דוגמנית רוקדת על עמוד. האם הן יתפסו באופן שונה את הערכים הטבועים באקט הזה בתוך הקשר ספורטיבי לעומת הקשר שיווקי-פרסומי?
בראיונות עם הנערות גיליתי כי הן מכירות היטב את התחום ואף נוהגות לצפות ביוטיוב בסרטונים מתחרויות ריקוד על עמוד. הצופות הצעירות זיהו ברקדניות ערכים של אתלטיות, כוח פיזי, גמישות, התמדה וביטחון עצמי, אך בד בבד גם הצביעו בעצמן על בעייתיות הנלווית לתופעה הזו.

נ’ (15) נימקה: “בריקוד עצמו אין משהו בעייתי בפני עצמו, אלא רק ברעיון הזה… תמיד כשרואים את הסגנון הזה מיד חושבים שמי שרוקדת את זה היא זונה”. הלבוש המינימליסטי של הרקדניות הוא הנושא שהטריד את הנערות יותר מכול. רובן הביעו הסתייגות מהתנסות בתחום לפני הכול בשל חשיפת הגוף הכרוכה בכך – אם בשל חוסר נוחות עם גופן אם בשל היעדר נכונות לחשוף אותו במסגרת השיעורים. אחת הנערות אף אמרה כי לבוש כזה יחשוף יותר מדי מה”עצמי” (שלה) ולכך היא אינה מוכנה. נוסף לכך, הנערות חששו מפני סטיגמות חברתיות העלולות לדבוק בהן אם יתלבשו באופן כזה. “לסביבה לא אכפת איך שהבנים נראים, לסביבה אכפת איך בנות נראות ורוצים שהן יתלבשו צנוע יותר”, נימקה ל’ (15). עוד הן טענו כי נערות הלובשות בגדים קצרים וחושפניים נחשבות ל”פרחות”/ “זולות”, וכי נוצר להן דימוי חברתי שלילי.
“נשים צריכות לשמור על עצמן יותר מאשר גברים”, אמרו חלק מהבנות. ואחת מהן פירטה: “אישה צריכה להתלבש צנוע – לא להתלבש חשוף. כי גברים לא יכולים לשלוט בעצמם. שום בת לא תבוא ותאנוס בן, זה רק הפוך”. הלבוש החושפני מהווה בעיניהן גורם העלול לפתות את הגבר לבצע מעשים לא מוסריים. כפי שטענה א’, 15: “…בנות שלא יודעות להגן על עצמן, כל גבר יכול להגיע ולתפוס אותן וכל מיני דברים כאלה”. הנערות הציגו תפיסת עולם המזהה את האישה כאחראית הבלעדית על מוסריות החברה, בזמן שהגבר ‘אינו יכול לשלוט בעצמו’ – ממצא שהדאיג אותי במיוחד!

הביטחון והגמישות נכנעים לצניעות וצייתנות

גם אם הן היו רוצות להתנסות בריקוד על עמוד, הסביבה הקרובה של המשפחה והחברות לא הייתה מקבלת זאת באור חיובי. כך הסבירו הנערות. “לא יתמכו בי. אני אצטרך להסביר לכל אחד למה אני עושה את זה… חברות שלי יכולות להסתכל עליי בצורה שונה, ואז פתאום לא יהיו לי חברות”, הסבירה א’. מדברי כולן ניכר כי החשש מפני ביקורת חברתית עולה על הרצון לעסוק בתחום. בהתאם לכך, הנערות דאגו להיצמד לשיח החברתי סביב התנהגויות הולמות ל”ילדה טובה”, הנוהגת על פי המצופה ממנה חברתית ומגדרית בכל הנוגע לצניעות וצייתנות. בד בבד, כאמור, זיהו המרואיינות ערכים ספורטיביים וחיוביים בריקוד הזה, כמו: פיתוח כוח שריר וביטחון עצמי. אולם התדמית השלילית שיש לו בחברה עלתה על כך.

 

התעמלות אמנותית. מה ההבדל?
התעמלות אמנותית. מה ההבדל?

ואני שואלת: האם ייתכן שאנחנו המבוגרים הם אלה הנוהגים כתוצר חברתי של תפיסות פורנוגרפיות סטריאוטיפיות, בעלי אובססיה בלתי נלאית לקשור כל דבר לסקס וכל חפץ פאלי לאיבר מין? נראה כי אנחנו אלה הנוטים לשמר סטיגמות אנכרוניסטיות ומתקשים לתת מקום ולגיטימציה לתחום חדש ואתלטי בחיינו – שאינו שונה בהרבה, אגב, מהתעמלות אמנותית ומהתעמלות מכשירים.

הכותבת היא סטודנטית לתואר שני ב”מחקר תרבות הילד והנוער” באוניברסיטת תל אביב. בטור זה היא מתבססת על עבודת מחקר שכתבה במסגרת לימודיה

 

 

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

3 תגובות

  1. אני מאוד תומכת במה שנאמר בכתבה ומאוד מקווה שזה ישנה את הסטיגמה הזו על נשים שעושות מה שטוב להן להנאתן ולשם עיסוקן הספורטיבי!

  2. כתבה חשובה ומעניינת. מחכה ליום שבו נערות לא יניחו שלבוש חושפני משמעו אונס.

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.