אם אתם גרושים עם ילדים והתחלתם קשר רומנטי עם פרטנר במצבכם, יש כמה דברים שכדאי לכם לדעת לפני שאתם קופצים לאיחוד משפחות. פרק ב’ יכול לזמן לכם משפחה רחבה, חמה, מלוכדת ושמחה, אך גם עלול להתמוסס באותה מהירות שבה נוצר. כך תעשו את זה נכון!
הסיפור אמיתי (מלבד השמות). משה וליאורה הכירו לפני חודשים ספורים באמצעות חבר משותף. משה, גרוש פעמיים, בשנים האחרונות היה בעיקר לבד. כלומר, הוא נע בין מערכות יחסים בודדות שלא המריאו לקשר משמעותי. ילדיו גדולים, והוא עצמו אדם אמיד מאוד שאוהב את החיים הטובים – בייחוד את המרחב והחופש שמאפשרים לו לעשות ככל העולה ברוחו (בין היתר – הרבה מאוד ספורט). ליאורה לעומתו היא בעלת קריירה מצליחה באמנות, גרושה ואם לילדים קטנים יחסית, מחוברת יותר לעולם הרוחני, וגם היא – כמו משה – כבר די הרבה זמן לבדה. שניהם יפים, מצליחים, מוקפים במעגלי חברים, ובעיקר משתוקקים לזוגיות טובה ומשמעותית ולתחושת משפחתיות ושייכות.
[fancy_box]
על חדוה נוביץ’
מומחית לפסיכודרמה ארגונית, תרפיסטית בפסיכודרמה – בקבוצות ובפרטני, מטפלת ויועצת זוגית ומשפחתית.
חדוה מפתחת תחום ייחודי של פסיכודרמה ארגונית – תהליכים המאפשרים עבודה קוגניטיבית, מעשית ורגשית בשדה הארגוני (בו מתאפשרת בדרך כלל פחות התבוננות לעומק). התהליכים מאפשרים לימוד ותרגול בכל הקשור לעולם המיומנויות הרכות של העובד והמנהל. לאתר של חדוה
[/fancy_box]
כבר בטלפון הם התאהבו. מהר מאוד הם נפגשו אצלה בבית, והפגישה התארכה עד הבוקר. שניהם הרגישו שקרה להם סוג של נס. שסוף כל סוף הם הכירו מישהו ראוי מבחינת “נתוני הפתיחה” – אדם מסקרן ומושך, שונה ודומה, שהם הצליחו להתחבר אליו באופן מיידי ובכל כך הרבה רמות. מאותו לילה הם כמעט לא נפרדו, ותוך שבוע התוודעו הילדים של שניהם לקשר. עקב כך נכנסו לתמונה המשפחות המורחבות יותר. החברים של שניהם היו שם עוד קודם לכן, כמעט מהרגע הראשון, כשהרבו לצאת עמם לבילויים משותפים. המהירות המואצת שבה פרצו בני הזוג זה לחיי זו, הותירה מאחור את המרחב האישי והפרטי של כל אחד מהם, כמו את אורח חייהם שקדם למפגש. החברים לא הפסיקו לחייך וטפחו לעצמם על השכם על היותם “מאיצי קשר”, וכולם כאחד היו מאושרים מכך ש”סוף סוף הצליח להם”. אז מה דעתכם, האם המתקתקות נטולת הקושי הזו נמשכה כך לנצח?
עיניים פקוחות, קצב מואט, מרחב פרטי
בעידן שבו אנו חיים מגיע שיעור מקרי הגירושים לשיא חדש. באופן טבעי, התוצאה היא אינספור חיבורים של בני זוג ומשפחות בפורמטים שונים ומשונים. פרק ב’, מקובל לקרוא לכך. וכשהפרק הזה נמצא בראשיתו, הנטייה של בני הזוג היא לחשוב שהם הגיעו לנחלה. הנה הם מבינים טוב יותר מי האדם הנכון להם בשלב הזה של חייהם. אבל במוקדם או במאוחר הם גם מבינים שעליהם להתמודד עם מערך שלם וחדש שלא היה קיים כלל בפרק הקודם. המערך הזה כולל את הילדים שלו/ה, הגרוש/ה שלו/ה, המקום האישי של כל אחד מהם בקשר (הרגלים, חברים, תחומי עניין), ובעיקר – החיבור של כל הדבר הגדול והמפוזר הזה למשפחה אחת מלוכדת.
