fbpx

פריצת האקרים לאתר “אטרף” עלולה לפגוע בבני נוער רבים

הפריצה שפורסמה בסוף השבוע גוררת יציאה כפויה מהארון וחשיפת פרטים אישיים ואינטימיים. עבור צעירים רבים המתמודדים עם סוגיות בקשר לזהות המינית שלהם זה עלול להיות הרסני

זה התחיל בהודעה לאקונית, במהלך יום שישי, על פריצה של קבוצת ההאקרים black shadow  המזוהה עם איראן לשרתים ישראלים. בין האתרים שנפרצו גם אפליקציית ההיכרויות “אטרף” המשמשת להיכרויות להט”ב, ובין המשתמשים בה גם בני נוער.  האפליקציה כוללת פרטים אישיים, פרופילים, תמונות אינטימיות, התכתבויות, מספרי טלפון, ופרטי כרטיסי אשראי. אתמול (שבת) החלו להתפרסם פרטים של אלפי משתמשים.

האפליקציה פועלת משנת 2020, הן כאתר והן כאפליקציה, ומשמשת כמרחב להכרויות, בעיקר לגברים, שרוצים להפגש זה עם זה. אמנם הכניסה לאפליקציה מורשת מגיל 18 אך משתמשים בה בני נוער צעירים יותר (בני 15 ומעלה). לפי פרסומים “אטרף” לא פעיל מאז שישי בערב ובני נוער רבים חוששים כי פרטיהם האישיים ידלפו לרשת. רבים מהם הם משתמשים שנמצאים בארון החוששים שזהותם המינית תיחשף בעל כורחם. חלקם מעידים על חרדה רבה, תחושות קשות, ואף איומים בהתאבדות.

אין ספק כי “יציאה מהארון” בקרב בני נוער מהווה פעמים רבות, תהליך רגשי ונפשי לא פשוט, בעיקר בהתמודדות מול ההורים. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר ביציאה מהארון שהיא בניגוד לרצון הנער.ה.

למרות הקדמה יש עדיין סטיגמות חברתיות

אין ספק כי כיום במאה ה-21, מיניות ומגדר הם נושאים מתעתעים. מצד אחד נראה לנו שהקדמה עשתה את שלה: סלבריטאים אלו ואחרים יוצאים מהארון, ביניהם גם כאלו שהילדים עצמם מעריצים (כמו הזמרת אלה לי לאחרונה) ונראה כי בקרב בני הנוער ישנה עלייה בפתיחות ובקבלה בכל הקשור למיניות ולהט”ביות, קבלת האחר, וגמישות סביב הגדרות העוסקות במיניות  – ישנם ילדים המצהירים מגיל צעיר, גילאי 10 ומעלה, שהם ביסקסואלים, למשל. כאשר מדובר בבני הנוער עצמם הרי שניתן לראות, לא פעם, כי חלקם יוצאים מהארון באמצעות הרשתות החברתיות, פעמים רבות בפוסט או סטורי שהם מעלים באינסטגרם ובו הם חושפים את העדפתם המינית, מול החברים. ועדיין, יחד עם זאת, ישנם מקומות רבים בהם השימוש במילה “הומו” משמש לגנאי, ויש בני נוער רבים שעבורם יציאה מהארון היא בושה. התמודדות עם סטיגמות חברתיות עדיין קיימות כיום בחלק ניכר מרחבי הארץ. אלו שאינם מעוניינים כלל לצאת מהארון, לא בפני חבריהם ולא בפני המשפחה, נמצאים כעת במצוקה של ממש.

האינטרנט מהווה מרחב בטוחו כל עוד ההורים לא שם

עם כל הרצון שלנו לחשוב על עצמנו כחברה תקנית ומתקדמת הרי שהחברה בישראל, ברובה, היא עדיין חברה שמרנית. כזאת שבה הלחץ להתנהל לפי הנורמות החברתיות, בכל תחום שהו, הוא לחץ ממשי, ועל אחת כמה וכמה בתחום ההעדפות המיניות. משיחות עם בני נוער רבים עולה החשש שההורים ידעו או יגלו את נטייתם המינית. חוקרת האינטרנט דנה בויד, אשר חקרה את הנושא, מעידה במחקרה כי ילדים משתמשים במרחבי האינטרנט כל עוד הם בטוחים שההורים והמורים שלהם לא שם, ואינם רואים מה שהם כותבים ומעלים לרשת.

ואכן, לא פעם כאשר בני הנוער כבר מגיעים לשיחה העוסקת בגילויי מיניות מול ההורים הרי שהפערים הבין דוריים זוקפים את ראשם. אין זה סוד כי כל שיחה עם מתבגר על מיניות מביכה את ההורים. משיחות שלי עם הורים עולה התחושה של ההורים כי “יש אינטרנט, והילד יודע הרבה יותר ממה שאני ידעתי בגילו”, ולכן בפועל חלקם נמנעים משיחה העוסקת במיניות או מצפים שהמערכת החינוכית תטפל בנושא. על אחת כמה וכמה גדלה מבוכת ההורים כאשר הילדים מעידים כי הם להטב”ים. בני נוער להטב”ים אשר יצאו מהארון מספרים לא פעם כי בגילוי להורים אלו הגיבו בהלם, הביעו ביקורת, אכזבה תרעומת, וכעס, וישנם גם הורים שחשים כאילו מדובר בתהליך אבל של ממש. הבעיה היא כי לעיתים כאשר הילד.ה מגיעים ומספרים על העדפתם המינית, ההורים שקועים מדי ברגשותיהם עצמם עד שהם שוכחים שזהו תהליך לא פשוט עבור הנער.ה, וכי נדרשים אומץ ופתיחות על מנת לערוך שיחה כזאת.

שימו לב לסימני אזהרה

כאשר מדובר במקרה שבו היציאה מהארון היא ללא רצון הנער.ה צריך לזכור שמדובר במצב מורכב עוד יותר. אין ספק שהמצב הנוכחי והחשש הכבד שלו מפני חשיפת פרטיו עלולה להשפיע עליו מבחינה נפשית, רגשית וקוגניטיבית. תחושת חוסר השליטה שלו כעת, שנובעת מהעובדה שהנתונים נחשפו או עלולים להיחשף כך פתאום לעיני כל, ללא תכנון מוקדם או יכולת להערך לכך מבחינה נפשית יכולה לגרום לתחושות חרדה, בושה, חשש כבד מהשפלה, דיכאון ובמקרה הגרוע מכל- נסיונות התאבדות.

לאור זאת במידה והילד נחשף בפניכם חשוב שתזכרו שעבורו מדובר בתהליך לא פשוט, וחשוב מאד לתמוך בו, דווקא בשלב זה, לחזק אותו ולומר לו שאתם אוהבים אותו. גם אם הוא נחשף בעל כורחו זה הזמן לחזק אותו ולסייע לו. כמו כן, כדאי לשים לב לסימני אזהרה בהתנהגותו, לכל דבר החורג מהשגרה ומעיד על התנהגות קיצונית. למשל: לא אוכל, נמנע ממפגש עם חברים, מסתגר, מדוכא ובעת הצורך להעזר בעזרה מקצועית, ובמרכזי הסיוע.

מרכזי סיוע:

איגי

תמיכה להורים- תהל”ה

האגודה למען הלהט”ב

הכותבת היא חוקרת תרבות הנוער, מנכ”לית פורטל “עשר פלוס”

איך להיות הורה גאה לילד גאה?

מה הרגשתי כשהבן שלי יצא מהארון? 

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.