מאת קרן בית און.
שייך לקטגוריית בצפר, גוף ונפש, חינוך

איך זה שאחד הילדים שלנו מציית לגבולות שאנחנו מציבים לו, בזמן שאחיו מנסה לפרוץ אותם בכל דרך אפשרית? איזו תזונה כדאי להתאים למתבגר על מנת שנוכל להציב לו גבולות? ומה הקשר לצמחי מרפא סיניים? הפילוסופיה הסינית עוזרת לנו להציב גבול למתבגר


“כנער מתבגר, דן שלנו היה נוח למדי. יכולנו להציב לו גבולות בקלות, ורוב הזמן הוא ציית להם. גם כשהוא ניסה למתוח את הגבולות או לבחון אותנו הוא עשה זאת בעדינות, בלי דרמות.
“בניגוד אליו, אחותו הצעירה גלי עושה לנו בית ספר בהצבת גבולות. לא בית ספר, אוניברסיטה. היא מותחת את הגבולות באגרסיביות כזו שהם מאיימים להתפוצץ – ואנחנו יחד איתם (בעיקר מעצבים). היא פשוט ‘לא רואה גבולות ממטר’, לא חשוב כמה אנחנו מנסים להדגיש אותם בפניה”. כך יעל ועופר, הורים לשניים, מספרים על חוויית ההורות לשני ילדיהם. שימו לב: מדובר באותו בית, אותם הורים, אותה דרך להציב גבולות, אבל שתי תוצאות שונות.
העידן הנוכחי נטול גבולות מטבעו: המדיה האלקטרונית מובילה את ילדינו לנדוד לעולמות אחרים בלחיצה על מקש המקלדת, הסמכות ההורית נחלשת – בעיקר בשל נוכחות פחותה שלנו בחיי הילד עקב התמסרות לקריירה, ומערכת החינוך מנוהלת על פי רוב ממקום של מגננה הורית ופחות ממקום סמכותי שממצב לעצמו הצוות החינוכי.

הצורך להציב גבולות לילד והקשיים הכרוכים בכך מוכרים לכל הורה, בייחוד כאשר ילדיו חווים את גיל ההתבגרות. לכל אחד מאתנו יש דרך שונה להציב גבולות, אך כדאי לזכור שכמו במקרה של יעל ועופר – גם הילדים שלנו שונים זה מזה ולכן עלינו להתאים לכל אחד מהם גבולות אחרים. איך עושים את זה? לפילוסופיה ולרפואה הסינית פתרונים.

אז איזה טיפוס הילד שלכם?

5 הטיפוסים השונים, לפי הרפואה הסינית

טיפוס העץ: הילד שאינו מפסיק לזוז. הוא תמיד חייב לתפעל משהו (הידית של הדלת, השלט של הטלוויזיה, הצלחת שעל השולחן), והמשימה הקשה ביותר עבורו היא ישיבה רצופה. עיניו לא שקטות, יש לו התפרצויות של כעס פתאומי, רגעים של אלימות וחוסר שקט כללי.

טיפוס האש: הילד שמדבר ברצף אינסופי. לחייו אדומות וידיו מזיעות ודביקות. הוא אוהב להיות נטול בגדים, יצירתי במחשבה ובעשייה, חסר סבלנות, ומשגע את כל העולם. ילד שהשינה שלו אינה שלווה ושקטה, ויש לו נטייה לקחת “פסק זמן ולהתנתק”. מאוד חברותי ובעל יכולת למגנט ולהנהיג.

טיפוס המתכת: הילד הביישן, הסגור, שקשה לו להיפתח בקלות או ליצור קשרים חברתיים. קשה לפצח את הסגירות שלו, יש לו מראה חיוור ונטול צבע, הדיבור שקט והוא נוטה לפתח התקררויות. תיתכן אצלו גם נטייה לקשיי נשימה וכבדות נשימתית, המלווה בהזעה במשך היום ללא סיבה.

טיפוס האדמה: רק עם אמא! אלו ילדים אובססיביים שקשה להם להתנתק בעיקר מאמא, או להיפרד בכלל. ילד שנוטה להיות עצל ועייף, עם תחושת כבדות פיזית ומנטלית ונטייה להשמנה. חייב שגרת יום קבועה, אחרת משתבשות אצלו תחושות היציבות והאחיזה. שונא שינויים ותמיד יבלה עם אותם חברים.

