נמאס לה לשמוע שהנוער שותה, ושהיא צריכה לקבל זאת כעובדה. נמאס לה שאומרים לה שהם שותים בגללנו, כי לא ידענו לחנך, ובגלל “תרבות הכלום”, כי לא יוצקים בה שום תוכן. הם צודקים, היא מודה. אבל היא רק רוצה לשקם את האמון בבתה ולהפסיק לדאוג. ומה אתכם?

לכבוד השבועות, המדענית יצאה לחקור את הצבע הלבן

אח שלי אוטיסט: עידן שקרוּקָה (“שכונה”) במונולוג מרגש