האוכל שהילדים שלנו אוכלים משפיע לא רק על המשקל והבריאות שלהם, אלא גם על הסיכויים שלהם להצליח במבחנים. אז מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור להם?
אחת מהשאלות המעניינות ביותר בתחום החינוך היא ממה נובעים הפערים בהישגים של התלמידים. לכאורה נדמה שהכול כבר נאמר: זה פונקציה של כישרונות ייחודים, מצב סוציו-אקונומי, השפעות חברתיות וכל מטען שהוא שמגיע מהבית. אלא שמחקר חדש חושף השפעה מהותית נוספת, ולמרבה ההפתעה היא קשורה למה שהילדים שלנו מכניסים לפה.
המרכז לבקרת מחלות ומניעתן של ארצות הברית (CDC) בדק את הקשר בין מצוינות לבין תזונה בריאה בקרב תלמידי תיכון. מבין כל תלמידי התיכון בארצות הברית, נמצא ש-68% מהתלמידים המצטיינים (ציוני A ומעלה) אוכלים ירקות לפחות פעם אחת ביום, צורכים מוצרי חלב על בסיס קבוע ושותים מיצים 100% טבעיים. לעומתם, התלמידים בעלי ציוני D ומטה (60 ומטה), לא אוכלים ברובם ירקות אפילו פעם אחת ביום, וכן כמות הסודה והמשקאות המוגזים שהם צורכים גבוהה בהרבה משל התלמידים המצטיינים.
מפתיע? אולי לא כל כך. מדובר בסוגיה המעסיקה בשנים האחרונות בד בבד הן את המומחים הגדולים והן את הציבור, ובהתאם לסקרנות שסביבה עולות גם התהיות והמודעות.
בחלקו העיקרי של המחקר, מנסה צוות ה-CDC לבחון מה הם השינויים האפקטיביים ביותר שיכולים ההורים לעשות על מנת להעלות את רמת התזונה של ילדיהם באופן ניכר אך ללא מאמץ רב. הארגון אף ניסח רשימת המלצות המופנית לציבור כדי לסייע לו להתוודע לעקרונות חשובים בתחום התזונה הבריאה, מתוך הבנה שהוא זקוק להכוונה. אותה ההבנה אינה ייחודית רק ל CDC ולאמריקאים, מדובר במשהו בקנה מידה עולמי, משהו שנוגע גם לישראלים, או ליתר דיוק – על אחת כמה וכמה לישראלים.
בישראל, הממוקמת במקום הראשון בהשמנה אצל ילדים באירופה ובמקום השני בעולם, נושא ההכוונה בתחום התזונה הולך וצובר תאוצה ומתברג גם במערכת החינוך. הרעיון הוא פשוט: לחנך את הילדים עוד מגיל קטן להרגלים נכונים שילוו אותם בכל המשך דרכם. בריאות צריכה להיות בראש סדר העדיפויות של משרד החינוך, לא פחות ממתמטיקה, אנגלית או תנ”ך. הרי הילדים האלה יהפכו לעול כלכלי בעתיד למדינה. לכן עדיף להשקיע מעט עכשיו מאשר הרבה לאורך שנים. לדעתי, כל הורה חייב להבין את חשיבות הנושא ולסייע במאבק לשינוי המצב העגום.
אז ממה כדאי להימנע?
האוכל האהוב ביותר על הילדים שלנו: צ’יפס, בורקסים, קרואסונים, ג’חנון, שניצל, עוגות שוקולד תעשייתיות ועוד מכיל בחובו שומן טראנס. הילדים שלנו צורכים מזון זה על בסיס יומי. הם נהנים מהאוכל ואנחנו מרוצים מזה שהם אוכלים (שלא יישארו רעבים חס וחלילה), אבל למעשה הם מזיקים לגוף שלהם שוב ושוב וההשפעות שלו על הגוף שלנו הן הרסניות: העלאת רמת הכולסטרול הרע בדם והורדת רמת הכולסטרול הטוב בדם – מה שמגביר את הסיכויים למחלות לב, קרישי דם ושבץ מוחי.
