מאת נירית צוק.
שייך לקטגוריית אקטואליה

הנפגעים העיקריים מהריבים המתוקשרים הם בני הנוער, שסופגים מציאות אלימה וגזענית

אין ספק שבימים האחרונים המדינה סוערת: גידי גוב מתנצל על ביטויי הגזענות, יהונתן גפן מוחרם, אביב גפן מאשים והאוהדים של הפועל ירושלים משתוללים. אבל לצערנו הנושא הזה אינו חדש. כבר זמן רב שאנחנו חיים במציאות שבה אמירות שנאה וטינה כנגד האחר הפכו לשגורות בשיח הציבורי, ונדמה שאנחנו חווים הסלמה בנושא וחיים תחת גל הסתה וגזענות שרק הולך וצובר תאוצה.

תחת המציאות הזאת גדלים כיום הילדים ובני הנוער בישראל, ואין ספק שהם מושפעים מהאווירה רוויית השנאה ומהאלימות והגזענות שמציפים אותנו. הם עדים לאמירות ולביטויים גזעניים שמגיעים אליהם מכל עבר: הם רואים את העדויות הקשות למעשים האלימים, הם שומעים בדיחות גזעניות של בדרן זה או אחר, או נחשפים לאלימות כשהם שומעים מרואיינים שצורחים זה על זה ברדיו, ובאינטרנט וברשתות החברתיות נכתבות בקלות מפחידה מילים שפעם אפילו לא הינו מעיזים להעלות על דל שפתינו. המצב הזה טומן בחובו מתכון לאסון.

במשרד החינוך ובמשרד המשפטים מנסים כיום להתמודד עם התופעה בדרכים שונות, כגון: העלאת קמפיין לעידוד המודעות בנושא, פתיחת קו טלפוני והרצאות לתלמידים, אך ייקח זמן עד שאלו יתפסו תאוצה, ישפיעו על בני הנוער ויקטינו את התופעה (שלא לדבר על למגר אותה לחלוטין). לעומת זאת, האינטרנט והרשתות החברתיות נעות בקצב מהיר מאוד. שם צצים כפטריות אחר הגשם טוקבקים נוטפי ארס ושנאה, ונפתחות קבוצות שמדגישות שנאה וחושפות את המשתתפים בהם לתמונות קשות והערות גזעניות.

בני הנוער גם ככה נמצאים בגיל ההתבגרות, שבו הכל הופך לקיצוני יותר. גיל המאופיין בראיה חד צדדית, פחות רחבה ומאוזנת וברגשות סוערים. לכן הם גם נוחים להשפעה, ובעיקר כאשר מדובר בהשפעה קיצונית. במצב הקיים כיום, ניתן לומר כי חלקם עדיין לא מבינים מדוע הגזענות שלילית כל כך, ורובם הגדול כלל אינו מבין שכאשר הוא מסמן לייק בקבוצה שמסיתה כנגד האחר- הוא משפיע. בקצב הזה, אם לא נבין את חומרת המצב שבו אנו נמצאים, מהר מאד מגמת הגזענות, האלימות וההסתה תלך ותתפוס תאוצה. בשלב הראשון היא תבוא לידי ביטוי בתופעה המכונה “בריונות ברשת”, הכוללת פתיחת קבוצות הסתה כנגד זה או כנגד אחר – וזה בדיוק מה שקורה היום. בשלב השני, האלימות הזאת תתפרץ גם לרחובות.

אין ספק כי בתכנית הלאומית הקיימת כיום בנושא הסתה וגזענות, דרושה התערבות ופעילות מאסיבית יותר של הורים. מערכת החינוך צריכה להבין שההורים הם כוח עזר משמעותי, ויש בהם רבים שרוצים להיות מעורבים, וכדאי למנף רצון זה כל עוד הוא קיים. תכנית כזאת אמורה לשלב גם את ההורים, כך שגם הם ישמעו הרצאות בנושאי הגזענות ופיקוח הורי ברשת, וילמדו כיצד אפשר להגן על ילדינו (ככל שניתן כמובן).

עד שזה יקרה, כדאי שאנחנו ההורים נתעורר ונלחם על הערכים שאנו מאמינים בהם. כדאי שנבין שמתנהלת פה מלחמה של ממש – מלחמה מול הגזענות – וכדאי שנפעל מבלי לחכות. כדאי שנדבר עם ילדינו על גזענות ונסביר להם מהי גזענות תוך מתן דוגמאות אקטואליות, ואלו לצערנו קיימות היום בשפע. כדאי שנסביר לילדים שלנו מה ההשלכות לכך שהם מסמנים לייק לבדיחות גזעניות או מצטרפים לקבוצה ששונאת מגזר זה או אחר.

זהו המקום גם לדבר עימם על “בריונות ברשת”, ותתפלאו כמה סיפורים אתם יכולים לשמוע מהם בנושא. כאלו שבכלל לא דמיינתם שהם מכירים. מעבר לכך, ואולי הדבר הכי חשוב, כדאי שניתן לילדינו דוגמה אישית. כי ברגע שבו אנחנו בעצמנו מסננים מדי פעם משפטים גזעניים, או מצטרפים לקבוצה ששונאת מישהו, כל מה שנסביר לילד לאחר מכן כבר לא ישנה. זה מה שהוא רואה ושומע – וזה מה שהוא יספוג ויפנים.

האם זה באמת מה שאנחנו רוצים שהילדים שלנו יפנימו? האם כל הדיבורים על דמוקרטיה, על “שבת אחים גם יחד”, על סולידריות, ומשפטים מרכזיים ביהדות כמו “ואהבת לרעך כמוך”, היו לשווא? האם אנחנו באמת רוצים לפתח את הכיוון של אלימות, שנאת האחר וראייה צרה וקיצונית? הגיע הזמן שניקח אחריות אישית, ונלמד גם את ילדינו לקחת אחריות.

הכותבת היא עורכת ומנכ”לית ‘עשר פלוס’

כלים פשוטיםשיעזרו לחנך את הבנים שלנו להאמין בשוויון בין המינים

אחד מכל חמישה נערים חשב מחשבות אובדניות. כיצד ניתן למנוע זאת?

איך אפשר להילחם בתופעה של הפצת תמונות אינטימיות של קטינים ברשת?