שייך לקטגוריית הורים שואלים

ADD or personality. shutterstock

 

אמא מותשת: “בני עצבני ומתקשה לנהל את זמנו, מה עושים?”

בני כמעט בן 12, ונראה כי יש לו את רוב התסמינים של הפרעת קשב. הוא מתקשה להשלים משימות, מאבד ריכוז לעתים קרובות, ונע בין חולמנות וקושי אמיתי בניהול זמן לבין צורך בפריקת אנרגיות (משתגע בין ארבעה קירות יותר מדי זמן). יחד עם זאת, הוא יכול להתרכז שעה ארוכה במלאכה שמעניינת אותו – כמו ציור, פיסול, קריאת ספרי פנטזיה או סתם ‘חקירות’ עצמיות. בלימודים זה פשוט תלוי – הוא מסוגל ללמוד רק מה שהוא אוהב. את שאר המקצועות הוא “סוחב” בקושי, ועם הרבה עצבנות.
בגיל צעיר יותר כבר חשבנו שאולי יש לו בעיית קשב, אך כיוון שלא התעוררו בעיות לימודיות הנחנו לעניין. האם לדעתך כדאי לאבחן לפני שהמטלות הלימודיות יתרבו וחלילה יתגלו קשיים? איך אפשר לדעת אם מדובר באופי (חוסר סבלנות ועצבנות) או בעיה נוירולוגית כמו הפרעת קשב. ואולי זו בכלל בעיה בוויסות החושי-רגשי כפי שנאמר לנו בהיותו בן חמש? (בעיה שטופלה ונראה כי התמתנה מאוד)?
בכלל, אשמח לקבל תשובה לשאלות: האם האבחון של הפרעת קשב הוא אבחון ודאי או רק על פי תסמינים, שיכולים להעיד גם על קושי אחר? ומהן דרכי הטיפול האפשרויות בהפרעה?
תודה, אמא מותשת.

מאת: ד”ר דנה עמישר, 17.09.15

הפרעת קשב היא הפרעה רחבה המשתנה בין ילד לילד, ומופיעה אגב גם במבוגרים. התסמינים העיקריים הם קשיי קשב וקושי לסיים משימות, בעיקר מונוטוניות ומשעממות. את כותבת כי ציור או פיסול ואף קריאת ספרי פנטזיה הוא יכול לעשות לאורך זמן, אך אם הוא סובל מהפרעת קשב – גם מה שהוא אוהב הוא עושה ביעילות פחותה.
הפרעת קשב אינה מתחילה ומסתיימת בבית הספר, אלא היא הפרעה של החיים. בחלק מהילדים קיימת היפראקטיביות ובאחרים אימפולסיביות – הגורמות לקשיי איפוק, להתפרצויות ולהתנהגויות שונות המסבכות אותם בכל מסגרת. גם ארגון זמן הוא בעיה קשה בהפרעת קשב, ורבים הילדים הסובלים מההפרעה שמתקשים להיות יעילים. התוצאה של כל אלה היא עצבנות רבה ועימותים עם הסביבה.
את כותבת שלא הופיעו בינתיים בעיות לימודיות, אך כדאי להכיר בכך שאם ילד סובל מקשיי קשב הוא בוודאי משיג פחות ממה שיכול היה להשיג בעזרת טיפול. אם כך, מה עושים? קודם כול מאבחנים! האבחון מתבצע אצל נוירולוג או פסיכיאטר ילדים, שפוגש את ההורים ואת הילד. לפני שאנחנו מחליטים כי ה”עצבנות” היא אופי של ילד, כדאי לאבחן ולראות אם ניתן לפתור (או להפחית במידה ניכרת) את הבעיה. סביר להניח שהחיים אינם פשוטים לעתים – לא בעבורו אבל גם לא בעבורכם. ואם הסיבה לכך היא הפרעת קשב, צריך וחשוב לטפל.
איך מטפלים? מעבר להדרכת הורים שכדאי שתקבלו בהתאם לאבחון (לעתים נחוצה הדרכה מסוימת גם לצוות החינוכי בבית הספר), ישנם מקרים שבהם נחוץ טיפול תרופתי. הטיפולים היעילים הן תרופות מקבוצה הנקראת “סטימולנטים” – תרופות המתחלקות לשתי קבוצות עיקריות, כולן יעילות מאוד: מתילפנידאט (ריטלין, קונצרטה, פוקלין) ואמפתמינים (אדרל וויואנס). התרופות שונות זו מזו בתופעות הלוואי (אינדיבידואליות לכל ילד) ובזמן ההשפעה: ישנן תרופות המשפיעות למשך כארבע שעות (ריטלין), יש המשפיעות למשך שמונה שעות (ריטלין (LA , ואילו אחרות משפיעות למשך עשר שעות (קונצרטה ופוקלין) ואף ל-13 שעות (ויואנס).
היות שההפרעה קיימת כל שעות היום, והשהות היומיומית של הילד בבית הספר היא ארוכה (ולאחר מכן יש גם שיעורי בית, לפעמים גם חוגים המצריכים ריכוז) כדאי לטפל בתרופה שהשפעתה נמשכת עד שעות הערב.
הורים רבים שואלים מה עושים אם הילד חווה קושי בבליעת כדורים, לכן הנה כמה עצות: בריטלין LA ניתן לפזר את הגרגירים על כפית; את הכמוסה של ויואנס ניתן לפתוח ולהמיס את תוכנה במים, מיץ תפוזים או יוגורט. בכל מקרה, חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל.

המשיבה היא פסיכיאטרית מומחית לילדים ונוער; יום המודעות הבינלאומי להפרעת קשב וריכוז מצוין, כמדי שנה, ב-19 בספטמבר (בשבת הקרובה)

 

מכבים מסכים: נחוץ מפגש משפחתי-שבועי עם ילדים מוסחי קשב 

דידקטי, פסיכודידקטי, טובה…מבולבלים? באנו לעשות לכם סדר