טיפוס המים: הילד שתמיד מפחד. הוא מרבה לחלום ולבכות, פוחד לעשות, פוחד מפני נטישה, מופנם ושקט. הרבה מתחולל בתוכו, אך הוא אינו מחצין את עולמו הפנימי (הסערה נותרת בתוך הגוף). שפת הגוף שלו “נוזלית”, לא זקופה ויציבה, ויש אצלו איטיות ואת הקצב האישי שלו.

מילון מושגים: מתכת, “ין”, “יאנג”

הפילוסופיה והרפואה הסינית מגדירים את האדם כפאזל הבנוי מחמישה יסודות מרכזיים: עץ, אש, אדמה, מתכת ומים (ראו מסגרת). ביניהם בולט יסוד המתכת כיסוד הנוקשה ביותר, שתפקידו בין היתר הוא להיות אחראי בחיינו הן על הגבול הפיזי, שהוא רקמת העור, והן על הגבול הרעיוני והמנטלי שמגן עלינו מפני מהמורות או מלכודות שאנו פוגשים בדרך. הגבול נועד לא רק כדי ליצור לנו סדר בחיים, אלא בעיקר כדי לייצר הגנה. כמו שכולנו כבר יודעים, במקום שיש גבולות יש הרבה חופש, ובמקום שהגבולות הולכים ונעלמים ישנם הרבה בלבול וכאוס.

המיומנות של הילד שלנו בבדיקת גבולות מתחילה להתפתח כמובן כבר בהיותו פעוט, כשהוא מתחיל לגלות סקרנות רבה למרחב. אולם השלב המשמעותי הבא בבחינת גבולות הוא ללא ספק גיל ההתבגרות. אבל למה בעצם דווקא בשני השלבים הללו מתעוררת אותה “התמחות”? על פי הרפואה הסינית, שלב ההתפתחות והגדילה של ילדים מוגדר כשלב יאנגי (YANG), כלומר הכוח האקטיבי והמתפרץ, לעומת הכוח הייני (YIN) שהנו הכוח הפסיבי והמתכנס. כשאנו נמצאים בשיאו של השלב היאנגי – אנחנו מורדים, מתפרצים, מנסים ומעזים, ולכן גם מתגבר הרצון שלנו לפרוץ את הגבולות. ככל שאנו מתבגרים בשנים, הכוח היאנגי מאבד מעוצמתו הדומיננטית לטובת הכוח הייני – שמתחיל לתפוס את מקומו ומביא עמו התמתנות. אז עכשיו אתם יכולים להירגע, כי סביר להניח שהילד שלכם לא יישאר מרדן ופורץ גבולות לנצח.

הקשר בין אופי, גבולות ותזונה

גישה הורית הנוקטת בגבולות נוקשים וברורים יכולה להוביל בקלות לתוצאה זהה של גישה הורית המקנה מרחב ללא גבולות – בשני המקרים קיים החשש שהילד “יברח”). הגישה של הרפואה הסינית מציעה, כאמור, לבחון את אופיו של הילד, כלומר איזה “טיפוס” הוא או איזה “טמפרמנט” יש לו, מהי תבנית אישיותו, ובהתאם לכך ליצור עבורו גבולות שיאפשרו לו מרווח חיים וכמה שפחות תסכול.

הנה כמה דוגמאות מהחיים לצד ילדינו המתבגרים:
אם הילד הוא טיפוס עץ (אקטיבי, חסר שקט, כועס ונטול מעצורים) נצטרך ליצור עבורו גבולות ברורים ומוחשיים יותר מאשר לילד אחר, שאגב יכול להיות גם אחיו, שאותו ניתן לזהות כטיפוס מים (מתמזג, זורם, מלווה בפחדים, מרבה לחלום ושקט חיצונית).

