לא תמיד אנחנו מבינים את המשמעות האמיתית של המשפט “היו קשובים לילד”. ד”ר יהודית שלג, מאמנת אישית ומומחית לאינטליגנציה רגשית, מבהירה מה ההבדל בין הקשבה אדישה להקשבה נדיבה, ומלמדת אותנו איך ליצור מציאות חדשה ביחסים על המתבגר. השקעה רגשית לטווח ארוך
בחשבון הבנק שלנו אנחנו מפקידים את כספנו באופן רציף ובונים לעצמנו עתודה כלכלית שתשרת אותנו בעת הצורך. אם כך, מדוע כשמדובר במערכות יחסים אנחנו לא מקפידים להשקיע בקביעות וברציפות? כדי להמחיש את תהליך בניית האמון במערכות יחסים נוכל להשתמש במטאפורה “חשבון בנק הרגשות”. הכוונה היא לרמת הביטחון הרגשי שיש לנו במחיצת אדם אחר, והרעיון הוא שאם נפקיד בחשבון הבנק הרגשי שלנו אדיבות, טוב לב, כנות ומחויבות לשותף – למעשה נבנה לנו עתודה. נבנה אמון, שילך ויגבר, כך שנוכל להעמידו במבחן בכל פעם שנזדקק לכך. במילים אחרות: גם אם נשגה, רמת האמון – כלומר העתודה הרגשית – תפצה על שגיאותינו.
[fancy_box]
3 צורות הקשבה
החוכמה היא לא להקשיב לילד, אלא להתאים את אופן ההקשבה לסיטואציה
- הקשבה אדישה: סוג הקשבה שאינו מתאים ליחסים עםהילדים שלכם אלא רק לסביבה אקראית, באותן סיטואציות שבהן אתם רוצים לסמן סיום יחסים עם “זולת”. בשלב ראשון מסיר המקשיב את מבטו מהזולת; בשלב השני הוא מתעסק בעניינים שוליים – בגופו או בחפצים המצויים בסביבתו; בשלב השלישי הוא מודיע שעליו למהר לעניין אחר ומתנצל על סיום השיחה. בהקשבה אדישה לא משתפים את הלב, אלא רק את החושים והשכל. הקפידו על כך שילדיכם לא יהיו קורבן להקשבה אדישה שלכם.
- הקשבה פעילה: מתאימה לניהול שיחה בעניינים ארגוניים, כלומר למצבים שבהם ההורה מעוניין להבין פרטים טכניים הקשורים להתנהלות הילד – והילד מעוניין להבהיר לו. בהקשבה פעילה, ההורה מקשיב ובו זמנית מעבד נתונים מתוך התמקדות בטובת הילד. הוא שואל שאלות הרחבה בנושאים החשובים להעשרת הידע וההבנה שלו, וגם הילד בוחן מחדש את הבנתו בנושא.
- הקשבה נדיבה: בהקשבה כזו ההורה מפנה זמן אינסופי לילד. הוא מנטרל כל אפשרות של הפרעה, יושב מול ילדו ומקשיב לדבריו בלי לנדוד למחשבות שיפוטיות. חשוב כמובן גם לא לנדוד למחשבות על נושאים אחרים. במצב כזה, ההורה צריך להימנע מתגובה מכל סוג שהוא (כולל הבעות פנים). עד מתי? עד שהילד המספר בא על סיפוקו ומצפה לתגובת ההורה. אם ההורה לא נדרש להגיב, סימן שהילד לא זקוק לתגובה. זו המשמעות של “הקשבה נדיבה” – המקשיב מוותר מרצון על הצרכים, הדעות והרצונות שלו עצמו לטובת הזולת שאליו הוא קשוב. אם ההורה לא מסכים עם הדברים עליו להגיד בגלוי: “אני לא מסכים עם דבריך, אך נדבר על הנושא הזה בזמן אחר” – ולנקוב במועד.זמן ההבשלה הוא חיוני הן להורה והן לילד לאחר הקשבה נדיבה.
[/fancy_box]
למה בכלל צריך אינטליגנציה רגשית?
ללא אינטליגנציה רגשית, התקשורת שלי איננה ברורה ולפעמים כוונתי אינה מובנת. כתוצאה מכך יזקפו לחובתי פליטות פה, וכשחשבון האמון יתחיל להתרוקן – מערכת היחסים שלי תעמוד בפני איום אמיתי. שותפי המאוים עלול לנהוג בי בזלזול, בחוסר אדיבות, להגיב באופן קיצוני, להתעלם, למעול באמון, לאיים או להתנשא. סופו של התהליך יבוא לידי ביטוי במשיכת יתר מתוך “חשבון בנק הרגשות” המשותף, וכתוצאה מכך רמת האמון תשקע ולא תתאפשר גמישות כדי להמשיך לקיים את “חשבון הרגשות”.
ללא אינטליגנציה רגשית ביחסים בינאישיים ניאלץ להתהלך ב”שדה מוקשים” ולנהוג משנה זהירות בכל צעד. במצב כזה נשקיע הרבה מאוד אנרגיה כדי לראות, לשמוע, להצליב מידע ולהתקדם תוך כדי מאבקי כוחות. הליכה ב”שדות מוקשים רגשיים” שואבת מאתנו אנרגיה אנושית רבה מדי. מערכות היחסים הקבועות ביותר, כגון חיי הנישואים או יחסינו עם הילדים המתבגרים, דורשות מאתנו הפקדות תמידיות בחשבון הבנק הרגשי. כמו כן, יש להביא בחשבון שככל שהציפיות נמשכות, כך מתנדפות ההפקדות הישנות.
