הורים רבים העלו פוסטים זועמים בעקבות השיר החדש של עומר אדם, אבל השאלה היא כמה מאיתנו יטרחו להקשיב למילות השיר המעליב וידברו על כך עם ילדיהם, ויותר מזה, אילו הורים ילכו עוד צעד ויסרבו לקניית כרטיס להופעה של עומר אדם, או כל זמר אחר שמשתמש במילים פוגעניות
הילדים שלי אוהבים מוסיקה. הם אוהבים את כל סוגי הז’אנרים ובקיאים בלהקות ואמנים מהארץ ומחו”ל. לפעמים כשמתנגן שיר אני מופתעת שהם מכירים את המילים בעל פה. אחד הדברים שאני גאה בו בתור הורה הוא שהצלחתי לחבר אותם למוסיקה שאני גדלתי עליה ושמעתי בתור ילדה, ושיש לי את הסבלנות לשמוע את השירים שהם שומעים עכשיו ולהבין למה הם אוהבים אמן זה או אחר או את השיר הספציפי. והדגש הוא על סבלנות. כי בכדי להכיל ולהבין את המוסיקה של הילדים שלנו – בדיוק כמו שההורים שלנו היו צריכים להכיל ולהבין את שלנו – צריך סבלנות. צריך רצון אמיתי להקשיב לשירים ולא רק לשמוע אותם. צריך לקרוא את המילים, לקרוא את הסיפור שמאחורי השיר, אם קיים כזה, וצריך גם להגיד לילדים מתי זה שיר שכדאי להוריד מהפלייליסט.
זה אף פעם לא היה תקין אבל “היה בסדר” לשיר את זה
בשבת האחרונה בילינו אני והילדים שבת שקטה ומשותפת בבית והם ביקשו לשמוע את ‘החלונות הגבוהים.’ נהנינו ביחד מהמוסיקה ושרנו ביחד את כל המילים של השירים. כשהגיע השיר ‘אינך יכולה’ שמתי לב פתאום למילים של הפזמון:
“אפילו אם תגידי, זה לא כדאי, אפילו אם תגידי, לא אין לי פנאי, אפילו אם תגידי, לך לך מעליי…”
אחרי הפזמון אמרתי לבן שלי “אם מישהי אומרת לך- לא, זה לא משתמע לשני פנים. לך לך מעליי- אתה הולך!” והוא בתמימות של ילד מתבגר שאל אותי: “אז למה הם שרים את זה בפזמון…?” התשובה הראשונה שקפצה לי בראש היתה “כי פעם זה היה מקובל, בסדר” אבל היא לא נכונה. זה אף פעם לא היה בסדר להכריח מישהי, לכפות עליה, להתעלם מה”לא” שלה. זה אף פעם לה היה תקין ומתאים. אבל זה כן היה “בסדר” לשיר על זה. ולא חסרים שירים בסגנון של “כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת” של להקת התרנגולים. זה היה עובר מתחת לרדאר והיו שרים את המילים מבלי לייחס להן חשיבות ומבלי לחשוב על כך שמילים של שיר נכנסות לנו לראש בין אם אנחנו שמים לב אליהן או לא.
גם הילדים אמרו שזה שיר מיותר
אנחנו בתקופה אחרת. אנחנו דור אחר. הילדים שלהו הם דור אחר. לא רק שזה לא בסדר לכפות על מישהי, לחייב אותה או לדבר אליה בצורה מינית בוטה ופוגענית, זה הופך ליותר ויותר מוקצה, וטוב שכך. היום הצעקה היא להפסיק. להוקיע את המסרים האלה בכל דרך אפשרית מהחברה שלנו, במעשים, בדיבור, בפרסומות, ברשתות האופנה וגם בשירים. ולכן כשעומר אדם הוציא שיר חדש לא רק אני חשבתי שזה שיר מזעזע שלא צריך להשמיע, גם הילדים שלי אמרו שהוא שיר מיותר. ומיותר זו ההגדרה הכי נכונה עבור השיר הזה: הוא לא רלוונטי לתקופה, הוא לא רלוונטי לקהל, הוא מוריד, הוא משפיל, הוא פשוט מיותר.
זה התפקיד שלנו לומר די
הרבה הורים כמוני העלו סטטוסים ופוסטים כועסים על השיר ובצדק. אבל כמה מאותם הורים ישבו עם הילדים שלהם וקראו את מילות השיר והסבירו להם למה הוא לא בסדר? ועד כמה הוא לא בסדר? כמה מאותם הורים באמת ובתמים יסרבו לקנות כרטיס להופעה של עומר אדם או כל זמר אחר עם שירים שכאלה אם הילד שלהם ממש, אבל ממש יתעקש? ופה, לצערי, רובינו נופלים. עומר אדם רוצה להיות מפורסם ורוצה לעשות כסף. כל עוד יקשיבו לשירים שלו ויבואו להופעות שלו הוא יגשים את החלום שלו. לכן זה התפקיד שלנו – בתור הקהל, בתור הלקוחות – לומר די. מספיק. לחנך וללמד את הילדים שלנו שאין כזה דבר “זה כולה שיר…” ואין כזה דבר לזלזל בנשים או גברים, נערות או נערים, ילדות או ילדים, מכל מוצא וגזע ובכלל. חסר על מה לשיר? עומר אדם הוא לא הבעיה הוא תסמין שלה. תסמין של דור שההורים שלו כל כך עסוקים בעצמם ובהגשמה שלהם, בלרדוף אחרי הרגע שהם מסתפקים בפוסט עצבני בפייסבוק ועוברים הלאה לדבר הבא. אז אנחנו מתפלאים שברגע שהוא יוציא שיר חדש כולם ישכחו את השיר הזה?
אם זה באנגלית זה מחליק בגרון ביתר קלות
לפני כמה ימים קראתי פוסט זועם של אבא שכתב שבכל פעם שמושמע השיר של רמי קליינשטיין ‘חוץ ממך כלום’ הוא מחליש ברגע שהוא מגיע לשורה “כי הארץ מתפתחת כמו הזין שלי” כי לא נעים לו מהילדות. לא קראתי פוסט על הורים שמתעצבנים על שירים שמכילים את המילה הזו או מילים דומות באנגלית. גם רוב ההורים שאני מכירה לא אכפת להם שהילדים שלהם מקללים ככה באנגלית. אולי זה פשוט נשמע יותר טוב או מחליק טוב יותר בגרון. נכון, השורה הזו בשיר של רמי קליינשטיין היא מטופשת ולא קשורה אבל זה אחד השירים היותר מושמעים ברדיו של אחד האמנים המוכרים והטובים בארץ. למה לא פשוט להסביר לילדות שלו את המשמעות? ולהוסיף כמה זה לא בסדר לשיר את זה?
זה תקף גם לשיר של עומר אדם ולכל שיר בעברית שהמילים שלו כאלה והמסרים שלו בוטים. זה גם תקף לשירים באנגלית אבל ההשפעה שלנו פה בארץ היא לא רק גדולה ואפשרית – היא יכולה לשנות עולמות. אז אולי כדאי שנתאזר בסבלנות, נקשיב לשירים שהילדים שלנו שומעים, נדבר עליהם, נסביר, ונדאג שתיווצר פה מוסיקה אחרת שתואמת את התקופה.
הכותבת היא אמא לשניים, מקדמת שילוב ושותפה במשרד יחסי ציבור. לעמוד הפייסבוק.