מאת אלה שלומקוביץ.
שייך לקטגוריית ארגז הכלים של אלה
shutterstock_186968336

מריבות בין אחים. צילום: shutterstock

 

תמיד אמרו לנו שקנאה בין אחים היא התנהגות נורמלית ושצריך לתת לילדים להסתדר לבד. אז זהו, שזה לא חייב להיות ככה. גם בין אחים יכולה לשרור מערכת יחסים של קירבה ושיתוף פעולה. הכול תלוי, כמו תמיד, בהורים

 

הם יושבים מולי בקליניקה ואומרים: “לא חשבנו שזה יגיע לשם. בכל תוכניות הטלוויזיה תמיד אמרו שקנאת אחים היא דבר בריא ושאסור להתערב במריבות של אחים. אז לא התערבנו. מי חשב שנגיע למיון בעקבות אלימות אחים?”
הם הגיעו אליי בעקבות תקרית אלימה בין שני האחים – בני חמש עשרה ושבע עשרה – שבה אח אחד הטיח את ראשו של האחר בשיש, ובעקבות כך הם הגיעו למיון.

על אלה שלומקוביץ

לאלה ניסיון של 15 שנה בעבודה עם בני נוער. בתפקידיה האחרונים כמנהלת ההדרכה הארצית בתנועת הצופים וכסמנכ”לית התפעול בעמותת “קו הזינוק”, היא הבינה כי יש צורך בשיטה המציעה להורים כלים פשוטים ויעילים להורות טובה בגיל ההתבגרות. כיום היא מייעצת ומנחה הורים למתבגרים וצוותי חינוך, ברמה הפרטנית ובקבוצה, במטרה להקנות להורים כלים פרקטיים להורות טובה ובונה ולתקשורת פתוחה ומעצימה עם ילדיהם המתבגרים.

לאתר של אלה

 

קנאת אחים היא לא מצב של אין ברירה

במשך שנים הם האמינו (כמו שאמרו להם שוב ושוב) שקנאת אחים היא דבר נורמלי והגיוני ושהדרך היחידה להתמודד איתה היא לא להתערב. בכלל. לתת להם להסתדר. כי ברור שהם יקנאו, הרי גם את היית מקנאה אם בעלך היה מביא הביתה אישה אחרת. ומרוב שהם לא התערבו, הם הגיעו למצב שבו האחים האלה לא מדברים אחד עם השני בכלל, והתקשורת היחידה ביניהם היא אלימות.
תוכניות טלוויזיה, טורים בעיתון ואג’נדה שלמה של הנחיית הורים מסבירים להורים צעירים שקנאת אחים היא ממש חובה. ואנחנו, ההורים, מאמינים באשליה הזו ומעבירים אותה לילדים שלנו, שלומדים שלקנא באחים שלך זה חובה, הגיוני ובלתי נמנע. אבל במקביל, אין דבר שאנחנו רוצים יותר מהרמוניה בין הילדים במשפחה שלנו. התלונות הנפוצות ביותר של הורים שאני עובדת איתם נוגעות לריבים המתישים בין הילדים שלהם.
לתפיסתי, קנאת אחים היא ממש לא מצב של אין ברירה. העולם הפסיכולוגי מתחזק אותה, נשען על תאוריות פרוידאניות לתפיסת המציאות של ילדים (שיש הטוענים שנבעו מאובדן אחיו הצעיר של פרויד בילדותו). אבל במקביל לפרויד, במחקרים אחרים על ילדות (למשל מחקרן של קרמר וקוול, 2005), מצאו החוקרים כי חווית אחאות חיובית היא בסיס קריטי לפיתוח יכולות חברתיות וניהול מערכות יחסים בריאות לאורך חיי האדם.

 

עוד כתבות בנושא:

 

איך מייצרים חוויית אחאות חיובית?

מתפכחים מהתפיסה הטוענת ש”קנאת אחים היא טבעית ובריאה”. יחסים בין אחים, כמו כל מערכת יחסים במשפחה, יכולה להיות מבוססת על שיתוף פעולה ועבודת צוות או על קנאה ותחרות. הבסיס נמצא בהתייחסות שלנו, ההורים, למערכת היחסים הזו. אם נדגיש בפני הילדים כבר בגיל צעיר את הרווחים שיש להם מהיותם אחים ואת השמחה שמערכת היחסים הזו מביאה לחיים שלהם, כמו גם נלמד אותם מיומנויות של שיתוף פעולה לפתרון קונפליקטים ביניהם, אין סיבה שהיחסים ביניהם לא יהיו מושתתים על שיתוף פעולה וחברות.

מלמדים את הילדים למצוא פתרונות אחרים. אי התערבות במריבות בין האחים לא מלמדת את הילדים להסתדר ביניהם. כך הם רק לומדים שיש נושא בחיים שההורים שלהם לא מתמודדים איתו. ושלא תטעו: ויכוח בלתי נגמר עם הילדים על מי התחיל גם לא יעזור להם לבנות יחסים טובים. מה שיעזור להם הוא רכישת כלים למשא ומתן ולמציאת פתרון לקונפליקט ביניהם שהוא win- win עבור שניהם. ואם תלמדו אותם לשאת ולתת לפתרון עם האחים שלהם בתקופת הילדות ובנעורים, אתם מלמדים אותם לפתור סכסוכים עתידיים במערכות היחסים שלהם כמבוגרים בלי “לשבור את הכלים”, להתעקש ולהפעיל כוחניות.