fbpx

הרבה אחרי הסרטן

הרבה אחרי הסרטן

כ-80 אחוז מהילדים החולים במחלה ממארת מבריאים באמצעות טיפולים קשים ויעילים, אולם כמחצית מהם סובלים מתופעות לוואי בטווח הארוך. איך משפיעים טיפולים בסרטן ילדות על ההתפתחות המינית, על הפוריות ועל המיניות, ולמה חשוב להישאר במעקב רפואי לאורך שנים?


בישראל מאובחנים מדי שנה מעל 500 מקרים חדשים של מחלת סרטן בילדים, שמתוכם כ-80 אחוז מבריאים בעזרת טיפולים. ההגדרה “שורדים מסרטן ילדות” מתייחסת לילדים, מתבגרים ובוגרים צעירים, החיים ללא מחלה ממארת פעילה מעל חמש שנים מאז שאובחנה אצלם. ואולם, נמצא כי בקרב כמחצית מהאוכלוסייה הזו מופיעים סיבוכים מאוחרים רבים – אפילו עד 25 שנה לאחר שנרפאו ממחלתם – כתוצאה מהטיפולים שחוו בעבר. ההשלכות עלולות לבוא לידי ביטוי בהתפתחות המינית, בפוריות ובמיניות.

הרס תאים וסיבוכים הורמונליים

סוגי סרטן שכיחים בילדים הם: לוקמיה (סרטן הדם), גידולי מוח, לימפומה (סרטן בבלוטות הלימפה) וגידולי עצם. הטיפולים בסרטן ילדות כוללים ניתוחים רחבים לשם הסרת הגידול בשלמותו, כימותרפיה הנמשכת חודשים עד שנים, השתלות מוח עצם והקרנות. טיפולי הקרנה גורמים להרס תאים וכלי דם ברקמות המוקרנות, ולכן עלולים להוביל להתפתחות תופעות לוואי רבות בטווח הארוך.
האם טיפול בקרינה כרוך תמיד בתופעות לוואי קשות בטווח הארוך?
רמת החומרה של תופעות הלוואי תלויה במינון הקרינה, בגיל הילד ובמיקום שדה הקרינה. כך למשל: באזור הראש ייתכנו ליקויים נוירו-קוגניטיביים, כמו גם בעיות הורמונליות שעלולות להיגרם מהרס בלוטת יתרת המוח המפקחת על הפרשת כל הורמוני הגוף.
בעצמות וברקמות הרכות, הטיפול בקרינה יכול להוביל לעצירת גדילת העצמות, לניוון שרירים מקומי ולהופעת סרטן שני. באגן, הטיפולים עלולים להוביל לעקרות עקב הרס תאי השחלות או האשכים. כימותרפיה יכולה לגרום בטווח ארוך להפרעה בפוריות, ובשילוב עם השתלת מוח עצם – לסוכרת ולעלייה בשומני הדם.
מה השכיחות של סיבוכים הורמונליים בצעירים שהחלימו מסרטן ילדות? במה זה מתבטא?
כחמישית מ”שורדי סרטן ילדות” נאלצים להתמודד עם סיבוכים הורמונליים תוך חמש עד עשר שנים מתום הטיפולים. הסיבוכים השכיחים הם חסר תפקוד בלוטת התריס, חסר הורמון גדילה, וגם הקדמה או איחור בהופעת ההתבגרות המינית.

קומה נמוכה והשמנה

חסר הורמון גדילה, הגורם לקומה נמוכה ובגיל מבוגר להשמנה ועלייה בשומני הדם, מופיע ברבע מהילדים שקיבלו טיפול קרינתי לראש. בצעירים האלה ניתן לטפל על ידי מתן הורמון גדילה בהזרקה, כל יום למשך כמה שנים, אך מדובר בטיפול יקר שמתבצע לאחר קבלת אישור מוועדת מומחים באנדוקרינולוגיה לילדים. כמו כן, בחלק מהמקרים גם הטיפול בהורמון הגדילה אינו מאפשר לצמצם פערים – ועקב כך הילד נשאר עם קומה נמוכה יחסית. לאחרונה אף עלה החשש שמתן הורמון גדילה עלול “לעורר סרטן”.
מה הקשר להתבגרות מינית מוקדמת או מאוחרת?
התבגרות מינית מוקדמת – לפני גיל שמונה בבנות או גיל 12 בבנים, כמו גם התבגרות מינית מאוחרת – לאחר גיל 16 בבנות או 18 בבנים, תופיע בדרך כלל בשילוב עם קומה נמוכה בעקבות  טיפול קרינתי לראש. לכן חשוב ביותר המעקב הצמוד לאחר ההחלמה מסרטן ילדות.
מעבר לכך, ייתכנו השלכות על תפקוד בלוטת התריס. חסר תפקוד בלוטת התריס מופיע ב-30 אחוז מהילדים המקבלים טיפול קרינתי לראש ולצוואר, וזאת תוך כשבע שנים מההקרנות. כמו כן, בקרב שבעה אחוזים מהצעירים שהבריאו מהמחלה מתפתח סרטן שני בבלוטת התריס. לפיכך, המעקב אחרי בלוטת התריס הכרחי לצמיתות.

