השנה אולי יותר מתמיד, נרצה לתת לילדים ליהנות מהחופש אבל נהיה עם היד על הדופק. נדאג שיהיו עסוקים אבל נשים לב לצריכת המסכים שלהם. נשחרר ונשמור על מסגרת, והעיקר שיהיה חופש נעים ובטוח
החופש הגדול הקיץ הזה הוא חופש שונה. לאחר 9 חודשי מלחמה, הפגנות, וחטופים שלא שבו הביתה, רוב ההורים מותשים ומרוטי עצבים, וגם הילדים במצב לא פשוט.
מסקר שערכו לאחרונה איגוד רופאי הילדים ועמותת “גושן” לבריאות ורווחת הילד בקהילה עולה שלא פחות מ-83% מהילדים סובלים ממצוקה מאז פרוץ המלחמה, ממצוקה נפשית ועד חרדה של ממש.
המצב חמור אף יותר כשמדובר בילדים המתגוררים ביישובי קו העימות, בעוטף עזה, או כאלו שפונו מבתיהם: 93% מאלה סובלים ממצוקה נפשית ולא פחות מ-62% מהילדים דיווחו כי חוו חרדה של ממש בחודשיים האחרונים.
כולם מבולבלים וצריך לעשות סדר בראש
איך שלא מסתכלים על זה, הילדים במצב בעייתי. הם ללא מסגרת ושיגרה, החופש טומן בחובו פריקת גבולות, היפוך הלילה והיום, חברים מגיעים בשעות מוזרות, יוצאים לבלות, ויש הרבה רביצה מול המסכים. כיום אנחנו מוטרדים לא רק מהשעות הרבות שבהן הילדים יושבים מול המסכים אלא גם מהתכנים שהם נחשפים אליהם: לצד הבשורות הרעות שמגיעות כל יום, החדשות המאיימות על מצב החטופים, המלחמה, האיום מאירן ומה לא, יש גם הרבה פייק ניוז ברשתות, בני הנוער מבולבלים, מנסים לעשות לעצמם סדר בראש אבל זה לא תמיד מצליח.
החלטות ומעשים
אז איך מתמודדים? עכשיו יותר מתמיד, כדאי לעצור לרגע ולהבין כיצד להיערך בצורה נכונה.
קודם כל עלינו להפנים שאנחנו והילדים במצב שונה מהרגיל.. יכול להיות שבחופש הזה ההחלטות שלנו יהיו אחרות. מצד אחד נרצה לבנות מסגרת ומצד שני לשדר שאנחנו פה עבורם, אפילו יותר מתמיד. הנה כמה עוגנים:
- לדרבן אותם להיות עסוקים, לעבוד, לבנות סדר יום, לעודד מפגשים עם חברים ולהירתם גם אנחנו ההורים לבילוי או מפגש שבועי. ליזום בילוי משותף ולנסות להתחבר לעולם המסכים שלהם. קצב החיים של בני הנוער והילדים מהיר מאוד, וצריך לראות את העולם מנקודת המבט שלהם. מסכים זה לא רק רע. שם, במסכים, נמצאים החברים שלהם. בווטסאפ הכיתתי או במשחקים אחרים. זוהי הדרך לשמור על קשרים חברתיים. אני מייעצת להורים גם להכיר את היוטיוברים שהילדים אוהבים, סרטונים שהילדים רואים ולהבין מה מעניין אותם. כי הם חיים אונליין. מה שחשוב זה הקפדה על האיזון. אם הם למשל אוהבים גיימינג, או טיק טוק, להצטרף אליהם. זה ילמד אתכם הרבה. מצד שני, לתת דוגמה אישית ולא להפגין התמכרות לנייד (עכשיו יותר מתמיד). בארוחות משפחתיות, בואו נניח את הניידים בצד.
- לשוחח עם הילדים ולהסכים על תאום ציפיות בנוגע למפגשים החברתיים. עד איזה שעה מבלים? מה קורה כשהם עם החברים, מי מכין אוכל ומנקה אחרי שהחברים מגיעים, עד כמה היפוך היום והלילה משנה מבחינתנו? (אולי זה דווקא נחמד?).
- לעשות תאום ציפיות כלכלי. לבנות תקציב לחופש, להבין כמה מוציאים מדי שבוע, ומה עושים כשהילד חורג ממנו.
- לקבוע כללים לגבי מסכים ותכנים. מה רואים וכמה? מתוך כך ללמד אותם לזהות פייק ניוז. מחקרים מראים כי הנוער כיום אינו קורא או מקשיב לחדשות באופן מסודר אלא בעיקר ניזון מכותרות, באפליקציות או ברשתות החברתיות. כתוצאה מכך , לטענת חוקרים, לבני הנוער יש אומנם נגישות למידע פוליטי באמצעות רשת האינטרנט, אך הם צורכים בעיקר כותרות וסיסמאות. חשוב להסביר לילדים כי חלק מהסרטונים שהם נחשפים אליהם, בטיקטוק או ברשתות אחרות, מציגים לעיתים מידע שקרי. כדאי ללמד אותם כיצד ניתן לבדוק זאת: למשל באמצעות הצלבת מידע, לבדוק האם המידע הזה מופיע באתרי החדשות הגדולים, האם הוא מוצג באותה דרך שבה נראה בסרטון? מי הוא הדובר בסרטון, ומדוע אתה חושב שהוא אומר את זה? ועוד.
צפייה לא מבוקרת בחדשות יכולה להפחיד ולהלחיץ את המתבגרים הן בשל עודף מידע או בשל חשיפה למידע שגוי. במידה ויש לנו, ההורים, חשד כי הנושאים האלו מלחיצים את הנער, או הנערה, כדאי להציע שלא יתחברו לאפליקציית ההודעות המיידיות ב-push, וייכנסו כשהם מעוניינים בכך. בנוסף, כדאי ליזום שיחה מותאמת גיל על המצב ולברר מה הם יודעים, מה הם רואים ולהסביר את ההשפעה של תכנים קשים לצפייה.
לדאוג גם לעצמנו
בואו לא נשכח שלהם וגם לנו קשה, להסתכל על עצמינו. כדאי לשים לב עד כמה אנחנו לחוצים מהמצב, עד כמה אנחנו מאזינים לחדשות או משוחחים על הנושא בקרבת המתבגרים, ואיזה מסר אנחנו מעבירים להם. ואחרי כל זה, לקחת רגע גם לעצמינו כשמרגישים שנגמרת הסבלנות, איך אנחנו דואגים גם ל-wellbeing שלנו כהורים? לדבר על זה, לצאת להליכות, להקשיב למוסיקה, לבלות עם חברים וכל דבר אחר שמנקה לנו את הראש.
ולבסוף, לזכור שבסוף זה חופש גדול, ועכשיו הם אמורים ליהנות.
הכותבת היא מנכ”לית פורטל “עשר פלוס” ומומחית למחקר תרבות הילד והנוער