אחד מכל חמישה ילדים נפגע מהתעללות מינית במהלך חייו. כיצד מזהים אם הילד נפגע? מה עושים במקרה כזה? מדריך להורים להתמודדות עם המצב.
תופעת ההתעללות בילדים הפכה בשנים האחרונות למגיפה של ממש. מחקרים ארוכי טווח מהשנים האחרונות מצביעים על היקף תופעה עצום ומטריד של התעללות בילדים, כאשר אחד מכל חמישה ילדים נפגע מהתעללות במהלך חייו. מנתונים שפורסמו בשנתון של המועצה לשלום הילד עולה כי נכון לשנת 2016, קרוב לחצי מיליון ילדים מוכרים לשירותי הרווחה, מתוכם כ-367,000 מוגדרים ילדים בסיכון. עוד עולה מהנתונים כי כ- 44,000 דיווחים על קטינים הופנו לטיפולים של עובדים סוציאליים לחוק הנוער, וכי כ- 18,000 תיקים נפתחו במשטרה בגין עבירות נגד קטינים במשפחה ומחוצה לה.
במצב זה נוצר צורך הכרחי לשנות ולעצב את סדר העדיפויות החברתי והמדיני במטרה להגביר את המאמצים בתחום המניעה ולהביא לצמצום התופעה. מיזם מהל”ב (מניעת התעללות בילדים) בשיתוף המועצה לשלום הילד ומכון חרוב, יוצא במסע הסברה שני כחלק מפרויקט רחב היקף שמטרתו להעלות את המודעות לתופעת ההתעללות בילדים, להפחית את היקף התופעה ולשפר את ההתמודדות המערכתית בתחום זה.
מהי פגיעה מינית בילדים?
פגיעה מינית עלולה לקרות לכל ילד וילדה, בכל הגילאים, בכל מקום. ילדים, לרוב, לא ימהרו לספר על פגיעה מינית בהם. זאת בעיקר בשל בלבול, חוסר הבנה של הסיטואציה, הבטחה לשמירת הסוד תחת איום או פיתוי ותחושת אשמה ובושה. בנוסף, ילדים עשויים לחשוש שלא יאמינו להם או שיאשימו אותם בפגיעה שהם עצמם חוו ולכן לא ידווחו עליה. פגיעה מינית היא לא רק אונס, אלא כל הקשר מיני כמו איום מילולי, חשיפת אברי מין, הפשטה, הצצה, ליטוף, מגע פיסי וחדירה. ברוב המקרים הפגיעה המינית איננה מלווה בהפעלת כוח כנגד הילד, שכן תמימותו וחולשתו, כמו גם סמכותו של המבוגר, מאפשרים לו לפגוע בילד תוך שהוא מסתפק בפיתויים שונים או באיומים מבלי שיצטרך להפעיל כוח. מרבית הפוגעים מינית הם גברים, אך גם נשים פוגעות מינית בילדים. פגיעה מינית בילד יכולה להיעשות על ידי אדם זר לחלוטין, אך לרוב היא מבוצעת על ידי מישהו המוכר לילד. במקרה כזה יש סיכוי שהפגיעה לא היתה חד פעמית, אלא מתמשכת וחוזרת.
סימנים מחשידים על כך שהילד חווה פגיעה מינית, גם מבלי שהילד דיבר על כך:
לרוב, כשילד נפגע, תופיע סדרה של סימפטומים. חשוב לבחון אותם בהתייחס לגיל הילד, אופיו ודפוסי התנהגותו בעבר
# שינויים משמעותיים בהרגלי השינה – התעוררות מוקדמת, סיוטי לילה, נדודי שינה או לחילופין שינה מוגברת.
# הפרעות בהרגלי האכילה – אובדן תיאבון או תיאבון מוגבר.
#התעוררות של בעיות בלימודים – בעיות אלו יכולות להיות בעיות משמעת, ירידה בציונים, חוסר ריכוז, איחורים והיעדרויות.
#שינויים בקשרים עם אנשים – התבודדות מוגברת, ניתוק קשרים, הימנעות מפעילות חברתית או פחד להישאר לבד עם אדם מסוים.
#שינויי התנהגות דוגמת עצבנות, אדישות, הסתגרות, התנהגות מינית או ידע מיני שאינם תואמים את הגיל.
#שינויים במצב ההיגייני בריאותי – תלונות על כאבים, שינויים בלבוש, הזנחה בהיגיינה אישית, גירוי או פציעות באברי מין, דלקות בדרכי השתן, הפרשות לא רגילות
כיצד מתמודדים עם פגיעה מינית?
בקרב ילדים קשה מאוד להבחין בין מצב רוח חולף לבין מצוקה אמיתית ועל כן חשוב מאוד שלא להיבהל אלא לבחון בצורה שקולה את הדברים. במידה ואינכם בטוחים היוועצו עם איש מקצוע כאשר הדבר יעשה בשלב הראשוני ללא הילד. רק כשאתם בטוחים שילדכם נפגע פעלו בהתאם, ללא בהלה מיותרת שכן התגובה הראשונית שלכם משפיעה מאוד על הילד. לכן, חשוב מאוד, קודם כל, להרגיע את הילד ולהקשיב לו בסבלנות, אריכות ובשקט. כמו כן, רצוי לעודד אותו לספר ולהתייחס לרגשותיו אך לא ללחוץ ולהכביד עליו בשאלות. חשוב לציין כי במהלך השיחה אין להאשים את הילד במה שקרה ובוודאי שלא להטיל עליו את האחריות לכך. חשוב לתת לו תחושה של אמון בדבריו ותמיכה בו.
בנוסף לכך, חשוב שלא תחקרו את ילדכם. השאירו זאת לאנשי המקצוע. תחקור שלכם עשוי להשפיע על החקירה. במקביל, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע טיפולי בעל ניסיון בתחום, בכדי לסייע לילד להתמודד עם ההשלכות הרגשיות, ההתנהגותיות והנפשיות של הפגיעה. חשוב לדעת שהחל משנת 2008, כל ילד שנפגע מעבירת מין, זכאי לקבל מימון לטיפול פסיכולוגי – נפשי. המימון נעשה באמצעות הלשכות לשירותים חברתיים.
והכי חשוב – להתלונן ולא להסתיר! ללא הגשת תלונה במשטרה יימנע מהילד הסיוע שהוא זקוק לו, לא תהיה חקירה ולא יהיה סיכוי לתפוס את הפוגע ולמנוע ממנו לפגוע בקורבנות נוספים. הגשת תלונה מבהירה לילד שאתם תומכים בו ותלמד אותו שהחברה ואתם מגנים עליו ואוסרים לפגוע בו.
מוקדי הסיוע אליהם ניתן לפנות למידע וסיוע ראשוני:
118 מוקד רווחה
02-6780606 המועצה לשלום הילד
6935* אל”י, האגודה להגנת הילד
הכותבת היא מנהלת פניות הציבור במועצה לשלום הילד.
