יום הגיימינג הבינלאומי הוא הזדמנות לדבר על נושא שכל הורה במאה ה-21 מתמודד איתו – שימוש הולך וגדל של הילדים במסכים בכל שעות היום. מתי עובר הגבול בין שעות משחק לגיטימיות לבין פיתוח התמכרות, ומה הסימנים שצריך לשים לב אליהם?
בשעה שבעולם מתכנסים לחגוג את יום הגיימינג הבינלאומי, חשוב להדגיש שגיימינג הוא כלי משמעותי ועוצמתי המגלגל יותר כספים מכל ספורט אחר בעולם בפער ניכר. לצד האספקטים החיוביים של גיימינג, כצורה של בידור, אינטרקציה חברתית, בניית מיומנויות, ואף כאמצעי חינוכי, אנו עדים כיום לעלייה בתסמינים התמכרותיים לגיימיניג, בישראל ובעולם, המתבטאים בפגיעה בבריאות הגופנית, הנפשית והחברתית של נערים. למעשה, התמכרות זו אף נכנסה לנספח של ספר האבחנות הפסיכיאטרי ה- DSM5 (internet gaming disorder), וכן לאינדקס האבחוני של ארגון הבריאות הבינלאומי ICD11 (gaming disorder). ישראל היא אחת המדינות המובילות בשעות שימוש במסכים של ילדים ונוער, עם נתונים מ-2023 המדברים על מעל 8 שעות מסך ביום בממוצע.
המשחקים כיום עם יותר סכנה להתמכרות כי הם מהווים גירוי חזק מאוד, ומעניקים חוויה של ריגוש מתמיד הפועל על אזורי התגמול במוח ממש כמו חומרים ממכרים. להבדיל ממשחקי עבר בהם המטרה הייתה לנצח, המשחקים כיום נבנים במטרה אחת: לגרום לשחקן להמשיך לשחק. במקביל, המשחקים נותנים מענה על צרכים בסיסיים כמו הצורך בקהילה, בקשר, במשמעות, או הצורך בבריחה וניתוק מקשיי החיים, הסטרס, ומצוקות רגשיות. בתוך המשחקים ישנם מנגנונים מובנים שתוכננו והונדסו כדי לגרום לשחקן להמשיך לשחק או לחזור למשחק, ולהשאיר את השחקן כמה שיותר זמן מעורב במשחק. הזמינות של משחקים אלה עולה כאשר יותר ויותר אנשים משחקים גם בטלפונים הניידים.
התמכרות למשחקים יכולה לגרום למגוון השלכות שליליות:
- פיסית – משחקים ממושכים יכולים לגרום לבעיות גופניות עקב ירידה בתנועה ובפעילות גופנית, להפרעות בשינה לתזונה לקויה, וחוסר בוויטמין D עקב היעדר חשיפה לשמש.
- נפשית – שעות משחק מרובות נמצאו קשורות לקשיים נפשיים כמו חרדה, דיכאון, קשיי קשב וריכוז וערך עצמי נמוך. בנוסף הדבר עשוי לגרום לקושי בוויסות רגשות, בדחיית סיפוקים, בהתמודדות עם כעס, כאב ותסכול.
- תפקוד – הישאבות לעולם הווירטואלי עלולה לפגוע במחויבויות של האדם לעולם החיצון כגון עבודה ולימודים.
- חברתי – במיוחד אצל נערים עם חרדה חברתית, התמכרות לגיימינג עלולה להוביל להעדפת קשרים וירטואליים והתרחקות של האדם מהמשפחה, מחברים וממערכות יחסים אינטימיות.
מה הם סימנים מדאיגים שחשוב לשים לב אליהם?
- משך זמן המשחק – בעיקר כשזה מגיע על חשבון משימות וצרכים משמעותיים אחרים.
- התעסקות יתר – בעיקר כשהם אינם על המסך – האם הוא עדין רק עסוק במחשבות ותכנונים לגבי הפעם הבאה שישחק?
- פגיעה בתפקוד – האם הנער.ה מזניח היגיינה אישית (שהייתה לפני), ותפקודים כמו עבודה, לימודים, ומערכות יחסים חשובות כמו משפחה, חברים ובני/בנות זוג.
- תסמיני גמילה – האם הפסקה מהמשחק מעוררות אצל האדם סטרס ואי שקט או מצוקה ודיכאון.
- הסתרה – האם האדם מתחיל להתנהל בהסתר ובחשאיות, כולל לשקר כמה זמן וכסף הוא משקיע במשחקים.
מה אפשר לעשות?
- תקשורת פתוחה: היעזרו בתקשורת פתוחה מול הילדים, רצוי מגיל צעיר, וקדמו סביבה תומכת. המסך הוא לא אויב! שחקו עם הילדים שלכם ותנו להם ללמד אתכם במה הם משחקים, מה שיסייע להם להיות הרבה יותר פתוחים איתכם.
- הצבת גבולות – קבעו גבולות ברורים לגבי זמני המשחק. כאשר עושים זאת בגיל צעיר זה יכול לסייע לילדים לפתח הרגלים מותאמים וביקורת עצמית בנושא גם כשהם גדלים.
- נסו להבין האם יש סיבות נוספות המובילות את הילד לשימוש יתר בגיימינג. האם הוא מתמודד עם חרדה חברתית, בעיות בבית הספר או קשיים נפשיים אחרים.
- עודדו את הילדים לעסוק בפעילויות נוספות – מפגשים חברתיים, תחביבים נוספים או אירועים משפחתיים.
בדומה להתמכרויות אחרת, הניסיון להכחיד את ההתמכרות ע”י פגיעה בצרכן אינו יעיל. במקום זאת נסו לייצר סביבה תומכת ומכילה המעודדת שיח ושיתוף, הכירו את עולמם, היו קשובים לצרכים ולקשיים, והשתדלו להתייחס לגיימינג תוך הבנה שהוא כלי משמעותי שאינו תחליף לשאר הצרכים והקשרים האנושיים, אך הוא תוספת של מימד חדש ומרתק לחיינו.
המחבר הוא ד”ר אשר ולר, מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מומחה בטיפול בשימוש בחומרים והתמכרויות התנהגותיות בבני נוער במרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש (ICA)
