מאת הילה פינקלשטיין.
שייך לקטגוריית בנות, מאמרים

makeup for girls. shutterstock

 

גם אתם מההורים שנלחמים עם המתבגרת על כל טיפת צבע בפנים? גם אתם מסכימים “רק עיפרון עדין מתחת לעין, בלי אודם ובלי סומק”? הילה גילתה עולם שלם שלא כולנו מכירים, באמצעות טיפול בנערה בת עשרה שעולם האיפור שינה בעבורה עולמות. איפור בגיל העשרה – לא מה שחשבתם!

 
שירה (שם בדוי) היא נערה שהגיעה אליי לטיפול, והכניסה אותי בהדרגה לעולם האיפור הסודי שלה. בעקבותיה נחשפתי לנערות רבות השותפות לעולם דומה, והתחלתי להתבונן בנושא האיפור בגיל העשרה בעין קצת אחרת. שירה הגיעה אליי לטיפול כשדימוי הגוף שלה נמוך מאוד. היא הרגישה שהגוף שלה אינו יפה מספיק, עור פניה אינו חלק מספיק, ובכלל – אין סיבה בעולם שיאהבו אותה. אולם בשלב מסוים היא התחילה להגיע לטיפול כשהיא מאופרת בעדינות. כשהחמאתי לה על כך, אורו עיניה. בהתלהבות רבה היא סיפרה לי איך התחילה לרכוש איפור, תחילה איפור זול ובהמשך – אחרי שלמדה את הנושא – איפור איכותי יותר. היא ידעה לנהוג כצרכנית חכמה, ולתכנן היטב את דמי הכיס שהיא מקבלת כדי לרכוש מייקאפ חדש, קונסילר או מסקרה. היא כבר ידעה איזה סוג לבחור, של איזו חברה ומאיזה אתר. לאחרונה היא אף מנויה לוולוגים (וידיאו בלוג) של ביוטריות (מובילות קהל בנושאי אופנה ויופי), והיא חשפה אותי למונחים הללו בשמחה ואף הראתה לי סרטונים שלהן.

אין ספק שכיום הנערות מתחילות להתאפר בגיל צעיר יותר ויותר. רוב ההורים מתנגדים לאיפור בטענה שהוא אינו מתאים לגיל צעיר כיוון שהוא מייצג נשיות ומיניות פתיינית. הדיון סביב הנושא מתחזק בעיקר סביב מסיבות בת המצווה של כיתה ו’, כשבנות רבות מגיעות מאופרות לאחר משא ומתן ממשוך עם הוריהן. רוב הילדות מספרות שהוריהן מתנגדים, וכי בסופו של דבר מתקבלת הסכמה רק על עיפרון עדין בעיניים ומעט ליפגלוס. אבל האם המלחמה הגדולה על איפור בגיל העשרה מוצדקת?

השתייכות לקהילה

בעיניי לא נכון לראות באיפור רק החצנה של נשיות וסקסיות. אצל נערות רבות איפור משמש מקור לביטוי יצירתי ומאפשר להן להמציא את עצמן מחדש על ידי הדגשה או טשטוש של תווי פנים מסוימים. יתרה מזו, האיפור מאפשר להן להשתייך לקהילה של נערות רבות נוספות החובבות איפור כמותן. הסיפור של שירה, שאיתו פתחתי, ממחיש זאת היטב. בייחוד העובדה שהאיפור תרם לא מעט להעלאת ביטחונה העצמי. כמוה, ישנן נערות רבות הרשומות לוולוגים ועוקבות אחר ביוטרית – דרכה הן מגלות שיש עוד עשרות אלפי נערות חובבות איפור. יחד הן מקיימות דיונים ערים סביב תכשירי האיפור השונים, המלצות על אתרים המשווקים מוצרים ובלוגריות שהפכו למושא הערצה. ההשתייכות לקהילה כזו מאפשרת לנערות לחוש שאין פגם בתחביב שלהן, כלומר אין כל רע באהבה לאיפור. בבלוג הן אינן חשופות לביקורת שהן רגילות לספוג מעולם המבוגרים, ואינן מתויגות עוד כשטחיות, “קלולסיות” או “טראשיות”.
אחת הבלוגריות האהובות על שירה ועל עוד כמעט מיליון מנויות היא אשלי וקסמן בקשי. הנערות הרבות המנויות לבלוג שלה אוהבות אותה בעיקר בזכות העובדה שהיא אישה אמיתית, עם כתמים על הפנים, לא חטובה במיוחד ולא יפה במיוחד. ובכל זאת היא מצליחה להמציא את עצמה כל פעם מחדש במראות איפור חדשניים, יצירתיים ורעננים. כשאני שואלת את שירה האם היא מודעת לכך שכל בלוגרית כזו בעצם עוזרת לחברות קוסמטיקה לשווק את מוצריהן תמורת קבלת מוצרים ללא עלות, היא משיבה לי שהעניין ברור, אך ‘אין לה בעיה עם זה’. היא מעריכה את הכנות של אשלי, והיא אוהבת לשמוע בעיקר על אילו מוצרים היא אינה ממליצה. לדבריה, העובדה שלפעמים היא אומרת שמוצר מסוים אינו מוצלח הופכת את ההמלצה על מוצר אחר לאמיתית וכנה יותר. כששירה וחברותיה מגיעות לחנות כדי לקנות מוצר, הן אינן מאמינות לדיילות היופי המנסות למכור להן מוצרים. לטעמן, רוב הדיילות מאופרות מדי ודוחפות אותן לרכוש מוצרים שהן לא רוצות, ולכן חוויית הקנייה בחנויות אינה מועדפת עליהן.