פגיעה בפוריות

הרס תאי זרע או ביציות כתוצאה מטיפול קרינתי לאגן או מטיפול כימותרפי, מוביל לפגיעה בפוריות בקרב 15 אחוז מהשורדים ממחלת סרטן ילדות. מכיוון שהאשכים נוטים להיפגע יותר מהשחלות, הסיכון לפגיעה גבוה יותר בקרב בנים – בעיקר אלה שטופלו לפני גיל עשר. פגיעה כזו עלולה להוביל לעקרות מלאה (azoospermia) או חלקית oligospermia)), עם מספר דל ותפקוד לקוי של תאי זרע.
בנות שקיבלו טיפול בהיותן מעל גיל עשר נפגעות יותר והתופעות השכיחות אצלן הן: חסר או איחור בהופעת המחזור וההתבגרות המינית, עקרות, או הקדמת גיל המעבר לפני גיל 40 עקב ירידה במספר הביציות בשחלות (לכן מומלץ להן ללדת בגיל צעיר).
מה ניתן לעשות כדי לצמצם את הפגיעה בפוריות?
בבנים בוגרים ישנה חשיבות גבוהה לשמירת זרע לפני תחילת הטיפולים, ולאחרונה אף מתבצע ניסיון לקיחת תאי זרע או רקמת אשך גם בבנים לפני גיל ההתבגרות.
בבנות, השמירה וההגנה על הפוריות מתאפשרת על ידי טיפולים הורמונליים – שאיבות ביציות בבנות בוגרות, או לקיחת רקמת שחלה בבנות צעירות. לכן, לפני כל טיפול מחויב הרופא האונקולוג לילדים ליידע לגבי האפשרויות המקובלות והניסיוניות לשמירה על הפוריות. בנוסף, צוות המחלקה דואג ליישום תוכנית מובנית של הסבר, ליווי וביצוע הפעולה המתאימה לשימור פוריות – אם ישנה כזו. במשך המעקב יש לבצע לשורדים הערכה של הסיכוי לפריון, ובהתאם לכך להפנות לרופאים מקצועיים.

עדיין במחקר: ההשפעה על המיניות

לאחרונה נחקרת ההשפעה שיש לטיפולים במחלת הסרטן בגיל הילדות על המיניות בהמשך. המושג מיניות כולל בתוכו משיכה מינית, פגישות רומנטיות, נישואים ועוד. ידוע כי גם מיניות קשורה להשפעות הטיפולים – למשל על המצב הנפשי (דימוי גוף, דימוי עצמי, חרדה דיכאון), המצב הגופני (חולשה, מגבלה תפקודית) והמצב הבריאותי (חסר הורמונלי), וכי כל אלה מתקשרים לפעילות המינית.
כשמדובר בהשפעה על המיניות, יש לעשות הבחנה מגדרית: אצל נשים (או נערות צעירות) המיניות כוללת משיכה ואת היכולת למשוך, ולכן הן נמצאות בסיכון גבוה יותר לבעיות רגשיות מאשר בנים. מצד שני, כאמור, למצב הגופני יש השלכות רבות יותר על מיניות הגבר. מחקרים מהתקופה האחרונה מראים כי המיניות נפגעת בקרב מחצית מהבנות ושליש מהבנים המוגדרים “שורדים מסרטן ילדות”.
לאור הסיכונים והסיבוכים שצוינו, איזה מעקב רפואי נדרש מצעירים שהחלימו מסרטן ילדות?
מאחר ש”שורדים מסרטן ילדות” עלולים לפתח תופעות לוואי מאוחרות כתוצאה מהטיפולים שעברו –  בעיקר הפרעות בגדילה, בהתפתחות המינית ובפוריות – הם זקוקים למעקב ארוך טווח של 30-25 שנה, הכולל בדיקות על פי פרוטוקול בינלאומי. המטרה היא לזהות ולעתים למנוע את הופעת הסיבוכים המאוחרים, ובהתאם לצורך להפנות את הצעיר/ה לבירור וטיפול במרפאות מקצועיות שונות.

הכותבת היא רופאה בכירה במחלקה אונקולוגית ילדים בבית החולים מאייר – רמב”ם, יועצת
לאגודה למלחמה בסרטן

לקבלת מידע וחומר הסברה, ללא תשלום: טלמידע של האגודה למלחמה בסרטן
1-800-599-995


איך זה שהולך ויורד הגיל שבו ילדים מתחילים להתלונן על כאבי גב?

המחאה שלנו: להחזיר את השפיות להורות

רוצים לדבר על זה? פורום הורים למתבגרים בתפוז / פורום הורים לילדים ביסודי בתפוז

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.