מאת דליה אלוני.
שייך לקטגוריית בצפר, חינוך

המרוץ לסיום לימודי התיכון והשגת תעודת הבגרות נמצא בימים אלה בשיאו, אולם ישנם תלמידים המתקשים לאסוף כוחות אחרונים ולתת את ה”פּוּש” האחרון והחשוב כל כך שיובילם לנקודת הגמר. חלק א’: מה יכול לגרום להם לייאוש ולחוסר מוטיבציה דווקא בשלב הקריטי?

עבור השמיניסטים, השבועות הקרובים הם הישורת האחרונה שאמורה להביאם ליעד המיוחל, למענו עמלו לא מעט: סיום 12 שנות לימוד ותעודת בגרות מלאה! אבל דווקא עכשיו, כשהסוף המתוק נמצא במרחק חודשים ספורים מהם, אנו נתקלים בבני נוער רבים שמאבדים את הסבלנות, שנוטים להתייאש, מתקשים לאסוף את עצמם, נעדרים משיעורי חזרה ומתרגולים, לא מתכוננים כראוי למבחני המתכונת (מגנים), ואפילו שוקלים ‘להרים ידיים’ ולא לגשת לבגרות או שתיים. חלק מהם מנחמים את עצמם במחשבה ש”זה לא כזה נורא”, למורת רוחם של ההורים.

הדינאמיות של המוטיבציה

כדי להבין מה קורה לאותם מתבגרים שמאבדים את המוטיבציה רגע לפני הבגרויות, צריך להבין היטב את משמעות המושג “מוטיבציה”. למעשה, מושג זה מתאר ומסביר תהליכים המניעים את האדם להתנהג באופן מסוים. כל התנהגות שניתן לבחור אם לעשות או לא, שניתן לשלוט בה ולכוונה למטרה מסוימת ולבחור אמצעים להפעלתה – ניתן גם לייחס לה מוטיבציה, כלומר מניע.

למוטיבציה שלושה ממדים:
כיוון: המוטיבציה מכוונת למטרה מסוימת, כמו להצליח במבחן או לרדת במשקל.
עוצמה: רמת ההשקעה שאדם משקיע בפעילות מסוימת. יש ילדים שיש להם מוטיבציה גבוהה ללימודים וישבו בבית במהלך כל חופשת פסח כדי לתרגל עוד ועוד תרגילים, לערוך סיכומים ולשנן. מולם ישנם בעלי מוטיבציה ללימודים ולהצלחה בבגרות, שבאה לידי ביטוי אצלם רק בחזרה אחת על החומר – יום לפני הבחינה.
איכות: רמת המעורבות בפעילות. האם תלמיד לומד ברמה משמעותית ומעמיקה כדי להשיג 100, או ברמה שטחית, רק כדי “לעבור”.

כמו כן, המוטיבציה היא דבר דינאמי, עם עליות וירידות. יש הרבה ילדים שיש להם מוטיבציה להצליח ורוצים מאוד להשיג ציונים טובים בבגרויות, ועם זאת מוצאים את עצמם מיואשים ועייפים לקראת הסוף. ביניהם ישנם גם תלמידים מצטיינים, שעשו מאמצים רבים לאורך השנים, ובעיקר בשנה האחרונה ללימודים, ובכל זאת התעייפו.

מוטיבציה חיצונית ומוטיבציה פנימית

כדי להבין מדוע ישנם ילדים בעלי מוטיבציה גבוהה יותר או פחות ללימודים, צריך להבין מה מניע אותם ללמוד. לאורך השנים נערכו מחקרים רבים על מוטיבציה בכלל ובקרב תלמידים בפרט, ונמצא כי המוטיבציה היא תוצאה של מאפיינים באישיות, אך גם תלויה במצב.
ישנם כמה כוחות העשויים להניע אדם להשקיע מאמצים בפעולה. חלק מהתלמידים מוּנעים מהצורך בהישגיות – אלה הם התלמידים התחרותיים והשאפתנים; יש המוּנעים מסקרנות ולמעשה לומדים כי הם זקוקים למידע חדש ונהנים לחקור; יש המוּנעים מהצורך להשתייך ולהיות חלק מקבוצה, ובאים לבית הספר ‘בשביל החברה’; יש המוּנעים מהצורך באוטונומיה, כלומר כשתלמיד רוצה לבחור את דרכו, סומך על עצמו ושואף להרגיש שהוא מצליח בזכות עצמו; יש הלומדים מכיוון שמובטחים להם חיזוקים חיצוניים, כמו פרסים, או שלחילופין מאיימים עליהם בעונשים; ויש גם כאלה שלומדים רק כדי לא לאכזב את ההורים.
התלמידים שמוּנעים מתוך מוטיבציה פנימית, כלומר מתוך צורך באוטונומיה, בצמיחה אישית ובמסוגלות עצמית, או מתוך הנאה – הם אלה שיתמידו בעשייה גם אם יתקלו בקשיים. לעומתם, תלמידים המוּנעים ממוטיבציה חיצונית או על מנת לרצות אחרים, יתקשו לגלות מוטיבציה לאורך זמן. בכל מקרה, אם ילד מפסיק ללמוד לבגרויות בנקודת זמן מסוימת, לא נכון להגיד שהוא “חסר מוטיבציה”, אלא שהתעוררה בו מוטיבציה להפסיק ללמוד. בהחלט ייתכן שנראה אצלו מוטיבציה גבוהה מאד לבלות עם חברים, ללכת לים, או פשוט ‘לא לעשות כלום’.

הכותבת היא פסיכולוגית חינוכית, מומחית באבחון וטיפול בילדים ובני נוער
www.daliakids.com


לחלק ב’ של המאמר: איך ההורים וצוות בית הספר יכולים להחזיר לילד את המוטיבציה ללמוד, לקראת הבגרויות