fbpx

חו”ל בלי המתבגר

חו"ל בלי המתבגר

אנחנו מתכננים לצאת לנופש משפחתי של שבוע בחוץ לארץ, אבל הילד הגדול שלנו (בן 16) לא רוצה להצטרף. הוא מעדיף להישאר לבד בבית ולהזמין אליו חברים.
אני מתלבטת מה לעשות: הייתי רוצה שהוא יהיה שותף לחוויה המשפחתית, אבל  אני לא חושבת שאני יכולה להכריח אותו בזמן שהוא רוצה לבלות עם החברים. איך עלי לנהוג?

[credit]מאת:  משה טוביה. 10.08.11[/credit]

בילוי בחיק המשפחה יכול להיות כיף גדול, בוודאי כאשר מתממשת השאיפה שכל בני המשפחה יהיו שותפים לחוויה. במצב שבו לא כל בני המשפחה לוקחים חלק בחוויה, אנחנו ההורים נותרים עם תחושת חסר ואי שקט.
עם זאת, עלינו לקבל את העובדה שמשפחה לא יכולה להתנהל כמו מחלקה צבאית. לחלק מבני המשפחה ישנן תוכניות משלהם, שיכולות להתאים או שלא להתאים לאג’נדה המשפחתית.
כשמדובר בנער בן 16 טבעי ביותר שיהיו לו לעתים העדפות אחרות, שבדרך כלל יכללו את חבריו. התפתחות תקינה של הנער מרחיבה למעשה את מספר המעגלים החברתיים שהוא מהווה בהם חלק, ואלו הופכים את חייו למגוונים יותר ותואמים לצרכיו המשתנים.
המצב הטבעי הזה אינו מהווה סיבה לתסכול או עצב ובוודאי שלא לדאגה, אלא ההפך: המעגל המשפחתי, שהוא הראשון בחיי כל ילד, הוא החשוב ביותר מסיבות רבות. אחת מהן היא ההכנה שעובר הילד בתוך משפחתו ליצירת קשרים ומעגלים חברתיים נוספים, ולהתמודדות עם החיים שפתוחים בפניו באמצעות הכלים שרכש במשפחה. לכן, כהורים אנו יכולים לחוש גאווה על שהצלחנו בגידול ילדינו ועזרנו להם להיפרד מאתנו ולבלות עם חבריהם, וחשוב שנכבד אותם ואת רצונם.
נכונה הערכתך שאין “להכריח” את הבן להצטרף לבילוי המשפחתי. ההתנגדות שעלולה להיווצר עקב כך עלולה להפוך כל בילוי משפחתי לעינוי משפחתי.

מה בכל זאת נוכל (וכדאי) לעשות? ראשית, להבא נסו לתכנן בילוי משפחתי שיכלול את כל בני המשפחה מבעוד מועד. תכנון מספיק זמן מראש ויידוע לגביו יאפשרו לכולם להתארגן לקראתו ומעלה את הסיכוי שכולם ישתתפו בו. אם זה בכל זאת לא מתאפשר, רצוי להיערך לכך:

עוד בנושא

אין פוסטים נוספים בנושא זה
commentIcon

הורים למתבגרים / מתבגרות?

גם אנחנו!

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו וקבלו אחת לשבוע כתבה חשובה ומעניינת על ההתמודדות עם התבגרות הילדים שלנו בעידן הנוכחי.