אנו יותר משנה מאז פרוץ מלחמת “חרבות ברזל”, ועשרות אלפים של אזרחים עדיין מפונים ברחבי הארץ מהצפון ומהדרום, מתוכם כ-20 אלף ילדים ובני נוער, (רובם מצפון הארץ). הפינוי עצמו, לתקופה ממושכת, נמצא כגורם טראומתי בקרב ילדים ונוער, אך בנוסף רבים מהם מתמודדים עם טראומות שונות על רקע המלחמה שעדיין נמשכת, כגון: אובדן אישי של בן או בת משפחה במהלך המלחמה, אובדן ממעגל שני של חברים קרובים, ואחוזים גבוהים מהם היו חשופים ברמה כזו או אחרת לתכנים קשים וטראומתיים באופן אישי או וירטואלי.
מה עובר על הילדים במלחמה?
השלכות המלחמה על בריאות הנפש של הילדים והנוער בארץ היא עצומה, בנוסף לעלייה משמעותית בתסמינים נפשיים שונים כגון: חרדה, דכאון וכדומה. כחודשיים לתוך המלחמה, זינק שיעור הסובלים מתסמיני פוסט טראומה בישראל פי 2 ונעמד על כ-25% מהציבור בישראל. מתוך כלל הציבור, אוכלוסיות מסוימות נמצאות בסיכון מוגבר אף יותר לפתח תסמינים פוסט טראומתיים, בהן משרתי כוחות הביטחון (בסדיר, קבע ומילואים), אנשים אשר נחשפו בתדירות גבוהה לתכנים בלתי מצונזרים בתקשורת ובמדיות החברתיות, וילדים ונוער בשל היותם בשלב התפתחותי רגיש של אישיות וחוסן.
חשוב לזכור שקרוב לוודאי נתונים אלו משקפים רק מציאות חלקית. כידוע, רבים מהסובלים מקשיים נפשיים ובעיקר בקרב ילדים ונוער אינם פונים לקבלת אבחון וסיוע נפשי, חלקם מתוך בושה, וחלק מתוך חוסר מודעות של הנער.ה וסביבתו. ברוב המקרים, בני נוער שלא יאובחנו יפתחו תסמינים נוספים, מצבם יחמיר, הם ינסו לסייע למצוקתם בדרכים שונות ולכן נמצאים בסיכון מוגבר לשימוש בחומרים ממכרים.
האם ניתן לעזור לבני נוער שלא מבקשים עזרה?
התשובה חיובית, והרעיון הינו לפעול בגישה אקטיבית לזיהוי אנשים במצוקה, עם סיכויים טובים למציאת בני נוער שצריכים עזרה. אנו פוגשים את בני הנוער בהזדמנויות רבות ושונות, במערכות החינוך, במסגרות הפנאי, במרפאות הקהילתיות, ולעיתים גם במרכזי הרווחה. אם נשכיל להכשיר את כל אותם האנשים הפועלים בגורמים השונים למודעות לסיכון לשימוש בחומרים של בני הנוער המפונים, ולבני נוער שחוו חוויות טראומתיות בשנה האחרונה, נוכל להטמיע גישה אקטיבית שבה אנו רואים את בני הנוער, מתעניינים בהם ובעולמם ואף שואלים שאלות. בגישה זו נוכל לשאול את בני הנוער מספר שאלות פשוטות וקצרות, הן בשטח, והן באופן מקוון, וחשאי, השומר על פרטיות הנער.ה. שאלות שיסייעו לנו משמעותית לזיהוי ראשוני של בני נוער שצריכים את העזרה שלנו, ולהציע אותה בצורה הכי מזמינה שאפשר. זהו תפקידנו כמי שרואה את בני הנוער בשטח לגלות מודעות ורגישות לזיהוי מצוקתם, ולטיפול בבעיה. ויפה שעה אחת קודם.
ד”ר אשר ולר, מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מומחה בטיפול בשימוש בחומרים והתמכרויות התנהגותיות בבני נוער במרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש (ICA)
