fbpx

משפחה מרובת הורים

new-family-shutterstock

 

משפחה חדשה: מה חש ילד הגדל עם שלושה או ארבעה הורים, חלקם ביולוגיים וחלקם לא?, מה חש נער המבקש להביע את צרכיו העצמיים והעצמאיים, אך יודע שגם אם יגיע להסכמה עם אחד מההורים ישנו סיכוי סביר ששלושת ההורים האחרים יחשבו או ירגישו אחרת? סיפורו של נער מתבגר עם כמה הורים

 
הפעם הם הגיעו ביחד עם ה”ילד”. ילד?

גל (שם בדוי), בן 12, גבוה ממני בראש לפחות, עם כף יד ענקית המוגשת לי בלחיצה חזקה ואיתנה. ניכר כי קולו כבר התחיל להשתנות ולהתעבות, והוא נער ממש. הייתה זו הפעם הראשונה שגם הילד הגיע אליי כדי שאוכל לשמוע את קולו ודעתו, וזאת לאחר שלוש פגישות ייעוץ שבהן השתתפו ההורים בלבד.

מיד כאשר התיישבנו כולנו בחדר העבודה שלי, הוארתי בתובנה הבאה: ילדים במשפחה חדשה שבה ההורים מתחברים למען הורות משותפת, הם לרוב ילדים החיים במשפחה “מרובת הורים”. הסיטואציה הזו שבה יושבים שלושה הורים, לעתים ארבעה הורים, לצד ילד אחד, יכולה להיות מדהימה, עוטפת, מכילה, אוהבת ומחזיקה. אולם באותה מידה היא יכולה להיות מלחיצה, עמוסת ציפיות, ביקורתית ומאיימת.

יהיו אשר יגידו – “מה ההבדל? הרי גם במשפחה ‘קלאסית’ של שני הורים וילד יכולה להיות אווירה נהדרת לעומת אווירה ביקורתית ומלחיצה. נכון בהחלט, ויחד עם זאת הפעם אני רוצה להציב במרכז תשומת הלב שלנו את אותם ילדים במשפחות החדשות, ובעיקר את המתבגרים שביניהם. מה מייחד את התקשורת שלהם עם ההורים, ואיך ניתן להקל עליהם?

יחסים עם המתבגר – מורכב כפול ארבע

“משפחה חדשה” הוא מונח המסייע לאנשי מקצוע לייחד את אותן משפחות שאינן ‘המשפחה הקלסית’ – זו הכוללת זוג הורים ממינים מנוגדים המגדלים את ילדיהם הביולוגיים במשק בית משותף. ישנן משפחות של הורה יחידני, משפחות של זוג הורים חד-מיניים, משפחות מורכבות הכוללות פרק ב’ משפחתי עם ילדים מנישואים ראשונים ושניים, ומשפחות של הורות משותפת. במקרים של משפחות חדשות שנוצרו למען הורות משותפת, ישנם על פי רוב שני הורים ביולוגיים החיים בקשר זוגי עם בני ובנות זוג אחרים. יוצא אפוא שכל אותם מבוגרים הופכים הורים משמעותיים ופעילים בעבור אותם ילדים.

מה חש ילד הגדל עם שלושה או ארבעה הורים, חלקם ביולוגיים וחלקם לא?; מה חש ילד שכל אחד מהוריו מעוניין בטוב ביותר בעבורו – אבל הם לא תמימי דעים לגבי הדרך?; מה חש ילד שכל אחד מהוריו מביא איתו להורות סל שונה של ערכים, של מסורות, של טקסים ומנהגים, וחולם שהילד שלו ייקח ויספוג את כל הטוב הזה?; מה חש ילד מרובה סבים וסבות שרוצים כל כך לבלות עמו ולהעניק לו את המרב?; מה חש ילד המודע לדעות השונות של הוריו ומרגיש עד כמה קשה להם להגיע להחלטה מרובעת?; מה חש נער שרק מתחיל את תהליך הנפרדות מהוריו, מבקש להביע את צרכיו העצמיים והעצמאיים, ויודע שגם אם יגיע להסכמה עם אחד מההורים ישנו סיכוי ששלושת ההורים האחרים יחשבו או ירגישו אחרת?

במשפחות ‘מרובות הורים’ צפות ועולות דילמות הוריות שכיחות, אולם אליהן מתווספות כאמור דילמות אשר ייחודיות להורות משותפת. גיל ההתבגרות של הילדים מפגיש את ההורים עם תופעות והתנהגויות חדשות, שלא תמיד מובנות ולעתים מבהילות. איך מתמודדים עמן בסיטואציה המורכבת של משפחה חדשה?

המנחה הטוב ביותר של ההורה

המשימה הראשונה שתרגלתי יחד עם גל והוריו (הרבים) בפגישתנו המשותפת היא הקשבה ללא תגובה, ללא השמעת דעה אחרת, ללא שימוש בביטוי “כן, אבל…”, ללא העברת הפוקוס מבקשותיו של הילד לרציונל של ההורים. זוהי משימה קטנה, אך לגמרי לא פשוטה.

מדהים היה לראות כיצד אותו נער צעיר ומקסים ידע להנחות במדויק את ארבעת הוריו ולהגדיר באופן מפורט לאילו הורים הוא זקוק: הוא דיבר על צרכיו החברתיים, על היחס לבית הספר ולמשימות הלימודיות כמשניות לעומת משימות תנועת הנוער שאליה הוא שייך ובה הוא רוצה להדריך בעתיד. הוא תיאר את “הישיבה הסתמית” עם חברים בחוץ עד לשעות הערב המאוחרות (דבר שעורר לא מעט ויכוחים עם הוריו) כאחד הדברים המשמעותיים ביותר במציאת תחושת השייכות החברתית שלו. הוא דיבר על כך שהוריו השונים עסוקים מדי בוויכוחים בינם לבין עצמם על מי צודק יותר ומי יחליט, במקום להקשיב לו ולצרכיו ולתת מענה לצרכים שלו בתקופת ההתבגרות. הוא הביע התחשבות רבה גם ברצון ההורים, והוא מודע לחששות שלהם ולדאגתם לבטיחותו הפיזית והרגשית.

לעתים קרובות אני נרגשת לאחר פגישות עם הורים וילדים, משום שאני חשה שהמפגש מהווה בעבורם פריצת דרך לפישוט מצבים מורכבים ולשיפורם. אולם הפעם יותר מתמיד חשתי עד כמה הילדים מנחים אותנו באופן הטוב ביותר, ומספקים לנו מענה לשאלה: “איזה הורים הילד שלנו צריך?”; כל שעלינו לעשות, בין אם אנחנו משפחה יחידנית, קלאסית או מרובת הורים, הוא להקשיב לילדים ולנסות למצוא בעזרתם את הדרך.

וכך ישבנו בחדר, חמישה מבוגרים (ארבעה הורים ואני), והקשבנו לילד מתבגר שיודע להגדיר את צרכיו ולהנחות את ההורים באופן מדויק ומרשים. כשהוא סיים לדבר, נוצרה דממה. השקט היה סימן ברור להסכמה, להבנה ולהכרה של כולנו ביכולות המדהימות שלו.

הכותבת היא מנחת קבוצות הורים ויועצת משפחתית מוסמכת מטעם מכון אדלר, מכון מעגלים ומשרד החינוך

על השתלבותם של מתבגרים במשפחות אומנה

טייק טו: סדרת כתבות על המשפחה החדשה 

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.