לעתים קרובות אנשי הוראה מדברים על תלמידים שהצילו את קריירת ההוראה שלהם באמצעות הערות או פעולות. לפעמים הם אפילו מדברים על מורים אחרים שעוזרים לשמור על שפיותם, אבל רק לעתים רחוקות מדברים על ההורים. נראה כי הורים ומורים כמעט אף פעם לא נמצאים באותו צד, וזה חבל, כי יש להם את אותה המטרה. כולם רוצים את הטוב ביותר עבור המתבגרים והתלמידים שלהם, הם פשוט לא תמיד מסכימים על כל הדברים.
בתי הספר צריכים להוות מרחב בטוח אליו כל היום מתבגרים נכנסים ויוצאים ומבקשים עצות לגבי קריירה, מערכות יחסים ועתיד. לכל המורים בתיכון יש את הנטל או הפריבילגיה להנחות מבוגרים צעירים למסלול קריירה או להחלטה שמשנה חיים. אולם, במצבים מסוימים, התלמידים חווים קשיים מורכבים יותר, מצבים שבהם הם שרויים אף במצוקה רגשית קשה. אמנם למורים יש הכשרה בתחום זה, אבל נדרש יותר מהכשרה ו”תדריכים” או צפייה בסרטונים כדי להתמודד עם מצבים אלו באופן ראוי ולנווט דרכם בהצלחה תוך ראיית טובת המתבגרים.
בין אם ההורים או המורים עדים לחוויה שלילית של המתבגרים, תמיד קשה לדעת מה נכון לעשות עם המידע שהמתבגרים נותנים. במקרים רבים, חשוב לדווח על מצוקה או אתגרים מסוימים, אך מצד שני, האמון של המתבגרים חיוני לאין שיעור וקריטי כדי לסייע להם להתגבר על המצוקה שבה הם שרויים. לפעמים, אי שיתוף יכול להחמיר את המצב ולהוביל למשהו גרוע יותר.
זה המקום שאליו נכנסת התקשורת שבין הגורמים השונים, משולש קדוש המכונה משולש הורה-מורה-תלמיד. לא אחת, אחד הצדדים עלול לחשוש מפני האשמות, התגוננות או חוסר אמפתיה, אך בפועל, שיתוף ותקשורת פתוחה נועדו להוביל למציאת פתרונות מיטיבים ונכונים עבור המתבגרים.
מכיוון שגם להורים ולגם למורים יש תפקיד חשוב בחינוך המתבגרים, אין שום סיבה שאלו יפעלו לבד ויישארו מנותקים זה מזה. ככל שיאגדו כוחות ויפעלו יחד לטובת המתבגרים, כך הסיכוי להצלחה ולתוצאה מיטבית יגדלו.
כדי שזה יצליח באמת, אנחנו צריכים להיות יותר פתוחים אחד עם השני. הדרך היחידה שבה מערכת בית ספר יכולה להצליח לסייע באמת היא אם שלושת המרכיבים העיקריים פועלים בהרמוניה וכל אחד אחראי לקצה שלו – אחרי הכל, המשולש הוא הצורה הגיאומטרית החזקה ביותר . אם התלמיד, המורה וההורה עובדים כולם יחד, התוצאות יהיו יוצאות מן הכלל. כולם יכולים להסכים שבתי הספר זקוקים למערכת תקשורת טובה יותר בין הורים, תלמידים ומורים, וברגע שמצליחים להקים את “משולש האמון” הזה, יש את הפוטנציאל להתחזק ולהניע את המתבגרים למקום טוב יותר.
עד כמה חשוב לתחזק את מערכת היחסים בין ההורה, המורה והתלמיד?
משולש הורה-מורה-תלמיד הוא מרכיב מכריע בחינוך המסייע להבטיח את הצלחת התלמידים. קשר זה בין הורים, מורים ותלמידים חיוני במתן גישה הוליסטית ללמידה, צמיחה והתפתחות. שיתוף פעולה חזק בין שלושת הצדדים הללו עוזר ליצור סביבה תומכת המשפרת את תוצאות התלמידים.
יחסי הורה-מורה-תלמיד בנויים על תקשורת, שיתוף פעולה וכבוד הדדי. הורים ומורים חייבים לתקשר באופן קבוע וגלוי כדי לעדכן אחד את השני על ההתקדמות והאתגרים של התלמיד. על המורים לספק עדכונים שוטפים על ביצועי התלמידים, התנהגותם ונוכחותם, בעוד שהורים צריכים ליידע את המורים על כל נושא אישי או משפחתי שעלול להשפיע על הלמידה של המתבגר. כאשר שני הצדדים עובדים יחד, הם יכולים לפתח אסטרטגיות שיעזרו לתלמידים להתגבר על אתגרים אקדמיים וחברתיים.
יש לראות במשולש הורה-מורה-תלמיד מערכת תמיכה לתלמידים. כאשר מעורבות הורים, מורים ותלמידים חיונית לעבודה משותפת ויצירת סביבה בטוחה המטפחת צמיחה והתפתחות. שיתוף פעולה ותקשורת הם המפתח ליצירת אווירה חיובית המעודדת למידה ומטפחת הצלחה אקדמית.
תפקיד ההורים במשולש הורה-מורה-תלמיד
להורים יש תפקיד משמעותי בחינוך ילדם. הם המחנכים הראשונים והמשפיעים ביותר בחייו של הילד. הורים אחראים להקניית ערכים, אמונות ועמדות המעצבות את אופיו של הילד ומעצבות את גישתו ללמידה. ככזה, ההורים חייבים לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם המורים כדי להבטיח את הצלחתו האקדמית של ילדם.
