לצלם כמקצוען מגיל צעיר

יש ילדים שמוצאים את הייעוד שלהם כבר בגיל צעיר. לפעמים הם גם יודעים לתרגם את העניין והתשוקה למקצועיות של ממש. הכירו את הצלם צור חיימוב שיודע מה הכי חשוב בחיים ובטוח לא ישתעמם בחופש הגדול

צור חיימוב משערי תקווה, רק בן 14 והוא כבר צלם עם ותק, ניסיון ותיק עבודות מרשים. הוא והמצלמה זה סיפור אהבה שהחל בגיל צעיר ורק מעמיק עם השנים. שוחחנו איתו ושמענו איך נולד הקשר, איך הפך למקצוע של ממש ובמה הוא מצטיין.

מתי התחלת לצלם?

אני מצלם מגיל צעיר מאד. בבית יש סרטונים ותמונות שלי מצלם אולי אפילו מגיל 3. אבא שלי עובד במשטרה ביחידת המז”פ ויש לו מצלמה באוטו, אז מאז שהייתי קטן, הייתי מבקש ממנו את המצלמה תמיד כשהיה חוזר מהעבודה. גם באירועים משפחתיים הייתי מבקש את המצלמה ובזכות זה צברתי הרבה ניסיון בצילום אירועים. אפשר לומר שבאופן מקצועי אני מצלם מגיל 11, כי אז קניתי מצלמה בפעם הראשונה, בהתחלה צילמתי עם Nikon D7000 ולפני שנה בדיוק השתדרגתי ל D7500 של Nikon.

מי היווה עבורך השראה?  

לא מישהו ספציפי, אבל בכל אירוע שהייתי הולך אליו דיברתי עם הצלמים ומכל אירוע קיבלתי טיפים. כיום אני מרגיש שבכל הצילומים אני מממש את הטיפים האלה.

איך זה הרגיש לאורך הדרך?

בהתחלה צילמתי עם מצלמה פשוטה שהייתה בבית, ובגיל 11 חסכתי מספיק בשביל מצלמה ואז קניתי ולמדתי, בעיקר דרך היוטיוב וגם מהטיפים שאספתי מצלמים מרחבי הארץ. הרגשתי שאני מצלם מעולה והיום אני רואה את התמונות האלה הם נראות לי ממש על  הפנים. אני מרוצה שהפכתי את זה לעיסוק העיקרי שלי משום שזה נותן לי יותר הערכה בקרב באנשים שאני מכיר ואנשים שפוגשים אותי עם המצלמה. עכשיו, כשמשלמים לי על הצילומים זה מייצר אצלי יותר מחויבות להיות מקצוען.

איזה סגנון צילום אתה אוהב?

בהתחלה כמו כל צלם חיפשתי מה אני אוהב וצילמתי הכל, נופים אנשים חיות ועוד. לאט לאט הבנתי שאני ממש אוהב לצלם אנשים בגלל הקשר עם המצולם, כשאני אומר להם איך לעמוד ואיך לחייך יש בזה יותר חיבור וצחוקים בזמן הצילומים. הנה כמה מהם:

כמה אתה משקיע בזה?

היום הצילום זה הדבר הכי חשוב בחיי. גם בבית ספר אני הצלם וכולם מכירים אותי בתור צלם. ולפני הכל יש לימודים ואני לא נותן לזה להשפיע על הלימודים שלי. היו הרבה הזמנות לצילומים בשעות הבוקר בשעות בית ספר וביטלתי צילומים. גם כשבן זיני הזמין אותי בשעות הלימודים, ביטלתי.

ואתה ממשיך ללמוד ולהתפתח?

כל הזמן אני לומד מצלמים אחרים, צעירים ומבוגרים. לדעתי בעולם הצילום הגיל לא משנה. גם אני כבר מלמד צילום, אפילו אנשים מבוגרים ממני בני 18, 32 ועוד.

מי הלקוחות שלך?

בהתחלה הלקוחות שלי היו אנשים שמכירים אותי כמו משפחה וחברים. היום אנשים מגיעים אלי מכל מקום, או דרך זה שהם ראו אותי באירועים או ששמעו עלי ממישהו. בהתחלה לקחתי מחיר נמוך בשביל הניסיון ועכשיו אני מקבל תשלום כמו כל צלם בשוק.

צילום של צור חיימוב

איך המשפחה מגיבה?

הם עוזרים ומפרגנים. הם גם אלה שלוקחים אותי ומסיעים אותי לאירועים ולדעתי זה אומר שהם ממש מעריכים.

יש לי עוד שני אחים, אח אחד עושה עכשיו סטאז’ במשרד עורכי דין, ואחי השני השתחרר לא מזמן מצה”ל והיה בשריון וכולם מפרגנים מאד.

מה אומרים החברים בבית הספר?

לכולם יש מה להגיד גם לרעה וגם לטובה. הרוב למזלי תומכים ומגיבים לטובה. אבל בניגוד לזה יש לא מעט שמגיבים ברע, זה אומר שהם יורדים עלי על זה שאני צלם וגם קוראים לי בשמות או שבזמן השיעור זורקים מילים שקשורות לצילום ואלי. זה מעצבן לפעמים אז אני משתדל לא להתייחס.

מה אתה רוצה לעשות כשתהיה גדול?

אני רוצה להמשיך לצלם, פשוט שזה יהיה יותר בגדול, גום שיהיה לי צוות צילום, זה כבר משהו שמתפתח מעכשיו. בצבא אני רוצה להיות בימ”מ או בעוקץ. ובמקביל אני גם מאוד מתעניין בהפקות של דברים כמו מופעים או סרטים.

במה עוד אתה מצטיין?

 בתור בן אדם, לדעתי אני אדם ממש טוב.

תודו שזה הכי חשוב. נאחל לצור בהצלחה בהמשך הדרך!