למשה וליאורה מהסיפור שלנו לקח בערך ארבעה חודשים להבין מה בעצם קורה פה. משה התחיל להרגיש קשיים, ושהמחנק והעייפות תופסים יותר ויותר מקום בחייו. “שכחתי מי אני. עשיתי המון ויתורים, וכל מה שהיא רצתה שנעשה – זרמתי איתה. התנתקתי מהעולמות שלי ונבלעתי בה ובעולמות שלה. ובעצם אני כל כך שונה. בבת אחת הרגשתי שאני חייב להחזיר לעצמי את עצמי”. משה התחיל לחזור לישון בביתו וביקש מרחב, ליאורה נלחצה, ומשם קצרה הייתה הדרך עד למערבולת שהובילה לפרידה. ההידרדרות התרחשה בקצב מהיר, ממש כמו החיבור בין השניים, והייתה כרוכה בכאב עמוק לילדים, לחברים ולמשפחה – שכל אחד מהם כבר היה מעורב מדי בקשר המואץ והעוצמתי הזה.
עוד ב”טייק טוּ”: אצל מי הילדים בחג?
אמא שואלת: הבן מגיב בקיצוניות לגירושים, מה לעשות?
הבלוג של קוני פרנסיס: זוגיות רק בשביל סתימות בצנרת?
אין ספק כי הבסיס לכל מערכת יחסים טמון בתקשורת, באמפתיה, בפתיחות, בגמישות וברצון טוב. והרבה. יחד עם זאת, ישנם כמה דגשים המיוחדים לפרק ב’, שאם מקדישים להם תשומת לב יתרה כבר מהרגע הראשון ניתן להפוך את האתגר לחוויה מפתיעה ומעצימה ולהצליח לדלג מעל המוקשים העומדים בדרך. העצות הבאות יעזרו לכם להפוך את הקשר החדש לפרק ב’, ולא לקשר זמני נוסף שיסתיים בגלל חוסר הבנה וניהול קלוקל של מערכת היחסים המיוחדת הזו.
1. בססו את הקשר הזוגי לפני חיבור המשפחות – תקופת הרווקות שמתלווה לגירושים מפרק א’ עשויה להיות גדושה בהיכרויות ובמפגשים. חלק מהם נראים כבני/בנות זוג פוטנציאליים, וזה בהחלט מפתה לזרז את ההיכרות עם הילדים שלו/שלה ושל כולם יחד – בדרך ליצירת משפחה חדשה. אולם זכרו כי הילדים כבר עברו טלטלה אחת בגירושים, ולכן חשוב שתבססו את הקשר ביניכם כבני זוג ותוודאו שהוא אכן חזק מספיק. רק אז צאו לדרך המאתגרת המחברת את שתי המשפחות למשפחה אחת. קחו לכם לפחות כמה שבועות (אם לא חודשים) לעניין הבדיקה הזו (בעיקר אם יש לכם ילדים קטנים).
2. תאמו ציפיות – כל אחד מדמיין לעצמו בראש איך הזוגיות והמשפחתיות החדשה צריכה ‘לעבוד’, אבל בואו נזכור שהתסריטים הם שונים. לכן, רצוי מאוד לעשות תיאום עמדות לגבי הדברים הגדולים והקטנים כאחד. החל מתחביבים ותחומי עניין, דרך אורח חיים וסגנון, ניהול זמנים, הסדרים כלכליים, תורנויות, הסדרי ראייה של כל אחד מההורים וילדיו, וכלה באופן ההתנהלות בבית וברמת החיים. ככל שתדברו על כך יותר ותתאמו ביניכם, כך תעשו פחות ‘השלמות בראש’ ולא תתאכזבו לעתים קרובות. זו גם דרך נהדרת להכיר טוב יותר ולעומק את האדם שאליו בחרתם להתחבר.
