fbpx

נשיקה צרפתית

נשיקה צרפתית

דבורית שומעת מבתה על החברה ש”הצטרפתה” עם החבר

חצות וחצי ואנחנו עם כוס פטל מול “זאק וקודי”,
אני חולבת והיא מפזרת רסיסי מידע על ה”יציאה”.
כולם היו, היה נחמד.
היא קנתה רק ברד.
לא היה קר,
כן, גם נמרוד היה.
כן, הוא הסתכל.
גם היא הסתכלה.

הוא לא ראה…
אולי כן.

ואז, היא מתיישבת ברצינות,
מסתכלת לי בלבן של העיניים, ואומרת
בנימה של שאלות רטוריות:
אמא, נכון ורד?!
אז נכון שהיא אוהבת את גלעד?!
ואת מכירה אותה, נכון?!
אז היא הצטרפתה!!!

עוברות כמה שניות עד שאני מבינה:
הילדה מספרת לי שוורד התנשקה צרפתית.
השלוק של הפטל נתקע לי,
והיא מביטה בי כל הזמן הזה.

אני מביטה בה בחזרה ועוברות לי בראש כל המחשבות –
על אותם רגעים מכוננים, שאני מכירה בהם רק בדיעבד.
אותם רגעים שאחר כך אני מצטערת על התגובה, או היעדרה.
וזה אחד כזה, כך אני מרגישה.

מה אומרים על “הצטרפתות” רגע לפני גיל 13?
אני מנסה להתעשת ושואלת לקונית: מה את חושבת על זה?
“שאני בשוק. חשבתי שיש לה גבולות, אבל טעיתי”.
זו התחלה טובה, אני חושבת לעצמי.

עוד בנות אצלכן מגיעות לזה?
“נראה לך? רק ורד, היא נהנית מתשומת הלב. בגלל זה היא עשתה את זה.
לא מתאים בכלל לגיל שלנו”, וממשיכה מהורהרת: “אם כבר אז רק חיבוק…אולי”.

אני תוהה אם זו תשובת ביצפר כזו שהיא שולפת לי עכשיו, או שהיא באמת מאמינה בזה…
ועם מי את היית מתחבקת?
שאלת השאלות, דבורית, יופי של קידום דיאלוג – אני אומרת לעצמי.
“עם אפ’חד כאילו…מה אני נראית לך?”.

אני מתלבטת איך להתקדם מכאן.
האם זה הרגע להטפת מוסר בענייני צניעות וזהירות?
האם זה הזמן לדבר על מיניות, אסרטיביות ולחץ חברתי?
איך ממנפים את האירוע מצד אחד לשימור הפתיחות ומצד שני להסברה?

אני בוהה בה וחושבת: מתי אני ידעתי משהו על צרפת –
ועל הרלוונטיות האוראלית שלה להתפתחות החברתית שלי?
איזו תמה הייתי בגילה,
הכי עניין אותי שחולצת התנועה תהיה מכובסת לפעולה הקרובה.

אבל התנועה היחידה של בתי ובני גילה היא כנראה התנועה לשחרור אירופה.
ויווה לה פראנס!

לבלוג הקודם של דבורית: שלוש בלילה

גם אצלכם חושבים שהמקרר והארונות בבית מתמלאים מעצמם?

כל מה שצריך לדעת לפני הטירונות. לילה ראשון בלי אמא

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.