fbpx

מה הקשר בין פרשת ההטרדות המיניות של ארז דריגס, סקסטינג והמתבגרים שלנו?

פרשת ההודעות המטרידות של השחקן ארז דריגס מהסדרה “חזרות” רק ממחישה עד כמה תופעת הסקסטינג נפוצה ועד כמה הבנות שלנו חשופות לה

התקשורת גועשת בעקבות פרשת ההטרדות שחשפה כי השחקן ארז דריגס שלח, כך על פי הפרסומים, הודעות מטרידות בעלות אופי מיני לנערות ונשים ברשת. גם אותי תפסה הפרשה בבטן הרכה. בעיקר כי הנושא של הטרדות מיניות ברשת מעסיק אותי מזה שנים, מאז שנערה בת 13 שיתפה אותי, כשדמעות בעיניה, בסיפור האישי שלה: היא התאהבה בנער המבוגר ממנה בשנתיים, ובאחד הערבים הנער לחץ עליה לשלוח לו תמונה חושפנית שלה. ברגע אחד השתנו חייה. היא צילמה את עצמה ושלחה, ומצאה את התמונות החושפניות הופכות ל”שומר מסך” ומופצות בקרב כל תלמידי בית הספר.

אני מתארת לעצמי שברגע זה אתם פוערים פה ועיניים וחושבים כמה יוצא דופן אירוע זה, אתם בוודאי נחנקים וחושבים על אותה נערה חריגה ואולי חלשה. אבל לא כך הם פני הדברים.

רבע מבני הנוער עושים סקסטינג

מחקרן של ד”ר מיכל דולב- כהן וצמרת ריקון מגלה כי רבע מכל בני הנוער בארץ בגילאי 18-12 עושים סקסטינג, כלומר שולחים הודעות בעלות אופי מיני או עירום. המספר עולה בקרב האוכלוסייה החילונית, ועולה גם בגילאי התיכון. כשאני מרצה בפני בני נוער ושואלת למי בקהל יש תמונות שיכולות להביך מאוד (בלשון המעטה) את המצולם – חצי מהידיים מורמות לאוויר.

התופעה, שהיא חלק מביטויי מיניות, רק מתעצמת בגיל ההתבגרות אל מול הקושי בשיקול דעת, המידיות של שליחת התמונות והעובדה שהתמונה נשארת לנצח ברשת, ועלולה להיות גורם לסחיטה של מי ששלח את התמונה (סקסטורשן). כמובן שעולה השאלה אם התופעה כל כך נפוצה כיצד לא שמענו עליה? גם על כך עונה המחקר: רק שני אחוז מבני הנוער ידווחו למבוגר אחראי על שליחת תמונה, ורק חמישה אחוז מבני הנוער ידווחו כי ביקשו מהם או ששלחו להם תמונה. 

משבר הקורונה גרם לתופעה הזו להיות נפוצה אף יותר, ומוקד 105 מראה כי מאז תחילת המגפה רוב הפגיעות ברשת הן פגיעות מיניות של נערות, הנפגעות בעיקר על ידי נערים. כלומר, אותן הטרדות מיניות, כמו גם שליחת דיק פיק (צילום איבר מין ושליחתו), מהווים לצערנו מנת חלקן של נערות צעירות רבות.

לילד/ה שלי זה לא יקרה?

אנחנו, ההורים, לא במגרש ולא במשחק. אנחנו שבויים בקונספציה ש”לילדים שלי זה לא יקרה. הם לא ישלחו/יקבלו תמונות בעלות אופי מיני”. האחריות ההורית שלנו היא לדעת כי סקסטינג הוא חלק מחיי ילדנו וכמו כל תופעה אחרת, עלינו לדבר אותה. כמובן ברגישות, בלי תגובות היסטריות שייגרמו להם לשתוק ובלי הרצאות מיותרות שייגרמו להם להיסגר, אבל כן – ניתן ומומלץ להשתמש בפרשת ארז דריגס כדי לפתוח את הנושא ולהעביר מסרים.

מומלץ ליזום שיחה – לשלוח את הקישור לאחת הכתבות, ולספר שאתם יודעים שיש הרבה תופעות כאלה. לשאול בעדינות מה דעתם של המתבגרים שלנו על זה, לבדוק האם יש חבר/חברה שהתופעה ארעה להם. אפילו לא צריך לבחון האם להם בעצמם זה קרה.

כדאי להזכיר שההחלטה לשלוח תמונה או טקסט היא משמעותית, לפעמים אפילו קריטית. שהיא עלולה להיות  משנת חיים, שאסור לשלוח תמונה לפני שבדקתם האם הצד השני מעוניין בה (אחרת זו הטרדה ועבירה על החוק), שלא מומלץ לשלוח תמונה שיש בה פנים וגוף, שאם משהו מסתבך אנחנו שם כדי לסייע להם וניתן תמיד לפנות למוקד 105.

באופן אישי הייתי ממליצה שלא לשלוח תמונות חושפניות, ואם מרגישים שזה נכון, לעשות זאת באופן מוגן – כלומר רק בתוך מערכת יחסים למישהו שסומכים עליו. ועיקר לזכור שילדנו חיים בסביבת חיים בה מיניות מוחצנת היא חלק ממנה. הם חיים במרחב פורנוגרפי, דבר שעלול להיות מבלבל. התפקיד שלנו – כמו בכל דבר אחר – לעשות קצת סדר בבלגאן, להביע את הערכים שלנו ולהיות שם תמיד עבורם.

הכותבת היא בעלת חברת “זהירים ברשת”, מרצה וסופרת ילדים ונוער. ספריה עוסקים בהתמודדויות עמן נפגשים ילדים ובני נוער ברשת.


commentIcon

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.