“ראי ראי שעל הקיר”

שירה יושבת בחדרה השקט, מול צג המחשב, מעיינת בבלוג ומתכתבת עם שאר המנויות. לפעמים אפילו עם הבלוגרית עצמה. היא מרגישה אהובה, חלק מהקהילה, ובעלת תחום עניין סוחף. באותם רגעים תחושת חוסר הביטחון והיעדר השייכות נעלמת, ואז היא קמה ממקומה ומתחילה להשתמש באיפור בעצמה, ממציאה את עצמה מחדש. מול הראי בחדר נעלמים הפצעונים, העיניים הופכות בורקות ויפות, ועצמות הלחיים מודגשות. שירה חדשה מופיעה במראה.
כל ערב, כשכולם הולכים לישון, היא מנסה איפור חדש. פעם העיניים חתוליות ופעם הן גדולות וילדותיות. לפעמים היא בוחרת איפור טבעי ולפעמים גותי. המיומנות שלה באיפור הולכת וגדלה, והיא מרגישה שיש לה כוח לשנות את עצמה. אין לה שליטה כזו על השיער, על הגוף או על המצב החברתי שלה, אבל היא מצליחה לצייר לעצמה את הפנים וליצור מעין זהות חדשה – גם אם זמנית.
שירה לא יוצאת עם איפור כזה בולט, הסוד הזה נשאר בינה לבין המראה. אמא שלה לא מבינה. היא כועסת עליה על כך שהיא מתאפרת, אומרת לה פעם אחר פעם שרק בנות זולות מתאפרות. גם בבית הספר מסתכלים בזלזול על בנות שמתאפרות בהגזמה, ולכן היא אינה מרדה לעצמה להוציא החוצה את האמנות שלה. כרגע זהו הסוד הקטן שלה, ומאחוריו יש חלום גדול.
בלוגריות היופי הן התקווה הגדולה של נערות כמו שירה. הן לא דוגמניות ולא מדעניות, הן פשוט נשים שאוהבות יופי ואסתטיקה ועושות מה שהן אוהבות. הן עוסקות במקצוע נשי לכל הדעות, והפכו למובילות דעת קהל המתפרנסות בכבוד מתחום האהוב עליהן. הצפייה של נערות בסרטוני האיפור ובבלוגים מחזקת אותן. לשירה למשל היא מאפשרת לחלום על העתיד, על הרגע שבו תהיה גדולה וגיל ההתבגרות הקשה הזה יסתיים. אז היא תעסוק סופסוף בכל מה שהיא אוהבת, תיצור לעצמה את עולמה ותזכה לאהבה.

 

הכותבת היא פסיכותרפיסטית ומנחת קבוצות העובדת עם הורים וילדים בגיל ההתבגרות, מתמחה בעולמן של נערות ונשים. לאתר של הילה 

 

עוד במדור “בנות”: מה קרה לילדה הטובה שלנו? 

האתגר: חינוך לנשיות במאה ה-21

נשים קטנות מדי: הן מדלגות על גיל הנעורים. איך זה קורה?