5 התגלתה כלא רלוונטית. היא הוצפה באינספור תכנים מכל הסוגים, כמות אנשים בלתי-הגיונית, סרטונים פוליטיים ומיניים, תגובות לא מותאמות, דעות הזויות והמון חדשות. טור אישי על בהייה, פסיביות וכאוס
חוסר הוודאות שמסביב גורר אותנו ההורים, לשימוש תדיר יותר במסכים. בו בזמן אנחנו מטיפים לילדינו שירדו מהמסכים. זה דווקא הזמן להרים ראש, לתווך לילדינו את המציאות הסבוכה ולבסס קשר נטול מסכים
לרגל סיום השנה האזרחית, נירית צוק מסכמת מה הכי עניין או הטריד אותנו כהורים בשנה החולפת ועל מה נדבר בשנה הבאה בעוד רגע מסתיימת שנת
טיול בפריז חשף בפניי עשרות נערות שרצו להיות ייחודיות והצטלמו ליד האייפל עם אאוטפיט פריזאי מושלם, כולל ברט אדום ובגדים בצבעי הדגל. אבל אחרי שהן
מותגים הם חלק בלתי נפרד מחיינו וחיי ילדינו. למה בעצם? האם אנחנו מעודדים קניית מותגים, נכנעים או לא משתפים פעולה? מה חשוב לנו בהקשר הזה
בספטמבר, הוא הגיע עם ניחוח לא נעים. גם לאחר חתימת ההסכמים, התחושה היא שהכל על סף פיצוץ כל הזמן. הילדים בתווך מבולבלים וחשים היטב את ההתנגחויות החוזרות ונשנות. הגיע הזמן להידברות
בחור צעיר שישב על כיסא נוח ברחוב ברומא, לצד השלט “שלמו לי כדי לא לעשות כלום”, גרם לי לתהות: האם הרצון שלנו לגדל ילדים ש”יש להם הכול”, כלומר לעזור בלימודים, לרשום לחוגים, להסיע, לבשל ולהיענות לרוב הבקשות – באמת מכין אותם לחיים, או אחרת? נירית צוק בטור אישי
הטיק טוק מוצף בתמונות של פעוטות שנפרדים מאבא שיוצא להילחם, צועדים עם אימא בשלג או מביטים על ביתם שנהרס מטיל. מראות המלחמה באוקראינה קשים גם לנו, המבוגרים, אז מה עובר על הילדים שמוצפים במידע מאיים ולעיתים שגוי? ואיך מסבירים ומתווכים?
ברגע שהילדים מתבגרים, הסילבסטר הופך ללילה המלחיץ בשנה. אבל בעזרת גבולות ברורים, אפשר לעבור גם אותו
5 התגלתה כלא רלוונטית. היא הוצפה באינספור תכנים מכל הסוגים, כמות אנשים בלתי-הגיונית, סרטונים פוליטיים ומיניים, תגובות לא מותאמות, דעות הזויות והמון חדשות. טור אישי על בהייה, פסיביות וכאוס
חוסר הוודאות שמסביב גורר אותנו ההורים, לשימוש תדיר יותר במסכים. בו בזמן אנחנו מטיפים לילדינו שירדו מהמסכים. זה דווקא הזמן להרים ראש, לתווך לילדינו את המציאות הסבוכה ולבסס קשר נטול מסכים
לרגל סיום השנה האזרחית, נירית צוק מסכמת מה הכי עניין או הטריד אותנו כהורים בשנה החולפת ועל מה נדבר בשנה הבאה בעוד רגע מסתיימת שנת
טיול בפריז חשף בפניי עשרות נערות שרצו להיות ייחודיות והצטלמו ליד האייפל עם אאוטפיט פריזאי מושלם, כולל ברט אדום ובגדים בצבעי הדגל. אבל אחרי שהן
מותגים הם חלק בלתי נפרד מחיינו וחיי ילדינו. למה בעצם? האם אנחנו מעודדים קניית מותגים, נכנעים או לא משתפים פעולה? מה חשוב לנו בהקשר הזה
בספטמבר, הוא הגיע עם ניחוח לא נעים. גם לאחר חתימת ההסכמים, התחושה היא שהכל על סף פיצוץ כל הזמן. הילדים בתווך מבולבלים וחשים היטב את ההתנגחויות החוזרות ונשנות. הגיע הזמן להידברות
בחור צעיר שישב על כיסא נוח ברחוב ברומא, לצד השלט “שלמו לי כדי לא לעשות כלום”, גרם לי לתהות: האם הרצון שלנו לגדל ילדים ש”יש להם הכול”, כלומר לעזור בלימודים, לרשום לחוגים, להסיע, לבשל ולהיענות לרוב הבקשות – באמת מכין אותם לחיים, או אחרת? נירית צוק בטור אישי
הטיק טוק מוצף בתמונות של פעוטות שנפרדים מאבא שיוצא להילחם, צועדים עם אימא בשלג או מביטים על ביתם שנהרס מטיל. מראות המלחמה באוקראינה קשים גם לנו, המבוגרים, אז מה עובר על הילדים שמוצפים במידע מאיים ולעיתים שגוי? ואיך מסבירים ומתווכים?
ברגע שהילדים מתבגרים, הסילבסטר הופך ללילה המלחיץ בשנה. אבל בעזרת גבולות ברורים, אפשר לעבור גם אותו
מגזין אינטרנט ייחודי עבור הורים למתבגרים, מתחילת גיל ההתבגרות בגיל 9 ועד לגילאי 20+
רשמו בשביל לקראו תוכן אקסקלוסיבי
וחשוב כל שבוע.
