הורים נוהרים לאבחונים דידקטיים מתוך רצון לסייע לילדים לשפר הישגים לימודיים ולהקל עליהם בתהליך הלמידה. אבל בואו נזכור שמטרת האבחון אינה רק “לקנות” הארכת זמן. שני נחשון מסבירה את הממצאים האפשריים ומייעצת לנו איך לעזור באמת
איש החינוך יוסי שפרבר מציג את משנתו לשינויים שחייבים להתבצע בגישת המחנכים, כדי שיוכלו להגיע למתבגר החדש (המוצף במידע לא מבוקר, מעוות לעתים) ולגרום לו לשנות את תפיסות עולמו השגויות בנושאי מין ומיניות. למידה דרך סרט קולנוע עכשווי היא רק דוגמה. שר החינוך, לעיונך!
הסערה סביב הפרסומת של שוּש שבה הפעוט מתריס כנגד אמו “את לא מחליטה עלי” עוררה סערה. הורים נבהלו שמא נחדיר בילדינו את מרד הנעורים כבר מגיל צעיר ונכחיד סופית את מה שנותר מהסמכות ההורית שלנו. האמנם? ד”ר שלי גפן מזכירה לנו שנכון שיש תקשורת, אבל יש גם הורים
איך מוציאים נערה ממעגל דיאטות אינסופי שבו היא כלואה מגיל צעיר? איך גורמים לה להפסיק את המלחמה המתמדת באוכל ובעצמה ולהתחיל לחייך? בתהליך הדרגתי למדה טל להפוך את האוכל לחבר ולהשלים עם עצמה ועם גופה. טור חדש של הדיאטנית הקלינית דינה רשמן
כשאנחנו היינו בתיכון, לא היה ספק שהאוניברסיטה היא יעד בפני עצמו ושהתארים יובילו אותנו לביטחון כלכלי ותעסוקתי. הילדים שלנו, לעומת זאת, מקבלים מסר מעורפל ומבלבל על כדאיות הלימודים באקדמיה ועל הקשר הרופף ביניהם לבין הצלחה. אז מה הכי טוב עבור הילדים שלנו?
בגיל ההתבגרות ילדים רבים חווים פגיעה בדימוי העצמי, בייחוד אם הם סובלים מקשיי קשב ו/או למידה. ממה מושפעת ההערכה העצמית של הילד שלנו, ומה אנחנו כהורים יכולים לעשות כדי לחזק אותה ולגרום לו לחוש בעל ערך (ועקב כך גם להתמודד כראוי עם משימות החיים)?
כולם רוצים את הטוב ביותר עבור ילדם. את המורה הכי טובה, את הילדים הכי טובים, את הרמה הכי גבוהה. ואז אנחנו מגלים שבכיתה של הילד יש תלמיד עם הפרעת קשב, ואנחנו נכנסים להיסטריה. שני נחשון מבקשת שנעצור ונראה את הצדדים החיוביים שבדבר, ויש לא מעט!
כשהוא היה קטן, לא עניינו אותו כל השיחות שלכם בענייני היומיום – כל שכן בנושאים כלכליים. לפתע הוא הפך דעתן, ויש לו מה להגיד על כל דבר. מה עושים כשהמתבגר מנסה להשתתף בתהליך קבלת ההחלטות בבית, מתערב לכם במריבות, ואפילו “תופס צד”?
הורים נוהרים לאבחונים דידקטיים מתוך רצון לסייע לילדים לשפר הישגים לימודיים ולהקל עליהם בתהליך הלמידה. אבל בואו נזכור שמטרת האבחון אינה רק “לקנות” הארכת זמן. שני נחשון מסבירה את הממצאים האפשריים ומייעצת לנו איך לעזור באמת
איש החינוך יוסי שפרבר מציג את משנתו לשינויים שחייבים להתבצע בגישת המחנכים, כדי שיוכלו להגיע למתבגר החדש (המוצף במידע לא מבוקר, מעוות לעתים) ולגרום לו לשנות את תפיסות עולמו השגויות בנושאי מין ומיניות. למידה דרך סרט קולנוע עכשווי היא רק דוגמה. שר החינוך, לעיונך!
הסערה סביב הפרסומת של שוּש שבה הפעוט מתריס כנגד אמו “את לא מחליטה עלי” עוררה סערה. הורים נבהלו שמא נחדיר בילדינו את מרד הנעורים כבר מגיל צעיר ונכחיד סופית את מה שנותר מהסמכות ההורית שלנו. האמנם? ד”ר שלי גפן מזכירה לנו שנכון שיש תקשורת, אבל יש גם הורים
איך מוציאים נערה ממעגל דיאטות אינסופי שבו היא כלואה מגיל צעיר? איך גורמים לה להפסיק את המלחמה המתמדת באוכל ובעצמה ולהתחיל לחייך? בתהליך הדרגתי למדה טל להפוך את האוכל לחבר ולהשלים עם עצמה ועם גופה. טור חדש של הדיאטנית הקלינית דינה רשמן
כשאנחנו היינו בתיכון, לא היה ספק שהאוניברסיטה היא יעד בפני עצמו ושהתארים יובילו אותנו לביטחון כלכלי ותעסוקתי. הילדים שלנו, לעומת זאת, מקבלים מסר מעורפל ומבלבל על כדאיות הלימודים באקדמיה ועל הקשר הרופף ביניהם לבין הצלחה. אז מה הכי טוב עבור הילדים שלנו?
בגיל ההתבגרות ילדים רבים חווים פגיעה בדימוי העצמי, בייחוד אם הם סובלים מקשיי קשב ו/או למידה. ממה מושפעת ההערכה העצמית של הילד שלנו, ומה אנחנו כהורים יכולים לעשות כדי לחזק אותה ולגרום לו לחוש בעל ערך (ועקב כך גם להתמודד כראוי עם משימות החיים)?
מדוע לנערות ולנשים רבות כל כך יש יחסים בעייתיים עם אוכל?
כולם רוצים את הטוב ביותר עבור ילדם. את המורה הכי טובה, את הילדים הכי טובים, את הרמה הכי גבוהה. ואז אנחנו מגלים שבכיתה של הילד יש תלמיד עם הפרעת קשב, ואנחנו נכנסים להיסטריה. שני נחשון מבקשת שנעצור ונראה את הצדדים החיוביים שבדבר, ויש לא מעט!
כשהוא היה קטן, לא עניינו אותו כל השיחות שלכם בענייני היומיום – כל שכן בנושאים כלכליים. לפתע הוא הפך דעתן, ויש לו מה להגיד על כל דבר. מה עושים כשהמתבגר מנסה להשתתף בתהליך קבלת ההחלטות בבית, מתערב לכם במריבות, ואפילו “תופס צד”?
מגזין אינטרנט ייחודי עבור הורים למתבגרים, מתחילת גיל ההתבגרות בגיל 9 ועד לגילאי 20+
רשמו בשביל לקראו תוכן אקסקלוסיבי
וחשוב כל שבוע.
