הסטטיסטיקה אומרת ש- 20% מהנערות חוות חיזור אלים. איך תוכלי לדעת האם הבת שלך נמצאת בקשר לא בריא? ואיך תוכלי לעזור לה לצאת ממנו?
הרצח של מיכל סלה העיר שוב את הפחדים של כולנו. אחותה לילי אמרה: “אם זה קרה למיכלי שלנו, זה יכול לקרות לכל אחת”, ובאמת – עד כמה שזה נשמע מוזר, אף אחת מהנערות או הנשים לא באמת חסינה בפני הסכנה של זוגיות אלימה. למה? כי בדרך כלל זה מתחיל בקטן: מילה לא במקום, איום מעורפל. רק בהדרגה ההתנהגות מדרדרת. ואם האישה/הנערה מבליגה, סולחת, שותקת ומסתירה את האלימות שהיא חווה, יש סיכוי סביר שהיחס האלים מצידו יימשך או אפילו יתגבר.
לעיתים אנחנו שומעים שהכתובת כן הייתה על הקיר – שכולם הרגישו, שמעו, או אפילו ניסו להגיד לה או להפריד ביניהם, אבל לא תמיד זה המקרה. ברוב המקרים קשה לאבחן או לשים את האצבע על תחושות ואינסטינקטים שיש לנו. ובכל זאת, הסטטיסטיקה אומרת ש- 20% מהנערות חוות חיזור אלים. זה פה, לידינו, ומסתבר שזה יכול לקרות לכל נערה.
איך את יכולה לדעת האם הבת שלך, או חברתך הטובה, נמצאת בקשר מתעלל?
כשאת רואה שהוא מדבר אליה לא יפה לפעמים.
את רואה שהערכים שמובילים אותו שונים מאלו שאת מחנכת בבית, אולי את אפילו חוששת שבבית שבו הוא גדל יש או היתה אלימות.
את קולטת שהיא משקרת לך לעיתים קרובות כשמדובר בדברים שקשורים אליו.
את שמה לב שהיא מתרחקת מהחברות שלה.
את קולטת שהוא מתקשר אליה אין ספור פעמים כשהיא לא איתו.
את שמה לב שלרוב הם יוצאים לבלות רק שניהם, ללא חברים נוספים.
את רואה התכתבויות הוואטסאפ ביניהם ואת לא אוהבת את השפה.
את לא אוהבת את הטונים שבהם הוא מדבר אליה.
הוא מחליט עבורה מה היא תלבש ומצד שני מפנק אותה במתנות גדולות ויקרות.
את מזהה משהו כוחני בהתנהגות שלו.
אז מה אפשר לעשות כדי להוציא אותן מקשר כזה?
– חשוב להזכיר לה בכל הזדמנות את החוזקות שלה ואת הכוחות שטמונים בה.
– חשוב להשאיר בפניה דלת פתוחה לשיחה בכל נושא.
– חשוב להביע דאגה, אך לא שיפוטיות.
– חשוב לשקף לה מה אתם רואים שהשתנה בהתנהגות שלה.
– חשוב להמשיך לבטא הרבה חום ואהבה כלפיה.
– חשוב לא להגיב באלימות כלפיה או כלפי החבר.
– חשוב לא לכעוס עליה ולנזוף על הבחירה שלה להישאר בקשר.
– חשוב לפנות למשטרה במידה ואתם יודעים שיש אלימות בקשר.
הכותבת היא מנחת הורים, מאמנת ילדים ונוער ומטפלת דיאדית. לאתר של יפעת “כלים קשובים” ולעמוד הפייסבוק של יפעת.
