מאת רוני כהן (שם בדוי).
שייך לקטגוריית אקטואליה

הנערה רוני כהן (שם בדוי) מביאה כמה נקודות חשובות שיכולות לעזור להתמודד עם תקיפה מינית

בימים האחרונים כולנו נתקלים בסטטוסים ופוסטים שמתחילים במשפטים דוגמת “הייתי ילדה…”, “לא ממש הבנתי מה הוא רוצה ממני…”, “חזרתי מבית הספר…”, “הלכתי לבקר אצל חברה…”, “לא הבנתי שזה באמת היה זה…”, “לא חשבתי שלי זה יקרה…” ולבסוף “גם אני הוטרדתי מינית”.

הטרדה/ תקיפה מינית הן שתי מילים שלהן משמעות אדירה. שתי המילים האלו כוללות בתוכן אינסוף רגעים, סיטואציות, רגשות, תחושות, טראומות וכאב. מדי יום ממשיכות נשים וילדות להיפגע ולחוו חוויות קשות, שיהפכו להיות זיכרונות קשים. אינספור מקרים שבכולם יש תמימות ואמון שנפגעו ולא פעם גם חיים שנהרסו.

בזמן האחרון אנחנו שומעות יותר ויותר סיפורים על תקיפות והטרדות מיניות. זה קרה לא רק בגלל העלייה במספר המקרים, אלא גם בזכותנו. כן, זו זכות שיותר ויותר נשים קמות ומספרות את מה שעבר עליהן באותן שניות, דקות ולפעמים אפילו שעות איומות. וזו גם בזכות האנשים שמוכנים לעצור ולהקשיב.

תקיפות מיניות הן אחד הדברים האכזריים ביותר שאפשר לעשות לאדם, ולצערנו הן הינן חלק מהמציאות מאז ומעולם – כבר בתנ”ך אנחנו יכולים לקרוא על נשים שנאנסו והותקפו מינית (כדוגמת תמר, אחת מבנות דוד, שנאנסה באכזריות על ידי אמנון אחיה). לא רק המעשה עצמו הוא נורא, אלא גם כל הדברים הנלווים אליו לאחר מכן – ההשפלה, ההתייחסות המבזה, התחושה שעלולה להישאר – כאילו שיש לתוקף איזושהי זכות על הגוף שלך, גם אחרי שפיזית הוא עזב אותו.

היום נדיר למצוא אישה שלא עברה בחייה הטרדה מינית. אין ספק שזה מצב מחריד שמצריך טיפול. אין לאף אחד שום זכות לכפות את עצמו על אף אחת, או לגעת בה. הגוף שלנו הוא שלנו בלבד. ולא משנה מה הקרבה של התוקף. גם אם הוא קרוב משפחה, אין לו שום זכות לגעת בלי רשות מפורשת מאתנו.

את לא לבד

אם עברת תקיפה, חשוב לי לומר לך כמה דברים:

קודם כל- זאת לא אשמתך. לא משנה מי את, מה המוצא שלך, מתי זה קרה, איפה ולמה. זאת לא אשמתך! לא יכולת לעשות שום דבר אחרת. זאת אשמתו בלבד.

זאת לא את. בכלל לא. אל תאשימי את עצמך, את פעלת כפי שהיית צריכה. לא עשית שום דבר שבגללו זה “מגיע” לך. כי לאף אחת זה לא מגיע. ואת לא שונה מאף אחת. לאף אחת לא מגיע יחס כזה. לאף אחת לא מגיע להיפגע, לחוות חוויה כזאת, לקבל יחסתמשפיל שכזה.

אל תשמרי את זה אצלך בבטן. אני יודעת שאת פגועה ושאת אולי מתביישת או חשה אשמה, אבל את חייבת לספר. אם עברת אונס חלקי/ מלא- לכי למרכזי הסיוע מהר ככל האפשר, ועדיף שלא תתקלחי/ תלכי לשירותים/ תחליפי בגדים לפני שאת הולכת להיבדק. ככה יוכלו לאתר אותו במקרה שאת לא יודעת מיהו.

גם אם עבר כבר זמן, חשוב מאוד לא לשמור את זה אצלך בבטן. לכי ותספרי. אל תשתקי. גם אם תספרי רק לחבר/ה טוב/ה ולא לאדם שיכול לעשות משהו ממשי. גם אם הם לא יוכלו לעזור לך כי זה כבר קרה, לפחות תוכלי להוריד מהלב שלך את הסלע הכבד הזה.

אל תתמודדי לבד- תבקשי עזרה, זאת לא בושה. להפך. לעשות את הצעד הבוגר, מתוך הכרה במצב שלך לקום ולבקש אותה, זה לא קל. אבל זה מה שאת צריכה לעשות כדי לעזור לעצמך להתמודד עם הכאב. אני יודעת שזה קשה. שלא קל לדבר על מה שעברת, אבל זה לטובתך. ואת יכולה לעשות את זה.

והכי חשוב, זכרי שאת לא לבד. חוץ מזה שלצערנו יש עוד המון נשים ונערות שעברו חוויה דומה לשלך, יש גם  את הסביבה שלך. הם יתמכו בך ויהיו לצדך – לא משנה מה יקרה. אם לא נוח לך ללכת לאדם קרוב, יש עמותות שמתמחות בזה. ויש גם את עמוד הפייסבוק “אחת מתוך אחת” שבו שופכות מדי יום עשרות נשים את סיפורן האישי והכואב, ויש בו אלפי נשים שיבינו אותך. שגם היו במצבך ויוכלו לתת לך את כל מה שתצטרכי.

 

איגוד מרכזי הסיוע לתקיפה מינית בישראל קו חירום: 1202 לנפגעות תקיפה מינית 1203 לנפגעי תקיפה מינית.

ער”ן- עזרה ראשונה נפשית. באתר או בטלפון: 1201

סה”ר- סיוע והקשבה ברשת. באתר

הכותבת היא כתבת נוער באתר 4girls

 

אפליקציית החירום שתציל אתכם מתקיפה מינית

האם בתך תדע להתגונן במקרה של הטרדה או תקיפה מינית?

הצעת חוק: “כל עובדת סוציאלית ורופא ילדים צריכים לדעת לזהות פגיעה מינית”