מאת שני נחשון.
שייך לקטגוריית הדרכת הורים, קשב וריכוז

משימה פשוטה של תליית כביסה בחבלים נגררה, כעבור שלושה ימים, לכעסים וצעקות. אמא חושבת שגלי סתם עצלנית, וגלי מנסה להבין למה בכלל כל זה קרה. הפרעת קשב היא לא עצלנות


גלי היא נערה בת 17, יפהפייה, נבונה וחברותית. הכרתי אותה במשך כשנה, וערב אחד היא הגיעה אלי לקליניקה עצובה, דואגת ושואלת. “תגידי, יכול להיות שאני באמת עצלנית כמו שכולם חושבים?”

ביקשתי ממנה לספר לי מה קרה בבית, והנה תמצית הדברים: אמא שלה ביקשה ממנה לתלות כביסה – משימה מותאמת לכל הדעות לנערה בת 17. אולם לאחר שלושה ימים הופתעה אמה לגלות שכשליש מהכביסה נותר רטוב בסל וצבר בינתיים ריח רע וסימני עובש ראשונים. כמובן שהעניין גרר  צעקות ואמירות מכאיבות בנוסח “אי אפשר לסמוך עלייך”, “את עצלנית”, “למה לא אמרת?” וכו’, ותחושת האכזבה ניכרה באוויר.

חייכתי, וביקשתי מגלי לספר לי את הסיפור שוב – כעת מנקודת המבט שלה. “תראי”, היא אמרה, “אמא ביקשה ממני לתלות כביסה ועשיתי זאת. אבל בשלב מסוים נגמר המקום על החבל ולא יכולתי להמשיך, כי לא היה לי איפה לתלות את ההמשך. עצרתי ו…אני לא יודעת מה קרה בהמשך. אבל אחרי שלושה ימים אמא התחילה לצרוח כמו משוגעת, ושוב כמו תמיד היא הייתה כל כך כל כך לא מרוצה ממני. אז מה את אומרת שני, אני באמת עצלנית?”

“ומה את חושבת?”, שאלתי.

“אני כבר לא יודעת”, היא ענתה.

שאלתי אותה אם יש לה כוח להרצאה קצרה על קשיי קשב וריכוז, אז היא שאלה אם יש ברירה ואמרתי לה שאני חוששת שלא.

על שני נחשון

מחנכת ומנחת הורים, מורים, צעירים ובני נוער להתמודדות עם קשיי קשב ודחייה חברתית; עוסקת בהדרכת צוותי חינוך בשילוב ילדים עם קשיי למידה והתנהגות במסגרות “רגילות”; מנחה סדנאות בהתמודדות עם דחייה חברתית ומאמנת נוער וצעירים להתמודדות עם קשיי קשב וריכוז.

בוגרת תואר ראשון במכללות אורנים וגורדון, תואר שני באוניברסיטת חיפה, אימון אישי ל-ADHD  במכללת  ICA והדרכת הורים במכון אדלר.
לאתר של שני

דרושה: עזרה בהנעה

הוצאתי את האבחון שנעשה לגלי והקראתי לה את סעיף מספר 3: “נמצא קושי בתפקודי ניהול  אשר דרושים לצורך התארגנות עם משימות שמורכבות מרצף פעולות”.

בשל קשיי הקשב שלה, גלי מתפקדת כמו מכונית איכותית ומפוארת עם מצבר מקולקל. לעתים יש לדחוף את המכונית או להניע אותה באמצעות “כבלים”, אולם לאחר שהיא מתחילה לנסוע היא מפגינה ביצועים מדהימים (תליית שני-שלישים מהכביסה), עד שמסיבה כלשהי (נגמר המקום) היא נעצרת וזקוקה שוב לעזרה בהנעה. המשימה הפכה להיות רצף של פעולות, והביצועים הטובים של גלי לא יכולים לבוא לידי ביטוי כשמערכת ההתנעה לא עובדת. גלי נזקקה למישהו שיבוא ויניע אותה שוב. היא אמנם תכננה להגיד לאמא שנגמר המקום (פעולה נוספת), אבל אז צצה משימה אחרת והכביסה פרחה מזיכרונה.

טיפ להורים

כשנותנים לילדים עם קשיי קשב משימות, חשוב לוודא שמדובר במשימות פשוטות ולא מורכבות. אם המשימה מורכבת יחסית, ניתן לחלק אותה לכמה שלבים. במקרה הזה, למשל, החלוקה תהיה כזו:

  1. תלי את הכביסה עד שיגמר המקום
  2. את שארית הכביסה תלי על כיסאות במטבח
  3. סמסי לאמא: “המשימה הושלמה”

כן, גם ילדה בת 17 זקוקה להנחיות. אחרת הכביסה פשוט תסריח!

לטור הקודם של שני: רן בוחר מגמה בתיכון

ירוק פלוס: כך תסחבו את המתבגר לפיקניק משפחתי

בלוג: אי אפשר להישאר אדישים לרצח בבאר שבע