הדוגמה הבאה תמחיש זאת היטב: אתם פוגשים חבר יקר שלא פגשתם כבר שנים רבות, אולי מאז התיכון או הצבא, ונוצר ביניכם חיבור מיידי. אתם נדהמים מהעובדה שדווקא איתו קל לכם יותר, ואף ייתכן כי תמצאו את עצמכם פותחים בפניו את סגור לבכם. איך זה קורה? במפגש הזה אתם למעשה ממשיכים את הקשר שלכם עם החבר בדיוק מאותה נקודה שבה נפרדתם ממנו, מכיוון שההפקדות הרגשיות הישנות ביניכם עדיין שם. לעומת זאת, אנשים שעמם אנחנו מקיימים קשרי גומלין קבועים, דורשים מאתנו השקעות (הפקדות) קבועות לחשבון המשותף, אולם בדרך כלל במקום להפקיד לתוכו אנחנו עושים ממנו רק “משיכות אוטומטיות” יומיומיות.
הדבר נכון גם למערכת היחסים שלנו עם הילד המתבגר, שמתגורר יחד אתנו בבית. נניח ששיחה שגרתית שלכם איתו נשמעת בערך כך: “סדר את החדר שלך” (כלומר, אני מאוכזב מרמת הסדר שלך); “רכוס את הכפתורים” (אתה מפוזר) ; “הנמך את המוזיקה הזו (אתה מעצבן ומטריד אותי); “לך כבר להסתפר” (אתה מכוער) ; “אל תשכח שוב פעם להוריד את הפח” (אתה חסר אחריות), וכו’. אין ספק שמצב חשבון הרגשות שלכם עומד על מינוס, מכיוון שביצעתם משיכות רבות מדי. במצב כזה, גם אם הילד שלכם נמצא בשלב חשוב של קבלת החלטות – כאלו העשויות להשפיע באופן מרחיק לכת על חייו – הוא יימנע מלפנות אליכם. מדוע? כי רמת האמון שלו בכם, כשותף לחשבון הרגשות, היא נמוכה. תהליך התקשורת סגור, מכאני ולא מספק, ולכן הילד לא ירצה להיפתח לעצותיכם. ייתכן שיש לכם את התבונה והידע לעזור לו, אבל בגלל משיכת היתר שלכם הוא יקבל את החלטתו מתוך זווית הראייה הרגשית וקצרת המועד שלו ויגרור לאורך ימים את התוצאות השליליות של החלטותיו. אדם זקוק למאזן חיובי בבנק הרגשות, כדי שיוכל להתייעץ עם השותף שלו בנושאים קריטיים או עדינים.
שיפור המאזן בחשבון בנק הרגשות
אז איך ניתן להפוך את האוטומט השלילי, כלומר ה”מינוס” ביחסים, לחיובי? מה שנחוץ לנו הם גילויי חיבה והקשבה נדיבה. במקום לגלות שיפוטיות, נגלה חיבה כנה כלפי הילד. נביא לו למשל עיתון על סקטבורד, אם זהו תחביבו, או ניגש אליו כשהוא עובד על פרויקט לימודי ונציע לו עזרה. אולי פשוט נזמין אותו לסרט או לגלידה. בעניין ההקשבה, חשוב שנבחין בין הקשבה אדישה להקשבה אינטליגנטית רגשית. האחרונה אינה כוללת שיפוט או הטפות מוסר, ובמהלכה נימנע מלהשליך את סיפור חיינו על הסיפור של הילד. כאמור, ככל שההפקדות הללו ימשיכו לזרום לחשבון, כך הן יתגבשו לסכום משמעותי והמאזן השלילי יצטמק. זכרו כי פתרונות מהירים אינם אלא אחיזת עיניים (כך אגב גם כשמדובר בחשבון בנק ממשי), וכי בניית יחסים ותיקונם דורשים זמן. לכן, כהורים עלינו לגלות סבלנות להיעדר תגובה מצד הילד – מה שעלול להיראות לנו ככפיות טובה מצדו. אחרת, אנחנו עלולים לגרום שוב למשיכות יתר אדירות ולקלקל את הסכום שהשגנו. משפט כמו: “אנחנו מרעיפים עליך כל טוב ואתה מתנהג כך? קשה להאמין!” – עדיף שתעלימו מחשבון הרגשות.
המשימה אינה פשוטה. קשה שלא להיות חסר סבלנות ודרוש אופי חזק כדי לטפח את היחסים עם המתבגר ולא “לעקור את הפרח כדי לראות איך השורשים מתקדמים”. אינטליגנציה רגשית היא תרופת פלאים, אך היא מחייבת השקעה לטווח ארוך לצורך בניית יחסים ותיקונם. אתם מעוניינים ליצור מציאות חדשה ביחסים עם המתבגר שלכם? זִכרו כי ככל שחשבון הרגשות תופח, כך התקשורת קלה, מיידית ואפקטיבית, והשותפים בה מצליחים ליצור סביבה אינטימיות נעימה.
הכותבת היא מומחית לאימון אישי ואינטליגנציה רגשית, דוקטור בפילוסופיה ניהולית. לאתר של ד”ר יהודית שלג
הילד שלכם חזר בתשובה? יש דרכים לגשר על ההבדלים
