fbpx

פוליטיקה, עכשיו?

פוליטיקה, עכשיו?

 

קבוצת בני נוער בארץ יוצאת למאבק להקדמת גיל ההצבעה, כדי שכבר בבחירות הבאות יוכלו גם בני ה-17 להשמיע קולם בקלפי. כוח המצביעים החדשים מוערך, אגב, בכעשרה מנדטים. כמה מהמדינות בעולם כבר הקדימו את גיל ההצבעה בבחירות לממשלתם. האם ישראל תהיה הבאה בתור?

  [fancy_box]

משני צדי המתרס: בעד ונגד

 

בעד: ד”ר יצחק קדמן, יו”ר המועצה לשלום הילד

באחרונה נערך בבית הספר “בליך” ובבתי ספר נוספים הליך מדומה של בחירות לכנסת, כאשר נציגי מפלגות שונות פשטו על בתי הספר כדי לשכנע כביכול את התלמידים בצדקת דרכם הפוליטית. כל זאת בשעה שלרוב הגדול של התלמידים המשתתפים במפגשים הללו, אין כל זכות להשתתף בבחירות לכנסת אליבא המחוקק בישראל. מה הטעם אפוא שתלמידים שאינם נחשבים כבוגרים מספיק כדי להשתתף “במבחן האמת”, ישתפו פעולה עם משחקי “כאילו”?
מי שסבור כי התלמידים בוגרים ובשלים דיים כדי להקשיב לפוליטיקאים ערב בחירות, להחליט ולהצביע בקלפי מדומה במסגרת אירוע מתוקשר בבית ספר, יואיל בטובו לתת ביטוי אמיתי לאמון שלו בהם ולאפשר להם להשתתף במשחק האמיתי- בבחירות לכנסת. אולי אז יתחילו להתחשב באמת (לפחות פעם בארבע שנים, לשעה קלה) במצוקות, בבעיות, בצרכים ובאינטרסים של בני ובנות הנוער. על כל פנים, שימוש בתלמידים כבמה לקידום מטרות ועמדות – בבחינת ‘ישחקו הנערים לפנינו’ – הוא פסול ואינו ראוי”.

נגד: ד”ר רחל פסטרנק, סוציולוגית של החינוך והמשפחה מהמכללה למינהל

“בנושא הקדמת גיל הבחירות דעתי היא נחרצת – נגד. עמדה צריכה להיות מבוססת על ידע. כדי לגבש עמדה פוליטית נדרש בסיס ידע רחב, כוללני, בתחום האזרחות, הכלכלה, החברה והפוליטיקה. בית הספר התיכון אמור להקנות את הידע הזה, אך מסתבר כי לא תמיד עולה בידיו לעשות זאת. הצבעה ללא ידע מוקדם נעשית מהבטן, כחיקוי להצבעת ההורים או בהשפעת גימיקים וסיסמאות. הניסיון שלי מלמד כי ככל שהסטודנטים מוסיפים ידע, כך הם משנים את דפוס הצבעתם. מושגים כמו: צדק חברתי, זכויות אדם, זכויות מיעוטים ומשמעויות הדמוקרטיה מקבלים ביסוס של ידע תיאורטי ומעשי ויכולים להוות שיקולים בהצבעה. לפיכך אני סבורה כי הורדת גיל ההצבעה אינו רצוי”.

[/fancy_box]

רגע לפני הבחירות קמה בקרב בני הנוער בישראל יוזמה להקדמת גיל ההצבעה בארץ. היוזמה כמובן אינה רלוונטית לבחירות הקרובות, אבל המטרה היא שכבר בבחירות הבאות יוכלו להשתתף גם בני נוער בגיל 17.
מאחורי היוזמה עומדת מועצת התלמידים הארצית בראשות יובל כחלון, בן 17.5, תלמיד כיתה י”ב בבית הספר הרב תחומי ע”ש מנחם בגין בצפת. בשבועות האחרונים, חברי המועצה נועדו בעניין עם נשיא המדינה, שמעון פרס, ועם שר החינוך, גדעון סער, ואף הוציאו מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו.

שיעור ההצבעה: 94%

כידוע, גיל הכשירות להצבעה בבחירות עומד כיום על 18 ברוב הגדול של מדינות העולם, ובהן ישראל (אם כי בבחירות לרשויות המקומיות בישראל ניתן לבחור כבר מגיל 17, החל משנת 2003). אולם דיון בנושא הקדמת גיל ההצבעה בבחירות לממשלה נערך בשנים האחרונות במדינות רבות, וכמה מהן כבר קיבלו החלטה להקדימו לגיל 16. אוסטריה היא המדינה האירופאית הראשונה שהורידה את גיל הבחירה המינימלי לגיל 16 כבר בשנת 2007. גם בניקרגואה, קובה וברזיל ניתנת זכות הבחירה לבני נוער החל מגיל 16, ובאחרונה ארגנטינה יישרה קו עם המדינות הללו והעלתה הצעה דומה שזוכה לתמיכה רבה מצד הנשיאה.
מעוּדדים מהמצב בעולם ועל רקע הבחירות הקרובות, יצאו כאמור חברי מועצת התלמידים הארצית בישראל למאבק על הקדמת גיל ההצבעה לגיל 17, מתוך אמונה שכבר בגיל הזה בני הנוער בשלים מספיק כדי להשתתף בבחירות ואף להוטים לעשות זאת. “בעוד אחוז ההצבעה הכללי עומד על 60 אחוז, סקרים מראים כי בקרב שכבת גילאי 18-17 שיעור ההצבעה עומד על 94 אחוז”, אומר כחלון. מדובר באוכלוסייה שהבחירות חשובות לה וכוחה מוערך בכעשרה מנדטים”.
ליאור מרקדו, בת 17.5, יו”ר מועצת התלמידים במחוז חיפה ותלמידת בית הספר אורט מוצקין, אומרת כי התחושה של בני הנוער בישראל היא שמתעלמים מהם ומהמצוקות שלהם. וכחלון מוסיף: “יש לנו מה להגיד בנושא החינוך ובנושאים נוספים, לגבי הזכויות שמגיעות לנו. כמו שיש מדינות נוספות שהחליטו להקדים את גיל הבחירות, הגיע הזמן שגם ישראל תעשה את הצעד הזה ותאפשר גם לבני הנוער להשמיע את קולם בקלפי”.

ומה איתכם? האם אתם בעד או נגד הקדמת גיל הבחירות בישראל? שתפו אותנו בעמוד הפייסבוק או בדוא”ל של “עשר פלוס”

הנוער מנותק? לא באמת. מודעות ומעורבות פוליטית בקרב בני נוער 

זה רק נראה שהמחאה החברתית בישראל פסחה לחלוטין על כל בני הנוער

כך נעודד את הילדים שלנו למעורבות חברתית ועשייה התנדבותית 

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.