fbpx

כעוס ועצבני

כעוס ועצבני

בני הבכור, בן 12, מתקשה מאוד להתמודד עם תסכולים. הקושי הזה היה קיים אצלו מגיל צעיר, תמיד בליווי חרדה מפני כישלון שגורמת לו להימנע מכל מיני דברים. לאחרונה התופעה הזו שבה ומתחזקת וגורמת לו להיות כל הזמן כעוס ועצבני. איך נוכל לעזור לו להתמודד טוב יותר עם רגשות שליליים?

[credit]מאת: תרי וינברג. 17.08.11[/credit]

חרדה מפני כישלון, כמוה הניסיון לרכוש תעודת ביטוח תמידית לחיים. כלומר, שכל דבר שאעשה, אלמד, או אתמודד עמו – בהכרח יצליח. לרוב מעורב בכך גם מרכיב של פרפקציוניזם (הרצון למושלמות).
כמבוגרים אנו יודעים שאין דבר כזה להצליח בכל דבר, ובחיינו הבוגרים אנו חווים מדי יום כמעט כישלונות קטנים או גדולים. אולם לנו יש פרספקטיבה רחבה יותר על החיים ואנו מודעים לכך שמי שלא עושה – לא שוגה, כפי שאנו יודעים להעריך גם את כל המקרים שבהם עשינו והצלחנו. זו הסיבה לכך שהכישלונות הקטנים, ולפעמים גם הגדולים, לא ממוטטים אותנו.

במקרה שאת מתארת, חלק נכבד מעבודת חיזוק הביטחון העצמי, העידוד וההעצמה של הילד ניתן ורצוי לעשות בבית, תוך מתן דגש על נתינת עידוד לא רק על הצלחות, אלא גם ובעיקר על כישלונות. לעתים, החיזוק והעידוד על כך שלא ויתרת והתמודדת, חשובים יותר מאשר התוצאה הסופית – מכיוון שהם מדגישים את התהליך שהילד עבר, על פני התוצאה, והם מאתגרים אותו להמשיך ולנסות (גם אם הוא הגיע “רק” למקום השני או השלישי בתחרות ספורט, וגם אם הוא קיבל ציון נמוך יותר משציפה לו).
חיזוק כזה הוא משמעותי להעברת המסר שלכל יום יש את היום שלאחריו, יש תקווה, יש עתיד, ואסור להפסיק לנסות ולהשתפר גם אם חווים כישלונות בדרך. סטטיסטית, ידוע כי מרבית האנשים  שהצליחו בחיים היו לאו דווקא הילדים הגאונים, אלא ילדים מתמידים ונחושים, שחוו בדרכם גם ניסיונות כושלים.
מעבר לכך, לאור העובדה שבנך חווה כעת את גיל ההתבגרות, ייתכן שכדאי להתחיל בסדרת פגישות עם בעל מקצוע המיומן בתחום החרדות, כשההמלצה היא על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. המטפל יעבוד עם בנך על ההיבטים המחשבתיים של החרדה, כלומר על מחשבות אוטומטיות שככל הנראה עוברות במוחו של בנך (אם לא אצליח – לא יעריכו אותי; אני חייב להצטיין אחרת לא שווה המאמץ; כישלון במבחן מעיד על כישלוני האישי, ועוד), וכן על ההיבטים הרגשיים של החרדה, הגורמים לבנך מצוקה עזה ותסכול. בנוסף יינתנו לבנך כלים לשינוי אסטרטגיות התמודדות במצבי חיים שונים: הוא ייחשף בהדרגה, בליווי המטפל, למצבים שונים שמהם הוא נמנע היום, והוא יוכל “להתאמן” (ממש כמו בחדר כושר) על יכולותיו וכישוריו להתמודד עם מגוון מטלות ומצבים שמעוררים בו כיום חרדה עזה.

כהורים, חשוב מאוד שתשימו לב למסרים הישירים והעקיפים שאתם מעבירים לילד, בין היתר בהיותכם עבורו מודל לחיקוי: האם אתם מעודדים הצטיינות יתרה? איך אתם מגיבים כאשר דברים לא מסתדרים לכם (למשל אם ניסיתם להתקבל למקום עבודה ואדם אחר קיבל את התפקיד)? האם אתם מעודדים התנסות ו”למידה בתנועה”, גם אם נופלים בדרך, או מנסים ככל האפשר למנוע מילדיכם חוויה של כישלון?.
אחרי הכול, ככל שילדך יפסיק להימנע הוא יוכל להתנסות בחוויות רבות יותר, שאמנם יכללו כישלונות אך גם הצלחות – והרי לכל הצלחה כשלעצמה יש ערך טיפולי עצום!

המשיבה היא פסיכותרפיסטית, בעלת תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית יישומית; עוסקת בטיפול אישי, משפחתי, זוגי ובהדרכת הורים וחברת צוות “מה הבעיה”, המרכז לייעוץ פסיכולוגי מיידי בטלפון

הגישה הנרטיבית בפסיכולוגיה מסייעת למתבגרים להתבונן במציאות באור חיובי

ראיתי בפייסבוק של בני מסר רומנטי שהועבר לו מנער אחר. האם הוא הומוסקסואל? איך עלי להגיב?

רוצים לדבר על זה? פורום הורים למתבגרים בתפוז / פורום הורים לילדים ביסודי בתפוז

commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו ותקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.