נער מחונן מגלם את מצבו המחפיר של הנוער: מקלל ומכפיש, עושה שיימינג לכל מה שזז, ומעורר תגובות הנעות בין גיחוך לזעזוע. האם גם הצעירים שצפו בסרטונים שוב ושוב הבינו את המסר? שלי מסבירה למה אנחנו חייבים לתווך להם גם (ואפילו בעיקר) סאטירה
שידור הראיון ב”צינור לילה” עם הילדה שהותקפה מינית, מעיד על אבדן גבולות במדיה שהופך הרסני יותר ויותר. ככה זה כשילדים משתתפים בחלק ניכר מהפרסומות ותכניות הריאליטי, ולא במידת הרגישות והתמימות הנדרשת. ד”ר שלי גפן קוראת להורים למחות נגד כללי המשחק החדשים
הסערה סביב הפרסומת של שוּש שבה הפעוט מתריס כנגד אמו “את לא מחליטה עלי” עוררה סערה. הורים נבהלו שמא נחדיר בילדינו את מרד הנעורים כבר מגיל צעיר ונכחיד סופית את מה שנותר מהסמכות ההורית שלנו. האמנם? ד”ר שלי גפן מזכירה לנו שנכון שיש תקשורת, אבל יש גם הורים
7 במאי מצוין היום הבינלאומי למאבק בהומופוביה. במציאות הטלוויזיונית והקולנועית של היום, הגדושה בייצוגים חד מיניים, נדמה שאין עוד צורך ביום הזה. האמנם? שלי גפן על התהליך שעברה דמות ההומוסקסואל על המרקע, והאם הורים צריכים להיות מוטרדים מכך
“בית ספר למוזיקה”, “מאסטר-שף ילדים”, “ענתי ונרגעתי”, ועוד. שמתם לב שילדים ומתבגרים תופסים מקום מרכזי במסך הטלוויזיה שלנו כמעט בכל פריים טיים, בתוכניות ובפרסומות? שלי גפן מספרת לנו איך זה קרה, ולמה כהורים עלינו להתייצב להגנת ילדינו בזמן שאנו צופים יחד איתם במפורסמים הצעירים
את השיעור המיני הילדים שלנו מקבלים בעיקר מהמרקע: איך להתלבש, איך “להתחיל”, ובאיזה גיל “לעשות את זה”. לצד המתירנות המינית, מועברים להם מסרים מאיימים, כי “כל שכן יכול להיות פדופיל”. תפקידנו כהורים הוא לתווך להם את הייצוגים המיניים המוקרנים במסכים השונים
שלי גפן, חוקרת תקשורת, הזדעזעה ממקרה ההתאבדות של אמנדה טוד והיא קוראת לכל המתבגרים וההורים לקבל את המסר שמועבר להם: כולנו חשופים בעידן הפייסבוק ולא נוכל לשוב אל ימי התום, ודווקא בגלל זה הקשר הבין דורי חשוב מתמיד
אפשר להצביע על הרבה אשמים בעובדה שילדינו מתבגרים מוקדם יותר ומהר יותר. אבל אין ספק שהמדיה עומדת בראש הרשימה. שלי גפן מנסה לתאר מה היה כאן קודם, מה קורה עכשיו, ואיך שומרים על טיפת התום האחרונה שעוד נותרה בחיי הילדים שלנו. כתבה ראשונה בסדרה
נער מחונן מגלם את מצבו המחפיר של הנוער: מקלל ומכפיש, עושה שיימינג לכל מה שזז, ומעורר תגובות הנעות בין גיחוך לזעזוע. האם גם הצעירים שצפו בסרטונים שוב ושוב הבינו את המסר? שלי מסבירה למה אנחנו חייבים לתווך להם גם (ואפילו בעיקר) סאטירה
שידור הראיון ב”צינור לילה” עם הילדה שהותקפה מינית, מעיד על אבדן גבולות במדיה שהופך הרסני יותר ויותר. ככה זה כשילדים משתתפים בחלק ניכר מהפרסומות ותכניות הריאליטי, ולא במידת הרגישות והתמימות הנדרשת. ד”ר שלי גפן קוראת להורים למחות נגד כללי המשחק החדשים
הסערה סביב הפרסומת של שוּש שבה הפעוט מתריס כנגד אמו “את לא מחליטה עלי” עוררה סערה. הורים נבהלו שמא נחדיר בילדינו את מרד הנעורים כבר מגיל צעיר ונכחיד סופית את מה שנותר מהסמכות ההורית שלנו. האמנם? ד”ר שלי גפן מזכירה לנו שנכון שיש תקשורת, אבל יש גם הורים
7 במאי מצוין היום הבינלאומי למאבק בהומופוביה. במציאות הטלוויזיונית והקולנועית של היום, הגדושה בייצוגים חד מיניים, נדמה שאין עוד צורך ביום הזה. האמנם? שלי גפן על התהליך שעברה דמות ההומוסקסואל על המרקע, והאם הורים צריכים להיות מוטרדים מכך
“בית ספר למוזיקה”, “מאסטר-שף ילדים”, “ענתי ונרגעתי”, ועוד. שמתם לב שילדים ומתבגרים תופסים מקום מרכזי במסך הטלוויזיה שלנו כמעט בכל פריים טיים, בתוכניות ובפרסומות? שלי גפן מספרת לנו איך זה קרה, ולמה כהורים עלינו להתייצב להגנת ילדינו בזמן שאנו צופים יחד איתם במפורסמים הצעירים
את השיעור המיני הילדים שלנו מקבלים בעיקר מהמרקע: איך להתלבש, איך “להתחיל”, ובאיזה גיל “לעשות את זה”. לצד המתירנות המינית, מועברים להם מסרים מאיימים, כי “כל שכן יכול להיות פדופיל”. תפקידנו כהורים הוא לתווך להם את הייצוגים המיניים המוקרנים במסכים השונים
שלי גפן, חוקרת תקשורת, הזדעזעה ממקרה ההתאבדות של אמנדה טוד והיא קוראת לכל המתבגרים וההורים לקבל את המסר שמועבר להם: כולנו חשופים בעידן הפייסבוק ולא נוכל לשוב אל ימי התום, ודווקא בגלל זה הקשר הבין דורי חשוב מתמיד
אפשר להצביע על הרבה אשמים בעובדה שילדינו מתבגרים מוקדם יותר ומהר יותר. אבל אין ספק שהמדיה עומדת בראש הרשימה. שלי גפן מנסה לתאר מה היה כאן קודם, מה קורה עכשיו, ואיך שומרים על טיפת התום האחרונה שעוד נותרה בחיי הילדים שלנו. כתבה ראשונה בסדרה
מגזין אינטרנט ייחודי עבור הורים למתבגרים, מתחילת גיל ההתבגרות בגיל 9 ועד לגילאי 20+
רשמו בשביל לקראו תוכן אקסקלוסיבי
וחשוב כל שבוע.