ומה כדאי לאמץ?
1. לצרוך יותר אוכל ביתי (ולא מתועש). כך יודעים בבירור מה מכילה המנה שהילד אוכל.
2. להשתדל לבשל או לאפות מזון במקום לטגן.
3. להשתמש בשמן קוקוס ושמן זית, אם בכל זאת רוצים לטגן קלות (בצל, פלפלים וכדו’).
4. לזנוח את הפתרון הקל שכולל סנדוויצ’ים עם מאכלים מעובדים, כמו גבינה צהובה ונקניקים, ולהחליפם בממרחים טבעיים כמו אבוקדו, טופו וטחינה וחומוס ביתיים.
5. לבחור בשתייה בריאה. מים הם תמיד האלטרנטיבה המומלצת והבריאה ביותר, אבל גם לשתייה ממותקת יש אלטרנטיבות בריאות יותר ומתוקות לא פחות. משקה מומלץ במיוחד הוא לימונדה סחוטה מלימונים טריים שעשירים בוויטמין סי ומגנזיום. גם מיצים ושייקים מפרות אחרים יספקו לילדים הרבה ויטמינים חיוניים.
6. להילחם בנשנושים. מאחר שכמעט בלתי אפשרי לגרום לילדים לוותר לחלוטין על חטיף בין הארוחות, עדיף לדאוג בעצמנו לכמה אלטרנטיבות בריאות וטעימות. אם נכין את הנשנושים האלו בעצמנו נוכל לפקח על כמויות הסוכר, המלח והשומן, ולהשתמש ברכיבים מזינים הרבה יותר.
7. להגדיל את מגוון המזון בבית תוך חשיפה מתמדת לעוד ועוד פריטי מזון. אולי הילד לא חובב תפוחים, אבל יש סיכוי לא מבוטל שלאגס/ משמש/ שזיף/ אפרסק/ תפוז/ בננה או אפרסמון הוא דווקא יוכל להתחבר. הרחיבו באופן מתמיד את המאגר התזונתי העומד לרשות הילדים והמשיכו להציע להם שוב ושוב להתנסות בדברים חדשים, גם אם כבר סירבו מספר פעמים בעבר. הקפידו כמובן לעשות זאת בצורה נעימה שאינה כופה על הילד והראו לו שאתם הראשונים לעשות את השינוי. לפעמים רק בניסיון ה-20 יקרה משהו, אך הוא יהיה שווה את כל מה שקדם לו.
8. בשלו במשותף. שתפו את הילדים בהכנת המזון, תופתעו לגלות שזהו אחד הפתרונות האפקטיביים ביותר. כשהילד אחראי למזון שמוגש, הוא ירצה לטעום ממנו. ככל שתהיה לו יד חופשית יותר (כמובן תוך שמירה על האלמנט הבריאותי) הוא ירגיש יותר מחויב אליו. השתמשו בפלטפורמה הזו כדי לבשל יחד מאכלים בריאים תוך שילוב הסברים קלילים על חשיבותם או השפעתם השלילית של מרכיבים שונים. כמו כן, לבישול הבריא יש אפקט בשימור ההרגלים הבריאים לאורך זמן ולא כאירוע חד פעמי. הילדים מסופקים, לכם תהיה הקלה בנטל הבישול וכולנו מקבלים גם מנת בריאות על הדרך. כולנו מרוויחים מכך. מחקרים מראים שילדים שלמדו איך לגדל או להכין את האוכל שלהם, יאכלו הרבה יותר פרות וירקות, ויהיו בעלי סיכוי נמוך יותר להשמנת יתר בעתיד. כך שגם תרוויחו איתם זמן איכות וגם תוכלו לתת להם כלים שימנעו מהם לצבור משקל עודף.
הכותבת היא מחברת תוכנית הלימודים לחינוך תזונתי “אוכלים בריא -דרך החושים” בעבור משרד החינוך