על ההורים לספק פרטי התקשרות ולהגיב כאשר המורה יוצר באמצעותם קשר. הורים חייבים להרגיש מספיק בנוח ליצור קשר עם המורה של ילדם אם יש חשש. רוב מערכות בית הספר מציעות דרך להורים לבדוק ציונים מקוונים ורישומי משמעת, וידוע שלא מעט בני נוער אינם חולקים מידע זה. מסיבה זו מערכת בית הספר צריכה ללמד את ההורים כיצד לגשת למערכות הללו וליצור קשר עם ההורים אם יש חששות כלשהם ליצירת מעורבות הורים בבית הספר.
תפקיד המורים במשולש הורה-מורה-תלמיד
למורים יש את ההכשרה והמומחיות הדרושים כדי ללמד את תכנית הלימודים ולהעניק הדרכה ותמיכה לתלמידים. המורים גם עוקבים אחר התקדמות התלמידים ומספקים משוב להורים. למורים יש המון השפעה, ונקודת מבטם חיונית, בעיקר משום שהם שותפים בחיי המתבגרים מידי יום, בין אם בצורה אקטיבית או כצופים מהצד. באפשרותם לזהות קשיי למידה, בעיות חברתיות בגיל ההתבגרות, שינויים בהתנהגות ועוד.
על המורים ליצור קשר עם ההורים ולסמוך עליהם שיתמכו בהם. על המורים לחלוק את המטרות שלהם עם ההורים כדי שיוכלו לעזור להם להשיג אותן. מורים חייבים ליצור קשרים מוקדם עם ההורים ולדאוג ליידע אותם לפני שיש בעיה כמו קשיים חברתיים בגיל ההתבגרות. זה מניח את הבסיס לכך שאכפת להם באמת מהילד שלהם, ושהם רוצים את הטוב ביותר עבורו. בנוסף, אם המורים מתקשרים רק בעיות משמעת וציונים נכשלים, ההורים יכולים להיות מתוסכלים. תארו לעצמכם שמישהו מתקשר אליכם רק כדי להתלונן על התנהגות ילדכם. תארו לעצמכם לקבל שיחת טלפון כזו מידי שבוע. אין ספק שזה יגרור חוסר אמון או התגוננות. הורים זקוקים לשמוע משוב מלא על ילדם – נקודות החוזק שלו חשובות לא פחות מבעיות התנהגות או קשיים שהוא חווה, וכשהמורה מציין את החוזקות של הילד בפניהם, הם מבינים שהוא רואה את ילדם ולא רק את הנקודות שצריך לשפר כדי שיהיה שבע רצון ממנו.
תפקיד התלמידים במשולש הורה-מורה-תלמיד
לתלמידים בגיל ההתבגרות תפקיד מכריע ביחסי הורה-מורה-תלמיד. הם הסיבה לשותפות הזו והם אלו שמרוויחים ממנה הכי הרבה. על התלמידים להבין את תפקידם במשולש ולהיות מעורבים באופן פעיל בחינוך שלהם. הם צריכים לתקשר עם המורים וההורים שלהם לגבי צרכי הלמידה שלהם ומטרותיהם. התלמידים צריכים גם לקחת אחריות על ההתקדמות האקדמית שלהם, להשתתף בשיעורים באופן קבוע, להשלים מטלות ולבקש עזרה בעת הצורך.
תפקידם של התלמידים חשוב באותה מידה כמו תפקיד ההורים והמורים במשולש הורה-מורה-תלמיד. התלמידים צריכים להבין שזה לא שהמורה וההורה נגדם. באותה מידה, חשוב להדגיש שגם למורה חשוב להרגיש שלהורים ולתלמיד אין קואליציה מולו. התלמידים צריכים לקבל שהם אחראים בסופו של דבר לחינוך שלהם. אף אחד לא יכול לגרום לאף אחד לעשות שום דבר בכוח. על ההורים והמורה לתמוך ולעודד, ולא לשאת את העומס. לחלק מהתלמידים יש נטייה “לשחק את המבוגרים” בחייהם, אבל ברגע שהם יבינו שכולם נמצאים בזה יחד, ויש תקשורת בין הורים למורים, הם יתפקדו טוב יותר ויהיו נכונים יותר לשתף פעולה.
לסיכום,
משולש הורה-מורה-תלמיד אינו רק רטוריקה. תקשורת ובניית מערכות יחסים הם המפתח להצלחת המתבגרים בבית הספר, בבית ובכל מסגרת אחרת שבה הם מבלים. נראה שהתקופה שבה התקשורת הזו היא הכי חיונית, היא גם התקופה שהכי קשה לתחזק אותה ואת מערכת היחסים הנפיצה הזו. בעוד שבבית הספר היסודי, ההורים מעורבים בשיעורי הבית, מקפידים לעבור עם ילדיהם על המערכת ולסייע להם בארגון חפציהם ועמידה במטלות שלהם, משלב חטיבת הביניים ואילך, בה הילדים מבקשים יותר עצמאות בגיל ההתבגרות, קשה יותר לפקח ונדרש מצד התלמיד הרבה יותר שיתוף פעולה.
כהורים, אנחנו רוצים לדעת מה קורה בבית הספר – לימודית, חברתית ורגשית. כמורים, אנחנו רוצים לוודא שההורים מקבלים מידע חיוני ומודעים למה שעובר על בני הנוער שלהם. לכן, הגדרת מערכת היחסים החשובה הזו היא קריטית, ודורשת קביעת נהלים עקביים להעברה ואימות מידע חיוני, דיאלוג עם ילדים ושיח פתוח וחתירה למציאת דרכי פעולה ופתרונות לכל תרחיש אפשרי.