תיאום הציפיות הוא כמובן בסיס לשינויים הטבעיים ולהתאמות שיתרחשו בהמשך הדרך. ואין הכוונה לכך שתסכימו על הכול ומיד, אלא שתתבוננו מקרוב ותיקחו בחשבון את הפערים.
3. “שמרו על אש קטנה” – אם הילדים שלכם עדיין צעירים, או מתגוררים עמכם, מהר מאוד יגיע השלב שבו תצטרכו לנמק בפניהם את הסיבות להיעדרויות התכופות שלכם מהבית. בשלב הראשון הקפידו על דיווח מינימלי, בלי להיכנס לפרטים, ובייחוד אם זה הקשר הראשון לאחר הגירושים. בדקו בעדינות אם הילדים שלכם כבר מוכנים למהלך כזה, וזכרו – אתם אולי כבר מוכנים לחוויות מרגשות, אבל סביר להניח שהם עדיין מנסים להתרגל לרעיון ולמשמעות החיים בשני בתים נפרדים. לאחר שווידאתם מוכנות, אמרו בכנות שאתם בודקים את הקשר קודם כול עם עצמכם – ושברגע שזה יתאים תוכלו להכיר להם בהדרגתיות את הפרטנר החדש/ה (Tם הם ירצו כמובן) ולשתף אותם בקשר. זכרו: לא רצוי שילדים להורים גרושים יצטרכו לקבל בן או בת זוג, ולחוות מהם פרידה לאחר תקופה. הם כבר למודי פרידות. מעבר לכך, אם תפעלו באופן מואץ אתם גם עשויים להיתקל בהתנגדות חזקה מצד הילדים בכל הנוגע לקבלת בן/בת הזוג.
אגב, גם אם הילדים שלכם כבר אינם קטנים, מוטב שתשמרו על ‘אש קטנה’ קשרים שרק התחילו. אפשרו לעצמכם תקופת בדיקה משמעותית – בלי לייצר רעשים מיותרים לכם ולקרובים לכם.
4. אל תאפשרו להשתוקקות לקשר לעוור את עיניכם – לעתים, החוויה של ה’לבד’ הופכת להיות קשה מדי כיוון שרובנו ‘מתוכנתים’ ומחונכים להימצא בתוך קשר זוגי. אנחנו כל כך רוצים, והאדם שפגשנו הוא אכן בעל כמה תכונות ואיכויות שמוצאות חן בעינינו מאוד – אבל אנחנו ממהרים להשלים את התמונה בעזרת ‘אפקט ההילה’. כך אנחנו מייחסים לאדם עוד כמה תכונות וצדדים באישיות, שהם קיימים בעיקר ‘בראש שלנו’. מנגד, אנחנו הופכים להיות עיוורים לחלוטין לתכונות שליליות, או כאלה שאינן מתאימות לנו. לאחר תקופה, כשעננת המאוהבות מתפזרת, אנחנו מופתעים לגלות אדם שונה מזה שהתאהבנו בו. כשהפערים גדולים מדי הם כמובן מובילים לפרידה.
5. השאירו לכם מרחב שהוא רק שלכם, אל תוותרו על עצמכם! כל אחד מכם חי עד היום חיים מלאים וגיבש לעצמו תחומי עניין, חברים, הרגלים וסגנון חיים. מובן שהימצאות בתוך קשר זוגי מחייבת אותנו להתגמש, אך יחד עם זאת עלינו להחליט עם עצמנו על מה לא נרצה לוותר (לדוגמה: עיסוק ספורטיבי בשעות הפנאי, מפגש קבוע עם חברים, שעות שינה, תזונה מסוימת, וכו’). בגיל מבוגר קשה עוד יותר לשנות הרגלים, ולכן חשוב שתיקחו בחשבון שיש דברים שתצטרכו לכבד אצל בן/בת הזוג. מעבר לכך, אין דבר בריא ונכון לקשר כמו שמירה על מובחנות ונפרדות גבוהה, לצד אינטימיות וחברות.