דוגמאות נוספות: ילדים ומתבגרים מסוג טיפוס מים, שקשה להניע אותם לתזוזה ובעיקר חוצים גבולות באי יכולתם לעשות דבר, מומלץ לעודד בעשייה מאתגרת. כך למשל, תצטרכו לסייע להם לתחום זמנים לעשייה וללמדם איך להגדיר תבנית לפעולות פשוטות ולפעולות מורכבות יותר בחיי השגרה שלהם (שעון גדול מול שולחן הלימודים בחדר יכול בהחלט לעזור). ילדים אובססיביים עם נטייה לרביצה מול מסך המחשב או הטלוויזיה, שמתמכרים בקלות לעשייה פסיבית, מומלץ להרחיק מ”מלכודת הרביצה”. במקרה כזה, סלקו את המחשב והגבילו את שעות הצפייה בטלוויזיה. כדאי גם לתת להם בהדרגה מטלות שקשורות לתנועה פיזית, שיסייעו להם לצאת ממרחב הרביצה (להוציא את הכלב לטיולים, לצאת עם האחים הקטנים לשחק בגינה, להירשם לחוג ספורט או להצטרף לתנועת נוער). בסין, אגב, נהוג לתת לילדים אובססיביים את הצמח הסיני DU HOU, המכונה “קיום עצמאי”, בשל החריפות שלו, שמעודדת את היכולת לשחרר את כבלי האובססיה.

כמו בשאר הנושאים, גם בעניין הצבת גבולות מעניקה הרפואה הסינית מקום חשוב לתזונה. כך למשל: ילדים סמוקי לחיים ועטורי אגלי זיעה, שחוצים גבולות מחמת החום הפנימי שלהם ומדברים ללא גבולות (כלומר בחוצפה), מומלץ לצנן באמצעות אכילה מרובה של ירקות ופירות המכניסים קור למערכת העיכול, לימונדה טבעית עם נענע (צמח המקרר חום פנימי), שתייה מרובה של נוזלים (בעיקר מים), אבטיח בקיץ, שילוב דגים בתפריט התזונה (מחזק את יסוד המים בגוף וכך מכניסים אנרגיה קרה למערכת העיכול ולגוף כולו), אמבטיות רבות ופושרות, עיסוי של אזור העין השלישית לסילוק העומס המחשבתי, ובעיקר יצירת מרחב מרגיע ושקט מאורות מרצדים, מוזיקה או רעש המפר להם את האיזון.

גבולות בריאים לפי הרפואה הסינית

הרפואה הסינית, אם כן, מתמודדת עם בעיית הצבת הגבולות לילד בעזרת זיהוי אופיו של הילד וסביבת חייו. לצד זאת, היא עושה שימוש בצמחי מרפא סיניים המחזקים את יסוד המתכת בגוף – מרגיעים במצבי הצורך ומחזקים במצבי החסר, וכמובן גם בדיקור הסיני.

מעבר להתאמת הטיפול לאופיו הספציפי של הילד, ניתן ללמוד מהגישה הסינית ארבעה כללים שמתאימים לכל ילד, בכל גיל:

שמירה על שגרה: השגרה ידועה ביכולת שלה ליצור גבולות, גם אם הם רחבים וגמישים. ברגע שהילד המתבגר יודע שיש לו עוגנים קבועים בחיים – כמו שעת קימה, שעות לארוחות קבועות או מפגשים משפחתיים – חייו מעוטרים במסגרת העשויה מיתדות ברזל.

תזונה בריאה: תזונה נכונה ומאוזנת תורמת לבריאות הפיזית והנפשית שלנו. מזונות מתוקים, כמו שוקולד או עוגות, ידועים כמעוררים וכמעודדים תזזית ותנועה לעבר הגבולות וחצייתם – ולכן אינם מומלצים בייחוד לילדים חסרי מנוח שתמיד מחפשים את האטרקציה הבאה.

תמיכה הורית: נוכחות הורית, דוגמה אישית, תמיכה וסמכותיות מסייעות לילד לצקת לתוך חייו גבולות ברורים ומאוזנים.

פחות בלגן, יותר סדר: מרחב מסודר, נקי ומאורגן (אם כי לא מומלץ להפריז במידת ההקפדה) המשלב בתוכו את אישיות הילד – תומך במרחב חיים המעוגן בגבולות ברורים, ומפחית תחושות של כאוס ובלבול.

הכותבת היא מנהלת מסלול לימודי הרפואה הסינית במזרח מערב בת.ל.מ. (המרכז לטיפול ולימוד רפואה סינית בישראל); מטפלת ברפואה סינית קלאסית, מרצה לרפואה סינית ומנחה סדנאות בתחום הבריאות ואורח חיים נכון

הפתרונות של הרפואה הסינית להשמנת יתר

איך נעצב את החדר שלהם על פי עקרונות הפנג שווי?

עצות: כך נתגבר על המכשולים בתקשורת שלנו עם המתבגר/ת