הפרום הפך להיות בשנים האחרונות שם קוד להוצאות כלכליות מטורפות ולחץ נפשי כבד של כל בני הבית. אז רגע לפני שאתם, והמתבגרים שלכם, נכנסים להיסטריה, נירית צוק מביאה כמה דרכים שיעזרו לכם לעבור את האירוע בשלום
הפרום, או בעברית נשף הסיום של בוגרי החטיבה והתיכון, מתקרב אלינו בצעדי ענק, וכמובן שיחד איתו מגיעות השאלות הרגילות, כמו “כמה זה יעלה לנו?” ו”למה זה כל כך יקר?”. שוב נשמעות טענות על הדור הקלוקל, שלא מעניין אותו דבר חוץ ממותגים, שחי בבועה ושבכלל לא מודע למצב הכלכלי של מרבית התושבים בארץ (כך על פי הדוחות השנתיים). שוב מוצגים בני הנוער כאגוצנטריים, מפונקים ותובעניים, שרק דורשים שנקנה להם עוד ועוד, ושלא אכפת להם להוציא סכומי עתק על מסיבת סיום, שסביר להניח שבעוד שבוע הם בכלל לא יזכרו אותה.
לכל אלו אני עונה “די להתלונן”. מה בעצם אנחנו רוצים מהם? הרי זה מה שהם רואים מסביב. בכל הסרטים והסדרות שהם רואים, שמגיעות מארצות הברית ישר אל הסלולרי שלהם, זה בדיוק מה שהם רואים: בני נוער שהולכים למסיבות פּרוֹם בבגדים הכי אופנתיים שיש, ושזוכים להתאהבויות ולהרבה אקשן – והם בסך הכול רוצים גם. הם רוצים להתאהב, להסתחרר, לחיות – בדיוק כמו שמראים המסכים.
ובכלל, מה אנחנו מצפים שיקרה? שאחרי שהפקנו להם מסיבת “בת/בר מצווּש” מעלפת, באמת נראה לנו שהם יסתפקו בקומזיץ עם גיטרה על שפת הים בסוף התיכון, או ילבשו לנשף ג’ינס וסנדלים? אז במקום להתבכיין, בואו נזכור שמדובר באירוע מרגש ונחשוב (יחד עם הילדים שלנו וצוות בית הספר) על דרכים יצירתיות להתמודדות עם המצב הקיים. הנה כמה רעיונות בתור התחלה:
- הם מספיק בוגרים כדי לחלוק בנטל
במקום להתלונן אפשר להסביר לילדים שהסכומים מוגזמים לכל הדעות, ולכן מן הראוי שהם עצמם ישתתפו בחלק מההוצאות. אחרי הכול, רובם המכריע מקבל דמי כיס על בסיס קבוע.
- לקבוע סדר עדיפויות
על הדרך אפשר באותה שיחה להסביר להם שאי אפשר הכל. אבל במקום להגיד מיד “לא”, כדאי לחשוב יחד איתם על מה אפשר לוותר. באמת צריך לקנות שמלה במאות שקלים וגם להשתמש בשירותי ספר, מאפרת וסטייליסטית? אפשר להחליט שמוותרים לפחות על אחד או שניים מהדברים. לא יקרה שום דבר אם הילדה תתאפר בבית בעצמה.
- להיאבק באלכוהול בעדינות
אחת הבעיות הגדולות הכרוכות בערב הנשף היא צריכת אלכוהול על ידי בני הנוער. כמו שאתם בוודאי יודעים, כדאי לשוחח עם הילד על הנושא, ולהבהיר חד משמעית שאם שותים לא נוהגים. אבל לא כדאי להסתפק רק בכך. ישנם בתי ספר שלקחו יוזמה והחליטו, יחד עם הצוות החינוכי, שההורים יעמדו בפתח כדי שמי שיגיע שיכור או ינסה להבריח פנימה משקאות – פשוט לא יכנס. בבתי ספר מסוימים הוחלט שכדי לא “לפדח” את הילדים, ההורים שיפקחו על הנעשה בנשף יהיו ההורים של תלמידי שכבת י”א.
- בשביל זה יש וואטסאפ
בין אם אתם מגבילים את הילד בשעת החזרה הביתה ובין אם לא, כדאי שתקבעו איתו שעה מסוימת שבה הוא ישלח לכם הודעה שהכול בסדר. זה הגיוני ביותר להישאר בשליטה חלקית גם בזמן שאתם מאפשרים לו לבלות. אל תרגישו לא בסדר עם הבקשה הזו.
- בשביל זה יש “דף קשר”
דברו עם הורים שאתם מכירים כבר לקראת הנשף, כדי שיהיה מוסכם ביניכם מה מקובל עליכם ומה לא (אל תסתמכו על כך שהילד אומר “אבל לכולם מרשים”). בנוסף, כדאי לברר מהי מידת המעורבות של הצוות החינוכי בבית הספר בנשף, אם בכלל, ואיך הם מוכנים ויכולים להירתם לנושא.
- חוסם לימוזינות
אגלה לכם סוד קטן: אם תחסמו את הכניסה לאולם וההגעה תהיה מספר מטרים משם (כך שלא ניתן לחנות צמוד לכניסה), כל העניין של “הזמנת לימוזינה לנשף” יאבד מהמשמעות שלו. לבני הנוער הרי ברור שאם הלימוזינה לא תעצור ממש מול הכניסה למקום, כל ה”שואו” שלהם יעלם, ואז זה כבר לא יהיה כזה כיף. אז הנה לכם דרך מצוינת להוזיל לפחות את עלויות ההגעה של הילדים לנשף.
- קו פתוח
תנו לילדים את התחושה שלא משנה מה קורה, להם או לחבר, ברגע שצצה בעיה או שהם נזקקים לעזרה – שיצלצלו אליכם. בכל שעה. אתם לא תכעסו ולא תגערו, אלא קודם כול תעזרו. הידיעה הזו היא הדבר החשוב ביותר עבור הילד/ה שלכם.
- והכי חשוב
מרוב מספרים, כספים, דאגות וארגונים אנחנו נוטים לשכוח את העיקר. הילדים שלנו סיימו את בית הספר, והם רוצים לחגוג. הם מתרגשים, ובצדק – זה באמת רגע מרגש! אז תתרגשו יחד איתם, תנו להם ליהנות ולחגוג, והכל בגבולות הטעם הטוב כמובן.
הכותבת היא מייסדת ומנכ”לית פורטל “עשר פלוס”, חוקרת תרבות הילד והנוער
